בעתירתה מבוקש שייקבע כי אי בחירתה במיכרז מבוטלת, שייקבע כי הצעתה היא אחת ההצעות הזוכות ולחלופין, שייקבע כי על ועדת המכרזים לנקד מחדש את תוצאות המיכרז.
כך נקבע לעניין זה.
"טרם סיום אציין, כי בפתיח של כתב התשובה שהוגש על-ידי המשיבות לבית המשפט המחוזי, נטען כי דין העתירה להדחות על הסף... בית המשפט המחוזי בחר שלא לידון בטענות הסף של המשיבות, והכריע בעתירה לגופה. לא היה מקום לעשות כן: 'טענות סף תחילה, טענות לגופו של עניין אחר כך'; מקום שבו נטענות טענות סף, מן הראוי להכריע בהן תחילה. ככל שיש בהן ממש, הרי שדי בכך כעיקרון, בדרך כלל, כדי לדחות את העתירה. אין מקום לבררה לגופה. עלינו לחוס על המשאבים השפוטיים. במקרים המתאימים, ניתן וראוי אף לשקול את סילוקה של העתירה על הסף, מבלעדי דיון בה, בהתאם להוראות תקנה 7(א)(2) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים" (ההדגשה במקור) (עע"מ 1305/24 מזיד נ' ועדת המשנה לפיקוח על בניה ביו"ש (18.2.2024), כבוד השופט נ' סולברג, פסקה 5 (להלן – עניין מזיד)).
נטען כי לא חל כל שהוי וזאת לנוכח תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חרום מיוחד), התשנ"א-1991 (להלן – תקנות מצב חרום), שהיו בתוקף וכן כי אין לה את הידע כדי להסביר את הגעת הודעת תוצאות המיכרז אל דואר הזבל.
...
אף מקובלת עליי הטענה כי בפועל, בעתירתה מבקשת העותרת התערבות במעשה עשוי.
מעת שנמצא כי יש לדחות את העתירה על הסף, אין עוד צורך להידרש אל הדברים ולעסוק בעתירה לגופה.
סיכום ותוצאה
העתירה נדחית על הסף.
