ההכנסות המשפחתיות, כפי שהן משתקפות מהמסמכים שצורפו, הן אכן צנועות אך אין לשלול אפשרות שבעלה של התובעת חזר לעבודה סדירה בשנה האחרונה או לכל הפחות יש לו הכנסות מהביטוח הלאומי וזאת לצד עזרה שבני הזוג מקבלים, כך אני מתרשמת, מבני משפחתם שמעניקים להם בית מגורים ללא תשלום.
מתצהירו של בעלה של התובע עולה כי הוא טרם פנה למעביד הקודם שלו לקבלת זכויותיו לאחר הפיטורין או לביטוח הלאומי לקבלת קצבת הבטחת הכנסה ואין לכך הסבר המניח את הדעת, או בכלל.
לא נטען כי לבני הזוג יש חובות כלשהם, למעט יתרה שלילי בחשבון העו"ש שלהם.
...
טענת ההתיישנות :
לטענת הנתבעת, עילת התביעה התגבשה ביום בו בוצע הניתוח השני, דהיינו ביום 19.4.2015, בעוד כתב התביעה הוגש ביום 28.4.2022, דהיינו בחלוף למעלה משבע שנים ומשכך דין התביעה דחייה בשל התיישנותה.
שם נקבע, בין היתר, כי:
"במסגרת 'הנטל הכבד' המונח על כתפי התובע, עליו להראות מהם טעמיו המיוחדים המצדיקים את מתן הפטור בעניינו ומינוי מומחה מטעם בית המשפט. טענות אלו אינן יכולות להיטען בעלמא, אלא עליהן להיות מגובות בראיות. כן, על התובע להראות שתביעתו אינה מופרכת ויש בה ממש, אם כי בעניין זה ניתן להסתפק ברף נמוך יחסית, שהרי בהעדר חוות דעת לעתים יהיה קשה לעמוד על סיכויי התביעה. נראה כי, ככלל, די להראות, על יסוד עובדות המקרה ואופיין של הטענות, שבפי התובע טענה הראויה להישמע או שאלה רצינית שיש לדון בה (a good arguable case)".
באשר למצבה הכלכלי של התובעת, עיינתי במסמכים שצורפו לבקשתה, הם אותם מסמכים שצורפו לבקשתה לפטור מהפקדת ערבות (בפני בית המשפט המחוזי בתיק רע"א 16780-09-22), עיינתי בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 27.10.22 ובחנתי את טענות באי כוח הצדדים במועד הדיון ולאחר כל אלה, הגעתי למסקנה כי התובעת לא הרימה את הנטל הכבד המוטל עליה והמצדיק חריגה מהכלל והשתת הוצאות חוות הדעת על הנתבעת.
מכל האמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי התובעת לא הוכיחה כי מצבה הכלכלי קשה באופן המונע ממנה לגייס, בעצמה או בסיוע משפחתי, שכר טרחת מומחה מטעמה.
מכל האמור לעיל אני דוחה את בקשת התובעת לפטור אותה מהגשת חוות דעת.
