מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ביטוח נזק לביוב בעת חילוץ משאית

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

התובע חולץ מן הבור ופונה לבית החולים, ונימצא כי הוא סובל מחבלה בכתף ימין.
גם גאודת גית, עובד של הנתבעת שהיה במקום במועד התאונה, ואשר העיד מטעם התובע, הצהיר בתצהירו כי "לא היה שלט שהזהיר מפני הבור של הביוב" (סעיף 11 לתצהיר).
ואולם, טענות אלו לגבי קיומם של נהלי עבודה, קיומן של הדרכות, וקיומה של הנחיה קונקרטית לעניין מיקומה המדוייק של המשאית בעת מילוי אוריאה, נטענו בעלמא ולא הוכחו.
מכאן אפנה לידון בראשי הנזק השונים, על בסיס נתוניו של התובע - התובע יליד 18.2.1960, במועד התאונה (13.3.2011) היה התובע בן 51, וכיום הוא כבן 60.5 שנים.
יחד עם זאת, ובנותני משקל לכך שמדובר בנכות אורתופדית ולתקופת הנכות הזמנית, אני מוצאת לפסוק פיצוי גלובלי, בגין התקופה הסמוכה לתאונה, בסך של 2,000 ש"ח. בכל הנוגע לפצוי בגין הוצאות רפואיות להן עותר התובע, התובע לא צירף אמנם את מלוא הקבלות (אלא רק קבלה אחת), אך ניתן להניח כי היו לתובע הוצאות מסוימות בזיקה לטפול הרפואי שקבל, ובנסיבות העניין, אני מוצאת לפסוק פיצוי גלובלי (בגין הישתתפותו העצמית בטיפולים בקופת החולים, בגין הגעה לטיפולים להם נזקק ומשככי כאבים) בשיעור של 1,000 ש"ח. עוד יש לפסוק לתובע פיצוי בגין כאב וסבל, ולאחר שנתתי דעתי לכלל השיקולים הרלבאנטיים, ובהם נסיבות התאונה, אופי הפגיעה ושיעור הנכות הרפואית, וכן תקופת הנכות הזמנית, אני מוצאת להעמיד את הפצוי ברכיב זה על סך של 42,000 ש"ח. הסכום המתקבל בגין ראשי הנזק שפורטו לעיל הוא סך של 130,736 ש"ח. מסכום זה יש לנכות את תגמולי המוסד לביטוח לאומי אותם קיבל התובע בגין התאונה, שהוכרה כאמור כתאונת העבודה.
...
המסקנה היא אפוא כי הנתבעת התרשלה, וכי היא אחראית לתאונה ולנזק שנגרמו לתובע.
הנה כי כן, על יסוד העדויות לפניי נוטה הכף למסקנה כי על הרצפה היו מים, וייתכן כי הרטיבות במקום השפיעה על היכולת של התובע להבחין בכך שהמנהול פתוח.
סכום התגמולים, לאחר שיערוך, עומד בהתאם לעולה מטענות שני הצדדים על סך של 35,300 ש"ח. סכום הפיצוי הכולל, לאחר הפחתת הניכויים, הוא אפוא סך של 95,436 ש"ח. סיכומם של דברים - מכל הטעמים המפורטים לעיל, התביעה מתקבלת, והנתבעת מחוייבת לשלם לתובע סך של 95,436 ש"ח. בנותני דעתי לכלל הנסיבות, ובתוך כך להתמשכותו של ההליך, אשר בחלקה נבעה מהתנהלות הנתבעת (למשל נוכח ניהול הליך בשאלת סיווג התאונה, ועיתוי הודעתה על הליך הפירוק בעניינה), מחוייבת הנתבעת בהוצאות ובשכ"ט התובע בשיעור כולל של 30,000 ש"ח. ניתן היום, י"ג כסלו תשפ"א, 29 נובמבר 2020, בהעדר הצדדים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום עפולה נפסק כדקלמן:

הנתבעת 6 הנה חברת ביטוח, ובמועד הרלוואנטי ביטחה את השמוש במשאית לפי חוק הפיצויים (ולהלן: הראל).
טענות הנתבעים 2, 3 ו – 6  (בעילת הפלת"ד) - בהתאם להסכמת התובע עם תום שמיעת הראיות, נדחתה התביעה כנגד הנתבעים הנ"ל בעילת הפלת"ד. בעילה הנזיקית טענו הנתבעים להיעדר קשר בין המשאית לבין הנזק שאירע ולהיעדר קשר בין העובדה שהמעבידה והנתבעת 2 שותפות בביובית, לבין הנזק שאירע.
במועד הארוע, ואף על כך אין חולק,  צנור הביובית נתקע בביוב ולא ניתן היה לחלצו מהמקום (ראה למשל עדות שררה – עמ' 11 ש' 29-30).
...
לסיכום אם כן, הוכח כי עקב התנהלותה הרשלנית של המעבידה נגרמה התאונה.
התביעה בעילה החלופית (עילת הפלת"ד) נדחית.
כן נדחית התביעה כנגד הנתבעים 2 3 ו – 6 בעילה הנזיקית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בהודעתו נכתב כי " נפגעתי מכף של שופל שסגרה על כף ידי, במהלך עבודתי". התובע 1 הצהיר כי ביקש מהנתבע 1 לחלץ את הטרקטור שלו מהבוץ.
בעת חקירתו הנגדית עומת הנתבע 1 עם מיסמך המהוה תדפיס עדותו בכתב בפני חוקר חברת הביטוח ביום 14.2.05 (נספח ג' למוצגי הנתבעת 2, נ/3).
הנני מפנה לאמור ב-רע"א 8061/95 יצחק עוזר נ' אררט חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נ(3) 532, בו נקבע כי "מדובר כאן בניצול הכוח המכני של משאית, שהיא רכב שייעודו המקורי הוא דו-תכליתי: הן הובלת משא והן הרמת מטען והורדתו, נזק הגוף נגרם למערער עקב השמוש בייעודו המקורי הלא תעבורתי. נזק גוף זה נגרם עקב ניצול הכוח המנוע של הרכב. בנסיבות אלה חלה החזקה החלוטה בדבר "ניצול הכוח המכני של הרכב" ויש לראות את הארוע כ"תאונת דרכים"( רע"א 7254/12 תאופיק ג'ברין ושות' נ' עיזבון המנוח זכריה אסעד ג'בארין ז"ל ואח' (פורסם במאגרים 21.8.14), רע"א 6779/97 מנופי יהודה בע"מ נ' מזל-עבודות מתכת, פ"ד נו(1) 721, תא'(ח-י)406/07 ישי כהן נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ (פורסם במאגרים 21.12.08).
לטענת הנתבעת 2, בהתאם לתעודת עובד ציבור, כפי שצורפה לתיק המוצגים, ייעודו של המחפרון הנו ביצוע עבודות תשתית, כגון הנחת קוי ביוב כפי שעשה הנתבע 1 ביום הארוע כעדותו( עמוד 12 ש' 15).
...
על כן, הנני קובעת כי לא חלה החזקה המרבה.
סוף דבר לפיכך, לאור הראיות שהובאו בפני ולנוכח האמור לעיל, הנני פוסקת כי האירוע מושא התובענה מהווה תאונת דרכים.
רשמתי לפני כי כב' השופט פורג פסק ביום 9.2.10 כי הנתבעים ישלמו לתובע 1 סך של 6,000 ₪ ללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2013 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בבאר שבע ת"א 1441-08 עבד אל חאלק נידל נ' מדינת ישראל-משרד הבינוי והשיכון ואח' בפני כב' השופטת מיכל וולפסון בעיניין: עבד אל חאלק נידל ת.ז. 02634629-6 ע"י ב"כ עו"ד מיכאל אלטרמן ואח' התובע נ ג ד 1. מדינת ישראל-משרד הבינוי והשיכון ע"י פרקליטות מחוז הדרום (אזרחי) 2. מועצה אזורית רמת נגב 3. ביטוח חקלאי-אגודה שיתופית מרכזית בע"מ ע"י ב"כ עו"ד חן אלוני הנתבעים צד ג' 1 נ ג ד כתנאני בע"מ - עבודות עפר והובלות ח.פ 513475608 ע"י ב"כ עו"ד יואל נעים צד ג' 2 רמון מהנדסים בע"מ ע"י ב"כ עו"ד ד"ר שמעון אזרד פסק דין
בפני תביעה על סך של 40,713 ₪ אשר הוגשה ביום 11/02/2008 כנגד הנתבעות, לפצוי התובע, הבעלים של משאית מסוג וולבו מספר FL-2006, בעלת מספר רשוי 60-811-61 (להלן: "המשאית") בגין נזק שניגרם למשאית ביום 04/01/2007.
הסכום הוא ללא מע"מ. כמו כן נזקק התובע להזמין גרר להוביל את המשאית למוסך כי נידרש מנוף לחלצו והוא גם לא היה כשיר לנסיעה.
לפי חוות דעתו זו תוצאה מליקוי או פגם במועד סלילת הכביש הנובע מאחד או יותר מהגורמים הבאים: · חוסר הידוק נאות או מילוי בחומר לא מתאים של החפירות שבוצעו במבנה הכביש או בתשתית לצורך הנחת שוחות הביוב וקוי הביוב; · אי נקוז נאות של מי הנגר העילי בנקודה הנמוכה בכביש המנקזת את כבישים 12, 14 ו-15, כך שנוצרה הצפה באיזור הנקודה הנמוכה בכביש מס' 12, חדירת מים דרך שולי הכביש ו/או סדיקה במיסעת האספלט וסחף שקיעת שכבות המילוי מעל קוי הביוב; · דליפת מים מקוי או שוחות הביוב אל שכבות המילוי הסמוכות, דבר שגרם להחלשת שכבות אלה, שקיעתם וסחף שלהם.
...
לפיכך, אני מחלקת את הנזק בין הנתבעות 3-1, מחצית לכל צד. הודעת צד ג' ששלחה המדינה נדחית כי בסיכומיה טענה המדינה טענות סותרות.
בנוסף הנתבעות תשלמנה לפי אותה חלוקה: הוצאות משפט בצירוף הצמדה וריבית מיום ההוצאה ועד ליום התשלום המלא בפועל.
אני מורה כי בשכר טרחה בסך של 35,000 ₪ יישאו מחצית הנתבעת מס' 1 ומחצית הנתבעות 2-3 בחלקים שווים, ביחד ולחוד.
הודעת צד שלישי 1-2 נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

תאונת הדרכים אירעה ביום 22.06.2021 בין כלי רכב, מסוג משאית גרר, שבעת התאונה היה בבעלות התובע ונהוג בידיו (להלן: "משאית התובע") לבין כלי רכב, גם הוא מסוג משאית, שבעת התאונה היה בבעלות הנתבעת 1 ומבוטח על ידי הנתבעת 2 בביטוח אחריות לניזקי צד ג' (להלן: "משאית הנתבעות") (ולהלן: "התאונה").
תמצית טענות הצדדים התובע טוען בכתב תביעתו בזמן נסיעתו בכביש 6, לפתע נדלקה נורת אזהרה במשאית התובע ובשל כך אותת כנדרש על מנת לעצור בשול ימין ואכן עצר בשול ימין על מנת לבדוק את המשאית.
התובע העיד כי עצר בשול הימין של הדרך מאחר שנקרא לחלץ משאית אחרת תקועה (עמ' 1, שורות 11-9 לפרוטוקול).
...
איני מקבל את טענת ב"כ התובע כי טענת הנתבעות לעניין הוכחת התשלום היא בגדר הרחבת חזית.
סיכום התביעה נדחית.
התובע ישלם לנתבעת 2 הוצאות משפט (לרבות שכ"ט עו"ד) בסך כולל של 4,000 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו