ביטול אזרחות ישראלית בשל נישואין פיקטיביים

העותר, אזרח ותושב צרפת, נישא למשיבה 2, אזרחית ותושבת ישראל (להלן: המשיבה), בטקס נישואין פרטי בצרפת בשנת 2003.

מוסיף העותר וטוען שהמשיבה מעוכבת נישואין אך מכיוון שהתעקשה לטעון שבני הזוג נשאו כדמו"י. שאילוּ הייתה מודה שטקס הנישואין שנערך היה פקטבי ולמראית עין בלבד, לא הייתה מוצאת את עצמה במצב של עגינות.

כאמור, היה זה העותר שהגיש תביעה לבית הדין הרבני במסגרתה עתר להכריז על בטלות הנישואין ולחלופין, על חיוב בגט, ובכך כפף עצמו בהסכמה לסמכות בית הדין.

...

לאחר שעיינו בתשובות המשיבים, הגענו למסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף ולגופה.

דין העתירה להידחות גם לגופה, באשר סמכותו של בית הדין הרבני מעוגנת בשני אלה: (-) סעיף 4א(א) לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953 (להלן: חוק בתי דין רבניים) קובע כלהלן: "סמכות מבחינה בין-לאומית בתביעה לגירושין

רק עתה, משניתן כנגדו צו עיכוב יציאה מהארץ, "נזכר" העותר להעלות טענה זו. אשר על כן העתירה נדחית.

לטענתה "לצורך מניעת הישנות מקרים של נישואין פקטביים אשר נועדו אך ורק להקנות מעמד בישראל לאזרח זר", הוחל נוהל ההליך המדורג בעיניין, שעל פיו התקבלה ההחלטה.

משכך דינה של ההחלטה להתבטל, על מנת שהבקשה תוחזר לדיון אצל המשיב ותוכרע מחדש, לאחר בחינה ושקילה מלאה של מכלול העובדות.

...

הרקע העובדתי המערערת אזרחית ישראל ילידת 1954 ולה בת מנישואין קודמים, נישאה ביום 14.4.2008 למערער אזרח גיאורגיה יליד 1969, ומאז חיים השניים תחת קורת גג אחת בישראל, זאת לאחר שהמשיב נעתר לבקשתם לאפשר את שהייתו של המערער בישראל מכוח נישואיהם, בהתאם ל"נוהל הטיפול בבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי" שהמשיב החיל בעניינם של בני זוג זרים המבקשים לשהות בישראל לצדם של בני זוגם הישראלים.

ביום 15.3.2016 נדחה הערר הפנימי, מהנימוקים שלהלן: "טיעוני הערר והראיונות שנערכו – נבחנו והובאו בחשבון, אך אין בהם כדי לשנות את התרשמותנו השלילית מכנות הקשר בין המבקשים... מהריאיון עולה כי המבקש מביא את כל משכורתו לחשבונם המשותף, וכאשר המבקש אינו מרוויח בעבודתו הוא איזו חוזר לביתו ואף ישן במכוניתו מחשש ש'היחסים יתקלקלו'. בני הזוג גרו בנפרד למשך חודשיים והמבקשת הוציאה כנגד המבקש צו הרחקה לתקופה של חודש. ההתרשמות מהריאיון היא כי הקשר הינו אינטרסנטי ונועד למטרות שונות ובהן השתקעות בישראל תוך כדי הכשרת מעמד המבקש כבן זוג לאזרחית ישראלית. נסיבות מערכת היחסים כאשר המבקשת פתחה מספר רק של פעמים בהליכי הרחקה ותלונה כנגד המבקש בגין אלימות כלפיה ופניותיה החוזרות והנשנות להפסיק את ההליך המדורג, הליך התרת הנישואין אשר התנהל בעבר בביהמ"ש לענייני משפחה וההתרשמות השלילית אשר עלתה מהריאיון, כל אלו ועוד-מעלים חשש בדבר כנות הקשר הנטען". בעקבות דחיית הערר הפנימי הוגש הערר האמור לבית הדין, אשר נדחה ביום 28.7.2017.

באשר לבקשתו של ב"כ המערערים לבחון את עדויותיהם של קרוביהם ומכריהם של בני הזוג, כדי לעמוד על כנות הקשר שביניהם, קבע בית הדין כי "העוררים מתגוררים מזה שנים ארוכות תחת קורת גג אחת וכן מנהלים משק בית משותף ובתחילת הדרך אף המשיב התרשם כי הקשר הזוגי ביניהם מצדיק מתן מעמד... משכך אין משמעות לאותן ראיות, קרי מכתבים והצהרות מאת מכרים וקרובי משפחה המעידים על כך שהעוררים מתנהלים כזוג". נוכח כל האמור קבע בית הדין כלהלן: "הגעתי למסקנה כי הקשר הזוגי שנוצר בין העוררים הנו קשר מעוות אשר נועד לשרת אינטרס ברור של כל אחד מהצדדים אך ודאי אינו בבחינת קשר זוגי כנה ואמיתי. במקרים דומים נהוג לעתים לכנות נישואין מסוג זה 'נישואי נוחות' אך מהתמונה שנתגלתה בפני ברי כי לא ניתן להגדיר את המערכת הזוגית בה מצאה עצמה העוררת לכודה כ'נוחה'. נכון יותר לכנות קשר זה כמאולץ כאשר מדי פעם נחצה איזהו 'קו אדום'... אני סבור כי העוררת מבקשת לשמר קשר זה אך בשל אינטרס כלכלי... אולם מתקשה לעשות כן לאורך זמן ברציפות ומדי פעם 'נשברת'... גם העורר... מסביר בראיונות עמו כי נקודות המשבר ביחסים ביניהם יסודן בבעיות כלכליות. לעומת זאת האינטרס של העורר ברור ומובן – לזכות במעמד של תושב קבע, אם לא אזרחות, בזכות נישואיו לעוררת ולשם כך מבקש לסיים את ההליך המדורג כסדרו. לא יהיה זה מופרך כלל וכלל לשער כי ביום בו יזכה העורר למעמד קבע אם יותר לו לסיים את ההליך המדורג, יפנה עורף לעוררת". טיעוני הצדדים ב"כ המערערים טוען כי בית הדין שגה כשתיאר את המערערת כאישה מוכה החוששת להתלונן כנגד בעלה ובשל כך ממשיכה בקשר עמו.

סוף דבר הערעור מתקבל באופן שפסק הדין מתבטל.

הבקשה לביטול עיכוב יציאה מהארץ; טענות החייב; ביום 08.08.2019 הגיש החייב בקשה דחופה לביטול עיכוב יציאה מהארץ לצורך נישואים אזרחיים בקפריסין עם הגב' ליה אבדליאן (להלן: "ליה").

לטענת החייב, מאחר וליה איננה יהודייה ומעמדה בישראל אינו מוסדר, בני הזוג מבקשים להנשא בנישואים אזרחיים בקפריסין, לאחריה תתאפשר הסדרת מעמדה של ליה והיא תהא זכאית לאזרחות ישראלית ולזכויות והחובות הנובעות הנילוות לה. נטען כי הנסיעה תיעשה במסגרת עסקת "חבילת נישואים" שמציעה חברת ווידינג טורס הכוללת את עריכת הטקס בקפריסין, כרטיסי נסיעה, מלון, תירגום מסמכים וכו', ועלותה הכוללת היא בסך של 550 יורו שימומנו על ידי ליה ובני משפחתה.

בנוסף, טוענת המנהלת המיוחד כי גירושיו של החייב הנם פקטביים ומשמשים את החייב להמשך ניהול עסקו באמצעות חברה על שם גרושתו, כפי שעולה מבקשת הגרושה לקציבת מזונות שהוגשה רק לאחר דרישתה של המנהל המיוחדת לקבלת מסמכים רלוואנטיים לגירושין וכפי שעולה ממכלול העובדות שצוינו במסגרת הדו"ח המסכם (סעיפים 23-31 לדו"ח).

...

התנהלות החייב בהליך – אני סבורה כי הדו"ח המסכם מעלה שאלות רבות בנוגע להתנהלות החייב, לרבות לעניין המשך ניהול עסקו של החייב לממכר רהיטים באמצעים עקיפים (גרושתו) אשר ייתכן ומגדילים את הכנסתו החודשית של החייב.

יחד עם זאת, אני סבורה כי יש לתת לחייב הזדמנות ראויה לתקן את מחדליו, בטרם יבוטל ההליך.

לאור האמור לעיל בשלב זה הבקשה לביטול עיכוב היציאה נדחית, אשוב להידרש לבקשה ככל ויהיה בכך צורך לאחר שיתקבל עדכון מטעם המנהלת המיוחדת בעוד ששה חודשים לאחר שניתנה לחייב הזדמנות לתקן את מחדליו ולהוכיח את רצינותו ומחויבותו להליך.

כך, למשל, נקבע כי במסגרת שיקול דעתו רשאי שר הפנים לסרב לבקשת היתאזרחות לאור האופי הפיקטיבי של הנישואין (עניין רנקין הנ"ל).

הדבר נלמד גם מסעיף 11 לחוק האזרחות, הקובע כי בית המשפט לעניינים מנהליים רשאי, לבקשת שר הפנים, לבטל את האזרחות הישראלית של אדם אם עשה מעשה שיש בו משום הפרת אמונים למדינת ישראל, ובכלל זה אם עשה מעשה טירור כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 (סעיף 11(ב)(2) לחוק).

...

בחינת שיקול דעתו של שר הפנים, על רקע כללי המשפט המינהלי ונסיבותיו הפרטניות של המקרה שלפניי, מוליכה למסקנה כי על יסוד מכלול הנסיבות שעמדו לפניו, רשאי היה שר הפנים לסרב לבקשת ההתאזרחות של העותר.

מהטעמים שפורטו, אני מורה על דחיית העתירה.

בקשת העותרת התקבלה וכך נכתב במכתב שנשלח אליה ביום 15.2.1977, שכותרתו "ויתור על אזרחות ישראלית": "בקשר להצהרה שמסרת לנציגות ישראל בקופנהגן על רצונך לוותר על האזרחות הישראלית אני מודיע לך כי שר הפנים השתמש בסמכות הנתנת לו לפי סעיף 10(א) לחוק האזרחות ונתן את הסכמתו לויתור. השר קבע שהאזרחות שלך ושל בתך קריסטינה מתבטלת מיום 3.2.77". ביום 26.9.1979 התגרשה העותרת מבעלה, מר קלאוס רבאן, וביום 10.10.1992 נישאה שנית לאזרח דנמרק, מר מיול קונראד ברג, שממנו התגרשה ביום 29.9.1997.

ביום 5.5.2007 נישאה העותרת לאזרח ישראלי, מר ג'וזף עספור, אך לימים התברר כי היו אלו נישואים פקטביים.

...

טענת השיהוי בהגשת העתירה לנוכח המסקנה האמורה, דומה כי אין עוד צורך להידרש אל שאלת השיהוי.

שלישית, בנסיבות העניין חלים כל שלושת יסודותיו של השיהוי: הסובייקטיבי, האובייקטיבי ומאחר שדחיית העתירה לא תפגע בשלטון החוק, אף היסוד השלישי אינו מתקיים ולכן אין לאפשר את הגשתה חרף השיהוי (לעניין יסודותיו של השיהוי ראו בין השאר את עע"מ 7142/01 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה חיפה נ' החברה להגנת הטבע, פ"ד נו(3) 673 (2002)‏‏, כבוד השופטת (כתוארה אז) ד' ביניש, פסקה 4).

סיכום ותוצאה תוצאת הדברים היא אפוא, כי העתירה נדחית, הן על הסף, מחמת השיהוי הרב בהגשתה, הן לגופה.