(1) לא היה הסכם בוררות בר-תוקף;
(2) הפסק ניתן על ידי בורר שלא נתמנה כדין;
(3) הבורר פעל ללא סמכות או שחרג מהסמכויות הנתונות לו לפי הסכם הבוררות;
(4) לא ניתנה לבעל-דין היזדמנות נאותה לטעון טענותיו או להביא ראיותיו;
(5) הבורר לא הכריע באחד הענינים שנמסרו להכרעתו;
(6) הותנה בהסכם הבוררות שעל הבורר לתת נימוקים לפסק והבורר לא עשה כן;
(7) הותנה בהסכם הבוררות שעל הבורר לפסוק בהתאם לדין והבורר לא עשה כן;
(8) הפסק ניתן לאחר שעברה התקופה לנתינתו;
(9) תכנו של הפסק מנוגד לתקנת הציבור;
(10) קיימת עילה שעל פיה היה בית משפט מבטל פסק דין סופי שאין עליו ערעור עוד".
...
דיון והכרעה
יאמר כבר עתה, כי לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, האסמכתאות, כלל הנסיבות ולאחר שהתקיים דיון, הנני להורות על דחיית הבקשה לאישור פסק הבורר ועל קבלת הבקשה לביטול פסק הבורר ולהלן יבוארו הנימוקים;
המסגרת הנורמטיבית:
סעיף 24 לחוק הבוררות, מונה בפנינו עילות, מכוחן פסק-בוררות יתבטל, כאשר עסקינן ב"רשימה סגורה"; וכלשונו:
"בית המשפט רשאי, על פי בקשת בעל-דין (בחוק זה – בקשת ביטול), לבטל פסק בוררות, כולו או חלקו, להשלימו, לתקנו או להחזירו לבורר, מאחת העילות האלה:
סוף דבר
לאור הנימוקים לעיל, הנני להורות על דחיית הבקשה לאישור פסק הבורר ועל קבלת הבקשה לביטול פסק הבורר.