מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ביטוח לאובדן כושר עבודה לבעל עסק עצמאי מפקח

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

במכתבה זה (מכתב מיום 25.11.19- ח.ו.ו) העלתה הנתבעת טענה כללית באשר לעיסוקו של התובע ולכיסוי הבטוחי שהיה אולי ניתן לו; העלאת הטענה באופן בו הועלתה, אינה בגדר דחיה מפורשת ומכל מקום אינה עומדת בגדר הנחיות המפקח על הביטוח ואינה חוסה תחת ההלכות הקיימות בכגון דא. הנתבעת תישא בהוצאות התובע בסך כולל של 7,500 ₪.
כך גם בחוות דעתו של המומחה התעסוקתי, ד"ר יעקב מונסטירסקי, מיום 6.6.18, אליו הופנה המשיב על ידי המבקשת נכתב: "מכל האמור לעיל ובהתייחס לגילו, עסוקו, עיון במסמכים הרפואיים, דעתי היא שמר ג. י. מוגבל לבצע התקנת פרקטים משום שעבודה זו מחייבת הרמת משאות כבדים ועמידה ממושכות (לרבות בתנוחות לא נוחות) מ – 16.6.18 ועד 31.12.18. לעומת זאת, כשיר לנהל את העסק ולבצע מכירה בהקף מלא מ – 16.6.18." חרף זאת, ועל אף שהפוליסה מגדירה את עבודת המשיב כאיש מכירות, קיבלה המבקשת את תביעת המשיב כי אינו כשיר לכל עבודה ושילמה תקופה ארוכה תגמולי ביטוח לפי אובדן כושר עבודה מלא.
ד"ר אורי בלנקשטיין, מומחה בתחום האורתופדי קבע כי: "מדובר בנבדק כבן 59 בעל עסק עצמאי לפרקטים/ והתקנתם בעיסוקו.... בבדיקתי: הגבלה קלה בתנועות מפרקי הירכיים – תוצאה ניתוחית טובה. לפיכך, לאחר עיון במסמכים הרפואיים אשר עמדו לרשותי ובדיקתי להערכתי הנ"ל מסוגל לעבוד בעיסוקו כמתקין פרקטים וכן במכירות תוך המנעות מהליכה למרחקים ארוכים. וזאת, החל מתאריך 1.3.21.". (ההדגשה שלי – ח.ו.ו.).
...
כך גם בחוות דעתו של המומחה התעסוקתי, ד"ר יעקב מונסטירסקי, מיום 6.6.18, אליו הופנה המשיב על ידי המבקשת נכתב: "מכל האמור לעיל ובהתייחס לגילו, עיסוקו, עיון במסמכים הרפואיים, דעתי היא שמר ג. י. מוגבל לבצע התקנת פרקטים משום שעבודה זו מחייבת הרמת משאות כבדים ועמידה ממושכות (לרבות בתנוחות לא נוחות) מ – 16.6.18 ועד 31.12.18. לעומת זאת, כשיר לנהל את העסק ולבצע מכירה בהיקף מלא מ – 16.6.18." חרף זאת, ועל אף שהפוליסה מגדירה את עבודת המשיב כאיש מכירות, קיבלה המבקשת את תביעת המשיב כי אינו כשיר לכל עבודה ושילמה תקופה ארוכה תגמולי ביטוח לפי אובדן כושר עבודה מלא.
מקובלת עליי קביעת בית משפט קמא כי מכתבה של המבקשת למשיב מיום 25.11.19 אינו מהווה מכתב דחייה.
סוף דבר דין בקשת רשות הערעור להידחות.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

השופט מ. גולדברג, במאמריו [11] "'עובד' ו-'מעביד' - תמונת מצב", סיכם בתמצית את הפן השלילי של מבחן ההישתלבות לגבי ניהול עסק עצמאי, באמרו: "אין סימני-היכר אחידים ל'עסק עצמאי' בכל ענפי הפעילות, והתשובה תלויה בראש ובראשונה במהות העסק. אולם, סימן-ההיכר החשוב, אם לא העקרי שבהם, עולה מתוך התשובה לשאלה, מי נהנה מייעול העבודה ומהחיסכון בהוצאות. אם זהו 'בעל העסק', ולא המזמין, הרי זה עסק עצמאי, כמו-כן צריך בעל העסק להיות זה הנושא בעול ההשקעות באמצעי הייצור ובהון החוזר, באשר המאפיינים עסק ועצמאות עסקית הם השקעה, יוזמה, ארגון, סכויי רווח וסכנת הפסד" (בע' 35).
העתק אישור בדבר ביצוע הפקדות לביטוח פנסיוני שבוצעו ע"י התובע ו/או מי מטעמו ו/או צד ג' אחר עבור התובע, בתקופת ההיתקשרות בין הצדדים במסגרת תקופת ההתיישנות ככל שבוצעו ולרבות לקרן פנסיה ו/או לקופות גמל ו/או לקופות פיצויים ו/או לקרנות הישתלמות ו/או לביטוח מנהלים ו/או אובדן כושר עבודה וכו' – לנוכח הבהרת התובע לפיה אין בידיו מסמכים כאמור, אין מקום למתן צו. חובת גילוי המסמכים חלה רק על מסמכים שנמצאים בידיו של אחד מבעלי הדין או בשליטתו ולא מקום בו הוא נידרש לייצר מסמכים שאינם קיימים (רע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ – אינזברג ס (3) 264; ע"ע (ארצי) 64/10 מדינת ישראל משרד החינוך – **** צברי (25.3.10);ברע (ארצי) 24447-12-17 מאיר דהן - ידיעות אחרונות בע"מ (7.1.18)).
במסגרת תשובתן ציינו הנתבעות, כי במסמכים יהיה כדי לשפוך אור על שאלת זמני ביצוע שירותיו של התובע ואופן הפיקוח, אם בכלל היה על שירותיו.
...
בנסיבות אלו הבקשה למתן צו המופנה למשרד האוצר נדחית.
לאחר שנתתי דעתי לטענותיו של כל צד ולתשתית המשפטית הרלבנטית לנסיבות המקרה שלפניי, מצאתי כי דין הבקשה להידחות.
סוף דבר: הבקשה התקבלה בחלקה.

בהליך קופת גמל (ק"ג) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

התובע הוא בעל עסק עצמאי לייעוץ עסקי בעיקר בתחום השיווק, האירגון ופיתוח אסטרטגי[footnoteRef:4] ובנוסף להרצאות באוניברסיטה הוא גם הרצה במכללות נוספות כדוגמת מכללת כרמל[footnoteRef:5].
התובע הוא בעל פוליסת ביטוח פרטית של חברת כלל למקרה של מוות ולאובדן כושר עבודה שפתח כבר בשנות ה – 80.
בין הצדדים קיימת מחלוקת, אליה נתייחס בהמשך פסק הדין, לגבי תוכן השיחה - האם התובע מסר כי הוא חולה בסרטן (כגירסתו) או כי חלה בעבר מסרטן והחלים (כגירסת יובל) והאם התובע ביקש להקטין את הכסוי למקרה מוות ולאובדן כושר עבודה לכסוי מינימאלי לטובת הגדלת החסכון לרבות הקדמת גיל הפרישה לגיל 60 כגירסת יובל או שמא, כטענת התובע הוא הדגיש בפני יובל את רצונו לביטוח אובדן כושר עבודה בשיעור של 75% מהשכר המבוטח והוא לא ביקש להקדים את גיל הפרישה.
בהתאם לתקנות הפיקוח על שירותים פינאנסיים (קופות גמל) (העברת כספים בין קופות גמל), התשס"ח – 2008 (להלן – תקנות הניוד) המועד הקובע להעברת האחריות הביטוחית בין הקופה המעבירה לקופה המקבלת לגבי עמית פעיל הוא המועד ההפקדה הראשון לקופה המקבלת.
...
עוד נציין כי התובע הלין בדיעבד על גיל הפרישה ואולם שוכנענו שבזמן אמת התובע היה מעונין בהקדמת גיל הפרישה.
] על יסוד כל האמור לעיל, התביעה נדחית.
התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסכום של 2,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסכום של 10,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

לתובע נגרם אובדן כושר עבודה חלקי בשיעור 30% התובע יליד 1970 מנהל עסק עצמאי לאיטום גגות, הוא מעסיק כשבעה עובדים.
חוות דעת הצדדים בחוות דעת האורתופד ד"ר דוד הנדל שהוגשה מטעם התובע, נקבע כי התובע אינו כשיר לכל עבודה פיסית ובענין מקצועו הניהולי-פיקוחי הוא מעריך את הפסד כושר עבודתו ב-60%.
התובע ויתר על עדותו של סוכן הביטוח, וכך נותרנו עם עדות יחידה של בעל דין שאינה מתיחסת לשאלה שנותרה במחלוקת, ועם הפוליסה על נספחיה.
בנספח הכללי המכונה "גילוי נאות" מוגדר פיצוי אובדן כושר עבודה חלקי מעל 25% כך: "בהתאם לבחירת המבוטח בתמורה לתשלום פרמיה נוספת, ניתן להוסיף פיצוי חודשי למקרה אובדן כושר עבודה של יותר מ 25%. הגדרת אובדן כושר עבודה חלקי – עקב מחלה או תאונה נשלל חלקית, הכושר להמשיך במקצוע שבו עסק כמפורט בהצעה ושבעקבותיו נבצר ממנו באופן חלקי לעסוק בעסוק אחר המתאים לניסיונו, השכלתו והכשרתו וכתוצאה מכך קטנה משכורתו ביותר מ25%. לבדיקה באם הנך זכאי לפצוי זה נא עיין בדף פרטי הביטוח". הינה כי כן באופן לא משתמע לשתי פנים, תנאי מיצטבר להוכחת שיעור אובדן כושר עבודה הוא שכתוצאה מכך קטנה משכורתו של המבוטח.
...
] הנתבעת טוענת כי משנמנע התובע להציג נתוני השתכרותו המסקנה היא שיש בכך כדי לפעול לרעתו, והמסקנה היא שהשתכרותו הנוכחית אינה מזכה אותו בפיצוי.
בהצעת הביטוח תחת המונח "סכום הפיצוי" נרשם 10,000 ש"ח. המסקנה העולה מלשון החוזה על נספחיו ומהוראת החוק, היא ש"סכום הביטוח" ו"סכום הפיצוי" או "סכום הפיצוי החודשי", הם מונחים זהים בפוליסה זו, וכולם מכוונים לכך שה-10,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד מהווים תקרת הפיצוי.
הכלל הפרשני לפיו יש להעדיף את זה שהוא לטובת המבוטח יחול כאשר שתי הפרשנויות שהוצעו סבירות ומשתלבות עם תכלית חוזה הפוליסה[footnoteRef:9], מה שלא קיים במקרה זה. [9: ע"א 779/89 שלו נ' סלע חב' לביטוח בע"מ ( 1993)] סוף דבר נוכח האמור לעיל ובהינתן כי תנאי לפיצוי הוא הוכחת הפסד הכנסה חלקי, אותו התובע לא הוכיח, אני דוחה את התביעה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

התובע טען להיעדר יכולת לבצע משימות שונות ובכלל זה טפול באוכל וטען כי אמו מטפלת בעניינים אלו, וכי הוא יושב בבית ולא עובד, אינו יכול להרים דברים, ואינו יכול לכופף את ידו; הנתבעת טענה כי מן הראיות עולה כי 3 חודשים לאחר התאונה ניצפה התובע מגיע לעסק, הולך באופן עצמאי, שוהה בבית העסק שלוש שעות; וניכר כי התובע עובד ומתפקד, לרבות בשימוש ביד שמאל לשם הגשת אוכל, פריקה וטעינה וכן ביצוע שליחויות.
בהתאם להנחיות המפקח על הביטוח, חייבת המבטחת לפרט את כלל נימוקי הדחיה לתביעתו של המבוטח בהזדמנות הראשונה.
במסגרת מכתב הדחייה, אשר צורף כנספח יז' לתביעה ציינה הנתבעת כי התביעה אינה עונה על "מקרה ביטוח"; במכתב זה צוין כי נוכח בדיקת התובע ע"י רופא תעסוקתי מטעם הנתבעת, ד"ר דורון קולר, התובע היה באובדן כושר עבודה פיזית החל מיום 08.04.2013 למשך 6 חודשים, אך הוא מסוגל לעבוד עבודה ניהולית, שיווקית, או כל עבודה אחרת שאינה מצריכה הפעלת יד שמאל, כגון ניהול העסק שבבעלות התובע במשרה מלאה מיום 01.11.2013.
...
יצוין כי במסגרת תצהירו טען התובע שהגדרתו זו גם כמנהל מאפיה בטעות יסודה, וצוינה על פי בחירת סוכן הביטוח, אלא שעל פי החלטתי מיום 18.12.2018 הוריתי, לבקשת הנתבעת, על מחיקת טענות אלו מן התצהיר הואיל וטענת הטעיה לא הועלתה במסגרת כתב התביעה ויש בה משום הרחבת חזית אסורה.
בנסיבות העניין, תביעתו של התובע ככל שהיא נוגעת לרכיב שעניינו אובדן כושר עבודה נדחית.
התובע אינו מכחיש כי הנתבעת שילמה לו את הפיצויים ככל שהם נובעים מן הנספח נכות מתאונה, ובהתאם לאחוזי הנכות כפי שנקבעו ע"י ד"ר פריימן, אלא שלדידו יש לחייב את הנתבעת בגין כך בהוצאות ובשכ"ט עו"ד. סיכומם של דברים – התביעה בגין הרכיב שעניינו אובדן כושר עבודה נדחית.
איני רואה מקום לקבל דרישת התובע לפיצוי בגין ריבית מיוחדת עפ"י סעיף 28א לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א - 1981, משלא שוכנעתי כי הנתבעת נמנעה מתשלום שנוי במחלוקת שלא בתום לב. בהתחשב בקביעתי בנוגע לרכיב אובדן כושר עבודה ולאחר שבחנתי את כלל נסיבות העניין, אינני רואה לעשות צו להוצאות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו