ביטול האישום בעבירה של מרמה והפרת אמונים

הבקשה הוגשה לאחר שעדי התביעה סיימו להעיד, ולאחר שהמאשימה סירבה להענות לבקשת ב"כ הנאשם לבטל את האישום כנגדו אף שטענה כי קיימת "בעיית מהימנות קשה" בעדויות עדי התביעה.

ב"כ הנאשם הגישה את הבקשה לאחר פירסום בתקשורת לפיו ביום 31.12.2020 פורסמה ידיעה בתקשורת ולפיה, הוגש כתב אישום כנגד עד התביעה מר יניב בן יוסף (להלן: "העד") בגין עבירות, מירמה והפרת אמונים , שבוצעו לכאורה על ידו בשנת 2017 בשל תעוד כוזב.

...

סיכומו של דבר.

בשלב זה אני נעתרת לבקשה באופן חלקי: המשיבה תעמיד לעיונו של ב"כ המבקש את כתב האישום מתיק מח"ש. הבקשה לעיון לגבי יתר מסמכי החקירה בתיק מח"ש נדחית.

האישום הראשון מייחס למבקש שלוש עבירות של לקיחת שוחד, עבירות לפי סעיף 290 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"); האישומים השני והשלישי מייחסים לו עבירות מירמה והפרת אמונים, עבירות לפי סעיף 284 לחוק העונשין, וקבלת דבר במירמה, עבירה לפי סעיף 415 לחוק העונשין; בד בבד עם כתב האישום הוגשה בקשה להארכה המועד להוצאת תעודת חיסיון למשך 45 יום.

בשים לב להצהרות ב"כ המשיבה אודות הטיפול בבקשות ב"כ המבקש, איני מוצאת בשלב זה להורות על ביטול כתב האישום – סעד משמעותי וכבד משקל – וניתנת היזדמנות למשיבה להשלמת החומרים במתוה שיפורט להלן: ב"כ המבקש יעביר לב"כ המשיבה עד ליום 24.2.20 רשימה מפורטת וממוספרת של חומרי החקירה החסרים והפניות ממוקדות לליקויים ברשימת חומר החקירה שברשותו.

...

כללי הנאשם הורשע, על פי הודאתו בעובדות כתב האישום, בעבירות גניבה ומרמה והפרת אמונים.

עבירת הפרת אמונים של עובד ציבור נועדה לשמור על טוהר המידות בשירות הצבורי, למנוע סטיות מהשורה ולהבטיח כי עובדי ציבור יפעלו לטובת הציבור, וישתמשו בסמכויותיהם מתוך שיקולים עינייניים ועל פי החוק, כפי שנקבע בדנ"פ 1397/03 מדינת ישראל נ' שבס (פ"ד נט(4), 345): "האיסור הפלילי על הפרת אמונים הוא מכשיר מרכזי למאבקה של החברה לשמירה על טוהר השרות והשורות, למניעת סטיות מהשורה, ולהבטחת אמון הציבור במשרתי הציבור. ביטולה של העבירה או אף צימצומה מעבר לנדרש יפגע בכוחה של החברה להגן על עצמה מפני עובדי ציבור העושים שימוש לרעה בכוח השילטון. כוח זה הופקד בידיהם בנאמנות. הסנקציה הפלילית נועדה להבטיח כי הנאמנות תישמר, וכי כוח השילטון לא יהפך לשלטון הכוח. רוצים אנו לקיים בישראל חברה מיתקדמת, הבנויה על מינהל צבורי תקין, על שילטון החוק, ועל יחסי אנוש המעוצבים על בסיס של יושר, הגינות וטוהר מידות. האיסור הפלילי על הפרת אמונים נועד להבטיח מטרות אלה." הנאשם ניצל את תפקידו, את סמכויותיו לתפוס רכוש של העוברים במעברים, ואת הגישה שהייתה לו לרכוש שנתפס, כדי לגנוב את הטלפון של המתלונן.

...

ראו לדוגמה ע"פ 1044/12 סער נ' מדינת ישראל (10.12.12): "קיימת חומרה רבה בעבירת הפרת אמונים מצד עובד ציבור בשל החשיבות של הערכים המוגנים העומדים בבסיס העבירה. החשיבות שבהגנה על ערכים אלה מתעצמת נוכח גילויים גוברים והולכים של שחיתות ציבורית במסדרונות השלטון. המאבק על אלה יכול להיעשות באמצעות העברת מסר ברור של מאבק נחרץ לקיומו של מערך ציבורי ראוי ולכן יש צורך בענישה מרתיעה". לנוכח האמור לעיל, אני סבורה כי מתחם העונש ההולם את מעשיו של הנאשם הוא בין מספר חודשי מאסר בעבודות שירות למספר חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר מותנה ופיצוי לנפגע העבירה.

לנוכח האמור לעיל אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 75 ימי מאסר בעבודות שירות.

[] עתירה למתן צו על-תנאי, בגדרה מבוקש להורות על ביטול פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה, שבמסגרתו הוחלט לא לבטל את השעייתו של העותר (להלן: חסן) מעבודתו אצל המשיבה 2 (להלן: חברת נמל אשדוד או הנמל).

במהלך שנת 2014 ניפתחה נגד חסן חקירה פלילית גלויה, אשר הבשילה כעבור כשנתיים לכתב אישום שייחס לו ביצוע עבירות של קבלת שוחד, מירמה והפרת אמונים ועבירות לפי חוק איסור הלבנת הון.

...

דין העתירה להידחות על הסף.

העתירה נדחית אפוא על הסף.

הנאשם 3 (להלן גם – הנאשם), יליד שנת 1975 (כבן 48), הודה בעובדות כתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון ובהתאם לכך הורשע ביום 4.1.2023 בעבירת מירמה והפרת אמונים, לפי סעיף 284 בחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין או החוק), בעבירת תחבולה, לפי סעיף 416 בחוק העונשין ובעבירת מירמה במס הכנסה, לפי סעיף 220(5) בפקודת מס הכנסה (נוסח חדש).

נדון למאסר מותנה וקנס; (11) ע"פ (מחוזי ירושלים) 8271-09-15 כהן נ' מדינת ישראל (1.2.2016) – הורשע בעבירת מירמה והפרת אמונים ונדון למאסר מותנה ו-220 שעות של"ץ. בעירעור בוטלו ההרשעה והמאסר המותנה.

כאמור שם, "הצדק עם המאשימה, כי בעבירות מן הסוג הנידון, על נקודת המוצא להיות מאסר מאחורי סורג ובריח (...), ובשנים האחרונות יוצא מפסיקת בית המשפט העליון מסר ברור של החמרה בכל הנוגע לעבירות שחיתות, לרבות מי שהורשע בעבירה של מירמה והפרת אמונים" (עניין גלעדי, כבוד השופטת דנה מרשק-מרום, פסקה 6).

...

עם זאת, מקובלת עליי עמדת המאשימה כי מאחר שכל אחת מהעבירות מבוססת על מסכת עובדתית שונה, יהיה זה נכון לקבוע שלושה מתחמי ענישה נפרדים, אף אם בעת קביעת העונש, תיקבע חפיפה מסוימת בין המתחמים.

הערעור נדחה (עפ"ג (מחוזי ירושלים) 28691-11-17 מיום 18.3.2018); (4) ת"פ (שלום ירושלים) 11468-10-15 מדינת ישראל נ' חמורי (7.1.2019) – הרשעה על-פי הודאה במספר עבירות מרמה והפרת אמונים.

"כך במיוחד כאשר מדובר בנאשמים שונים המורשעים בגדרה של אותה פרשה, אז מקבל עיקרון זה משנה תוקף" (ע"פ 27/17  בסל נ' מדינת ישראל (12.12.2017)‏‏, כבוד השופט י' אלרון, פסקה 11 והפסיקה שם).