הנתבעת 2 ביטחה במועד הרלבנטי את מר דיאב עיסא נסרי בפוליסת ביטוח על רכב ההונדה בה צוין כי הפוליסה "אינה מכסה נזק שייגרם לצד שלישי בשל ניזקי רכוש, אם בעת קרות מקרה הביטוח נהגו ברכב נהג או נהגת שגילם פחות מ - 24 שנה וגם או שהנם בעלי רישיון נהיגה לסוג הרכב המבוטח פחות משנה" (הפוליסה צורפה כנספח לכתב ההגנה מטעם הנתבעת 2).
טענות הנתבע יפורטו להלן בתמצית: הנתבע נהג ברכב ההונדה בעת קרות התאונה; רכב התובעת סטה מנתיב נסיעתו והיתנגש ברכב ההונדה, ולכן האחריות הבלעדית להתרחשות התאונה מוטלת על הנהג ברכב התובעת; רכב ההונדה היה מבוטח במועד התאונה בביטוח צד ג' על ידי הנתבעת 2, ולכן ככל שהתביעה תיתקבל על הנתבעת 2 לשלם את סכום הפצוי; התובעת לא עמדת בחובתה להקטנת הנזק, מאחר שניתן היה להסתפק בתיקון פחחות, ולא היה צורך בהחלפת חלקים.
כשנשאל על כך בחקירה נגדית השיב (ראו עמ' 2 לפרוטוקול, שורות 27-29):
"ש. תראה לי את התמונה של הצלום של פרטי הנהג בזמן אמת? לא צרפת זאת לכתב התביעה. הערת ביהמ"ש - העד מחפש בפלפון. ת. לא יודע מה להגיד לך. זה היה לפני הרבה זמן. אני לא יכול לתת לך תשובה".
בהמשך תיקן עצמו והעיד "אני מסרתי את כל הצילומים לחברת הביטוח" (ראו עמ' 3 לפרוטוקול, שורה 14).
...
טענות הנתבעת 2 יפורטו להלן בתמצית: דין התביעה כנגד הנתבעת 2 להידחות לאור כך שנמסרו לה פרטים כוזבים ושקריים אודות התאונה לרבות זהות הנהג בשים לב לכך שלא היה זה הנתבע שנהג ברכב ההונדה; הנתבע ונהג רכב התובעת מסרו נתונים כוזבים באשר לזהות הנהג ונסיבות התאונה; בנסיבות אלה, פטורה הנתבעת 2 מתשלום תגמולי הביטוח, וזאת בהתאם לסעיף 25 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א - 1981; האחריות הבלעדית להתרחשות התאונה מוטלת, ממילא, על נהג רכב התובעת עת סטה מנתיבו.
לאחר שבחנתי ראיות אלו, לא מצאתי לחייב את הנתבע במלוא נזקי התובעת, בשים לב לכך שמצאתי כי האחריות לתאונה מוטלת הן על נהג התובעת והן על נהג ההונדה, כפי שיפורט להלן:
נהג התובעת העיד כי במהלך נסיעה איטית בירידה בכביש בהגיעו לסיבוב חד, הוא הופתע מרכב ההונדה שהגיח במהירות, סטה לכיוון נתיב נסיעתו, וכתוצאה מכך פגע ברכב התובעת (ראו, עמ' 1 לפרוטוקול, שורות 19-25).
הנתבע ישלם לתובעת סך של 18,174 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בסך 4,500 ₪ והחזר אגרת בית המשפט בסך 1,160 ₪.
התביעה כנגד הנתבעת 2 נדחית, ללא צו להוצאות.
