ביטוח פנסיה לאזרחים עובדי צה"ל

סעיפים 13 ו- 16 להסכם הקבוצי המיוחד בדבר זכויות הפנסיה במבטחים של "עובדי המדינה" המועברים לחב' התע"ש מיום 31.10.90, הידוע בכינויו כ"הסכם ג", חלים גם על העובדים המבוטחים במבטחים עפ"י ההסכם מיום 15.11.66 בין מדינת ישראל/משהב"ט ובין ההסתדרות הכללית ובין מבטחים (להלן הסכם 66) או כל הסכם שיבוא במקומו, שהועברו מהתעשיה הצבאית לחברת התעש, וכן על העובדים שיתקבלו לחברת התעש.

המערערים שבים וטוענים כי הופלו לרעה לעומת אזרחים עובדי צה"ל, וכי טעה בית הדין בקביעותיו בענין זה. כן לטענתם שגה בית הדין האיזורי בקביעתו כי טענות המערערים ביחס להסכם הרציפות עם המדינה מהוות הרחבת חזית, שכן הסכם הרציפות צוין בהסכם הקבוצי בדבר זכויות הפנסיה של העובדים המועברים, שאין מחלוקת כי אוזכר בכתב התביעה; נטען כי בהסכם הרציפות האמור לא היה כל איזכור להפרשת דמי גמולים לשם קבלת מענק בגין שנים עודפות.

...

משכך, דין הערעור להידחות גם לגביו.

סוף דבר הערעור שלפנינו נדחה.

אשר להוצאות המשפט – בשים לב לכך שהמערערים הם גמלאים החלטנו שלא לעשות צו להוצאות.

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב - יפו ק"ג 4758-10 25 אוגוסט 2014 לפני: כב' השופט דורי ספיבק נ.צ. מר גרשון עמל (מעסיקים) נ.צ. גב' לאה חלה (עובדים) התובע: יעקב בראל ע"י ב"כ עו"ד רועי פוליאק ועו"ד רון דינור הנתבעים: 1. מבטחים מוסד לביטוח סוצאלי של עובדים ע"י ב"כ עו"ד אורן מילדוורט 2. הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון ע"י עו"ד איריס גלילי – יולזרי 3. מנורה מבטחים פנסיה בע"מ (נתבעת פורמאלית) פסק דין

התובע, מהנדס מחשבים יליד 1962, בוטח באופן לא רצוף בקרנות הפנסיה לעמיתים ותיקים המנוהלות על ידי מבטחים החל ממאי 1986, בהיותו אזרח עובד צה"ל ועובד שכיר.

...

כן עלינו להוסיף ולהניח לטובת התובע שבאותן השנים גם פקידים ואחרים שעשו במלאכה נטו לטעות בין זאת לבין זאת לעיתים מזומנות; ורביעית בהינתן כל האמור, נכון לדעתנו ליתן משקל משמעותי במאזן השיקולים להיעתר לבקשה, לכך שהנתבעות לא הצביעו על כך שייגרם למבוטחי הקרן נזק כלשהו מחידוש חברותו של התובע ורכישת זכויותיו למפרע מספטמבר 2007, כמובן בהתאם לדרישות הדין ועל פי תחשיב אקטוארי עדכני.

עם זאת נעיר, במאמר מוסגר, שככל שמבטחים תגיע למסקנה שבשל פסיקתנו המחייבת אותה לקבל בחזרה לשורותיה את התובע, נגרם לה נזק כלשהו, שאותו יש לייחס להתנהלות רשלנית של סוכנות הביטוח, היא תהיה כמובן להגיש תביעה נפרדת כנגדה, שתתברר באופן נפרד (ונציין בקשר לכך שבקשתה של מבטחים למשלוח הודעת צד ג' לסוכנות הביטוח נדחתה בהחלטה שניתנה ביום 12.10.12, וזאת הן נוכח השיהוי בהגשתה, והן בהעדר סמכות עניינית לבית דין זה לדון בה).

סוף דבר בטרם נחתום, מצאנו לנכון לצטט משפט אחד מתוך פסק דין שניתן על ידי בית המשפט העליון ממש לאחרונה (בגץ 3716/13 אגד אגודה שיתופית לתחבורה נ' בית הדין הארצי לעבודה (3.7.14, כב' השופטת דפנה ברק-ארז)), משפט שהיה נר לרגלנו בעת שכתבנו פסק דין זה: "פנסיה היא מהתחומים החשובים של הביטחון הסוציאלי האישי והחברתי, ותכליתה להבטיח שלעת זקנה יוכלו הגמלאי ובני משפחתו לנהל את אורח חייהם בדרך מכובדת מבלי שיהיו תלויים בצדקה". אנו נעתרים לסעד ההצהרתי שהתבקש על ידי התובע וקובעים כי יש לראות בתובע כמי שחידש חברותו בקרן הפנסיה הוותיקה של מבטחים בספטמבר 2009.

המערערים מוסיפים וטוענים כי שגה בית הדין האיזורי כשקיבל את הצהרת המדינה ביחס לתחולתו של הסכם פנסיה מקיפה במבטחים הותיקה לעובדי מערכת הבטחון ועובדי צה"ל הותיקים (להלן: הסכם 66) וזכאותם של המערערים לתנאים זהים בהתאם לקבוע בו. המערערים טוענים לעניין זה כי בהתאם לחוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה מיום 29.5.2005, שכותרתה "הסדרי פנסיה של עובדי משרד הבטחון" (נספח 1 למוצגי המערערים) חלה חובה על המדינה לבטח אותם בפנסיה מקיפה, כולל הפקדות עבור פצויי פיטורים וכן לבטח אותם בביטוח שארים או נכות.

האחת, כי שגה בית הדין האיזורי כשקבע כי חוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל על עבודת המערערים, בהתאם לחריגים הקבועים בסעיפים 30(א)(5)-(6) ואף 30(א)(2) לחוק; השנייה, כי שגה בית הדין האיזורי כשקבע כי אין מקום להחיל ביחס למערערים - המועסקים על ידי משרד הבטחון אך כפופים בעבודתם להוראות הצבא - את ההסכמים הקבוציים החלים על אזרחים עובדי צה"ל; השלישית, כי גם אם ייקבע שהחוק אכן אינו חל על עבודת המערערים, יש לקבוע כי הם זכאים לגמול מיוחד עבור עבודה בשבתות, חגים, ושעות נוספות; והרביעית, כי המערערים זכאים לתשלום פצויי פיטורים ופצוי בגין העדר הפקדות לפנסיה מקיפה מהמדינה, גם בגין השנים בהן הועסקו ישירות על ידי היישובים.

...

לפיכך הגיע בית הדין האזורי למסקנה כי "גם אם ניתן באמצעים טכנולוגיים, לדעת היכן הם נמצאים בכל רגע נתון, אין כל משמעות לידיעה של קצין ההגמ"ר האם התובע עסוק באותו הרגע בהוצאת בנו מהגן, או בלימודי קבלה או באירוע חברתי, או דווקא בתדרוך חיילים וטיפול בהתרעה בגדר. שכן, הוא סמוך ובטוח כי התובע מתפקד כראוי ומבצע את מטלותיו" (פסקה 41 לפסק הדין).

נציג ציבור (עובדים) מר יוסי רחמים מצטרף לחוות דעתה של הנשיאה ורדה וירט ליבנה על נימוקיה ותוצאתה, לפיה דין הערעור להידחות.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, הערעור נדחה על כל רכיביו.

בשים לב לנסיבות העניין, אין אנו מחייבים את המערערים בהוצאות המדינה בערעור.

התובע הוא בין העובדים היחידים אם לא היחיד אשר הועסק כאזרח עובד צה"ל תחת הסכם קבוצי ובוטח בביטוח מנהלים.

בהתאם לחוזה העסקתו של התובע, הנתבעת התחייבה אך ורק להפריש 13.33% + 5% לטובת התובע ומעולם לא התחייבה להפריש גם עבור א.כ.ע. ביטוח התובע בביטוח מנהלים היה לפנים משורת הדין ומהוה הסדר פנסיוני מיטיב ביחס לכלל אוכלוסיית עובדי צה"ל. ככלל הנתבעת אינה מתחייבת בחוזים אישים לעובדי צה"ל לממן א.כ.ע. על אף ידיעתו ארוכת השנים של התובע בדבר הדרך בה מחולקים הכספים בפוליסת ביטוח המנהלים שלו, הוא לא ביקש לבצע כל שינוי בדרך החלוקה.

...

] על כן גם טענת התובע בעניין זה נדחית.

התובע גם לא הציג פסיקה שתתמוך בטענותיו בעניין זה ולכן דין הטענות להידחות.

] בעניינו טענות התובע בעניין זה נטענו בעלמא ובכל מקרה איננו סבורים כי הנתבעת פעלה באופן פסול או חסר תום לב. סוף דבר התביעה נדחית.

בפרק העוסק בתוספת הניהול, מציין המומחה כי על תוספת הניהול כפי שחושבה יש להוסיף הפרשות פנסיוניות; בהתאם להסדרים הפנסיוניים החלים על אזרחים עובדי צה"ל המבוטחים בקרן מבטחים הותיקה, בגין תוספת זו חלות הפרשות בשיעור 7.5% בגין קרן הפנסיה (סעיפים 22 ו-23 לחוות דעת המומחה).

...

כמו כן, לקחנו בחשבון לעניין זה שהתובע ביצע את אותה העבודה במרבית העסקתו הרלוונטית לתביעה זו. שנית, מצאנו כי עבודתו של התובע נכנסת לגדר התפקידים המפורטים בסעיף 5(ה) לנוהל משנת 2015, קרי "בעלי תפקידים בתחום הבקרה, הבחינה, ההנדסה, פרויקטים וטיפולים, אשר הגדרת תקפידם הלכה למעשה מחייבת אותם לסירוגים בעבודת מטה ובביצוע תהליכים בשטח ובדרג הנפרש – ומשכך הוא זכאי לתוספת של 15% בלבד". מצאנו כי עבודתו של התובע אכן משלבת עבודה משרדית עם עבודה פיזית בהתאם לנוהל.

הנתבעת תשלם לתובע בגין כל הרכיבים שפורטו בחוות דעת המומחה סך כולל של 59,781 ₪.

הנתבעת תשלם לתובע בגין הוצאותיו סך של 12,000 ₪ תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.