ביטוח חבות כלפי צד שלישי קרוב משפחה מדרגה ראשונה

טענות הצדדים התובעת טענה, כי ביום 27.3.2018 היא הותקפה וננשכה ע"י הכלב, בסמוך לביתה ולבית הנתבעת, עת היה הכלב ללא מחסום פה בנגוד להוראת הדין, זאת במהלך ויכוח מילולי שהתגלע בין הנתבעת לבין קרובת מישפחה אחרת, בעוד שהתובעת לא נטלה חלק בויכוח וניסתה להרגיע את הרוחות ביניהן (להלן: "הארוע" או "ארוע הנשיכה").

התובעת מפרטת את נזקיה - היא תובעת פיצוי עבור טיפולים רפואיים שלא כוסו על ידי קופת חולים, עזרת צד ג', נסיעותיה לקבלת טיפולים נפשיים, בעבר ובעתיד, אובדן כושר הישתכרות לעתיד, שחושב לפי בסיס שכר השווה לשכר הממוצע במשק, זאת בשל גילה הצעיר של התובעת, וכן לפי נכות תפקודית בדרגה הזהה לדרגת הנכות הרפואית, ובשעור של 50% מהחישוב האקטוארי, ובנוסף לראש הנזק של כאב וסבל.

שאלת החבות הצדדים חלוקים בנוגע לשאלה האם הייתה בכלל נשיכה ומה נסיבותיה, זאת בין היתר, עקב הכחשת הנתבעת כי התובעת ננשכה ע"י הכלב.

כך בעיניין ת"א (מחוזי ת"א) 2283/05 אלכסנדר שקירוב נ' "אריה" חברה ישראלית לביטוח בע"מ (25.10.07): "ניסיון החיים מלמד כי הגרסה הראשונה בזמן והקרובה ביותר לארוע הנה הגרסה התואמת ביותר את אופן היתרחשות הדברים המאוזכרים בה". (ראו גם: ע"א (מחוזי י-ם) 11078/07 שרה לוי סבג נ' שמעון פנגר וקלסר (26.05.2008)).

...

לסיכום נקודה זו - בסופו של יום עמד מומחה בימ"ש במבחן החקירה הנגדית וחוות דעתו נבחנה ביסודיות רבה במהלך חקירתו הנגדית של המומחה ע"י ב"כ הנתבעת, ומאחר וחוות הדעת לא נסתרה ואף חוזקה, ובהעדר נימוקים לסטות ממסקנות המומחה, אני קובעת שיש לאמצן ובמלואן ולקבוע כי אירוע הנשיכה הותיר בתובעת נכות רפואית צמיתה בשיעור 10% בתחום הנפשי.

סבורני כי במכלול נסיבותיה של התובעת, לאור שיעורה הנמוך של הנכות התפקודית, ההשפעה המוגבלת שיש לנכות הנפשית בעיסוקה של התובעת בתחום עריכת הדין והפגיעה הצפויה בכושר ההשתכרות, יש לפצות את התובעת בסכום גלובלי וצופה פני עתיד בסך של 138,000 ₪ בגין ראש נזק זה (לפי נכות רפואית 10%, לפי שכר ממוצע במשק (12,000 ₪ ברוטו במעוגל), מקדם היוון עד לגיל 67 (286.3598) וחישוב אקטוארי של 40%).

  סוף דבר הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת, פיצויי בגין נזקיה כדלקמן: אובדן כושר השתכרות לעתיד 138,000 ₪ הפסד פנסיה 17,000 ₪ הוצאות רפואיות ונסיעות 15,000 ₪ כאב וסבל 40,000 ₪ סה"כ 210,000 ₪ לסכום הנ"ל יתווסף שכר טרחת עו"ד בשיעור 20% בתוספת מע"מ כחוק, והוצאות משפט בגין אגרה ששולמה משוערכת להיום, וכן עלות חוות דעת המומחים.

בהודעה נטען כי ככל שהמודיעות יחויבו לפצות את התובעת, על הצדדים השלישיים לשפותם על מלוא התשלום, וזאת ממספר נימוקים: א) הפגיעה נגרמה עקב התרשלות אבידר; ב) בין הרכבת לאבידר נערך הסכם לפיו זו האחרונה נטלה על עצמה התחייבות מפורשת לשפות את הרכבת בגין כל פיצוי בו תחויב; ג) חבות הרכבת מכוסה בפוליסה שהוציאה איילון וביטוח זה כולל "ביטוח ראשוני" שמוציא את פוליסת הפניקס, ולחילופין – יש להחיל כלל של כפל ביטוח בהנתן שהרכבת מבוטחת על ידי הפניקס ואיילון.

התובעת הסבירה כי היא ירדה במדריגות המובילות לרציף והחליקה כתוצאה מנוזל שקוף צהבהב (עמ' 4-3, כל ההפניות לפרוטוקול אלא אם צוין אחרת – מ"ע), שכיסה כחצי מדרגה, אולי קצת יותר (עמ' 9, ש' 6).

קרובת המשפחה, העדה נסירי, העידה בבית המשפט ומסרה כי גם היא הייתה סטודנטית באותה עת ולמדה באוניברסיטת בר אילן וכי ביום התאונה קבעה עם התובעת להפגש בתחנה – כדי לנסוע יחדיו.

האישור מופנה לרכבת ובו צוין כי איילון ערכה ביטוחים "על שם הקבלן [אבידר] בקשר עם שירותי שמירה ואבטחה, לרבות הפעלת רכבי סיור במתחמי הרכבת וכן השירותים הנלווים בין היתר בקשר עם הסכם שנערך ביניכם לבין הקבלן...". עוד צוין באישור כי איילון ערכה ביטוח אחריות כלפי צד שלישי המבטח את חבות הקבלן "...בקשר עם או במסגרת מתן השירותים...". הרכבת והפניקס לא הניחו ראיות לפיהן איילון כללה את הרכבת כמבוטחת בפוליסה שערכה, אך בסיכומיה, איילון אישרה עובדה זו (סעיף 35 לסיכומים).

...

הואיל והצדדים עמדו על בירור המחלוקות עד תום, אין מנוס אלא ליתן פסק דין מנומק, גם אם המשאבים הכרוכים בכך לא עומדים ביחס מידתי לגובה המחלוקת.

התוצאה  אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעות 1, 2 ו- 4 ביחד ולחוד לשלם לתובעת פיצוי בסך של 14,556 ₪, בתוספת שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 3,500 ₪ וכן הוצאות בגובה אגרת בית המשפט ששולמה על ידי התובעת משוערכת להיום.

אני מורה על מחיקת התביעה נגד נתבעת 3 וכן נגד צד שלישי 1, ללא צו להוצאות.

אני מקבל את ההודעה לצד שלישי נגד צד שלישי 2 במובן זה שאני קובע כי צד שלישי 2 תישא ב- 60% מהסכום שנפסק לתובעת ואילו המודיעות תישאנה ב 40% מהסכום, זאת ביחסים ביניהן ללא קשר בחיובן כלפי התובעת בתביעה העיקרית.

כללי התובעת (אזרחית קנדה) היא קרובת מישפחה של מר חיים ביאלוסטוצקי (שנשוי לאחייניתה).

הנתבע הגיש הודעת צד ג' נגד חברת הביטוח שביטחה אותו בביטוח מקצועי, לאחר שחברת הביטוח סירבה להכיר בחבותה הנטענת.

מי ממשפחת ביאלוסטוצקי נטל הלוואה מבנק לאומי שהובטחה במשכנתה מדרגה ראשונה על המקרקעין, ואחר כך מר ביאלוסטוצקי נטל הלוואה נוספת מהתובעת שהובטחה באמצעות הערות אזהרה.

כעורך דין יש לי חובת נאמנות כעורך דין, לעורך דין יש חובת נאמנות גם כלפי הצד שכנגד.

...

הוויתור שהתובעת וויתרה המסקנה לפיה דין התביעה להידחות נובעת גם מהוויתור שוויתרה התובעת על תביעותיה כלפי הנתבע.

לפיכך, משלא הוכחה בפניי כל גרסה הסותרת את האמור בכתב הוויתור כפשוטו, אני קובעת כי התובעת וויתרה כדין ביום 16.9.2010 וויתור מלא על תביעותיה כלפי הנתבע, לרבות התביעה הנוכחית, והיא לא הצביעה על כל עילה שבדין לחזרה מוויתורה זה. על כן, נוכח אשמה התורם המכריע של התובעת ונוכח הוויתור שוויתרה, דין תביעת התובעת להידחות.

התוצאה התביעה נדחית בזאת.

נתבעת 2, "איילון חברה לביטוח בע"מ" חברת ביטוח ומי שביטחה את הנתבעת 1, במועדים הרלוואנטיים לתביעה, בביטוח אחריות כלפי צד שלישי.

בכל הקשור לסוגיית החבות הנזיקית, טוען התובע, כי התאונה ארעה כתוצאה מרשלנותה של המועצה המקומית, אשר התבטאה, בין היתר, בכך שהתעלמה מקיומו של המפגע; לא הזהירה את הציבור, ובכללו התובע, מפני סיכונים הנובעים מהמפגע; לא עשתה שימוש באמצעים שברשותה בכדי להסיר את המפגע; לא דאגה לניקיון ו/או תיחזוקה של המדרכה, דבר שעשוי היה למנוע את הנזק לתובע; לא דאגה לבטיחות העוברים והשבים במרחב הצבורי בתחום שיפוטה.

מומחה רפואי מטעם ביהמ"ש לאור הפערים בין חוות דעת הרפואיות שהוגשו מטעם בעלי הדין, מינה המותב הקודם שדן בתיק (כב' השופט הבכיר ג'מיל נאסר) את ד"ר נועם שרף כמומחה בתחום האורתופד מטעם ביהמ"ש. עפ"י מימצאי חוות דעתו, העריך המומחה את נכותו הצמיתה של התובע עקב התאונה בשיעור 25%, לפי סעיף 35(19(ד') לקובץ תקנות המל"ל לקביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה (מותאם, וכולל בתוכו גם את הגבלת התיפקוד הכללית וכאבי הגב של התובע).

עוברי אורח הגישו לי עזרה ראשונה והזעיקו את משפחתי למקום הארוע.

מצהיר כי אני מכיר היטב את הכביש, הדרך והמדרכה ורגיל ללכת במדרכה לעיתים קרובות".

...

סיכום לסיכום האמור לעיל, מצאתי כי התובע לא הוכיח את תביעתו משלא הוכחו נסיבות אירוע הנפילה ומשלא הוכחה רשלנות מצידה של הנתבעת (אף לפי גרסתו של התובע).

בהתאם, התביעה נדחית.

בהתחשב בגילו ומצבו הרפואי של התובע, לפני נפילתו וכתוצאה ממנה, אני נמנעת מחיובו בהוצאות משפט.

הנתבעת מצדה הכחישה בכתב ההגנה כל חבות, וטענה כי דין התביעה סילוק על הסף מחמת מניעות הואיל ומבוטחי התובעת (אטלני) הם קרובי מישפחה מדרגה ראשונה של מבוטח הנתבעת (גולד), והוראות סעיף 62(ד) לחוק חוזה הביטוח שוללות זכות תיחלוף "אם מקרה הביטוח נגרם שלא בכוונה בידי אדם שמבוטח סביר לא היה תובע ממנו פיצוי או שיפוי, מחמת קרבת מישפחה או יחס של מעביד ועובד שביניהם." הואיל ולצורכי שבוב נכנסת התובעת בנעלי מבוטחיה – לטענת הנתבעת, גם היא מנועה מהגשת התביעה.

ואולם הפרק הרלוואנטי לטענת התובעת כי השוכרים כהן מבוטחים על פי הפוליסה – הוא פרק 4 לפוליסה שעניינו "ביטוח אחריות כלפי צד שלישי". על פי הוראות הכסוי לפרק זה ברשימת הפוליסה: "פרק זה מכסה חבות המבוטח או בני משפחתו, לרבות עובדי משק ביתו, לשלם לצד שלישי על פי פקודת הנזיקין [נוסח חדש], בכפוף לגבולות האחריות הנקובים במיפרט זה בשל ארוע תאונתי שהתרחש בגבולות הגאוגרפיים הנקובים בפוליסה ואשר גרם ל"נזק" כהגדרתו בפוליסה, ובכפוף לכל תנאי הפוליסה וחריגיה.

...

סעיף 4 להנחיות מיום 9.12.1998 קובע כי: "כאשר נדחית תביעתו של תובע, על המבטחת לפרט את כל נימוקי הדחייה לתביעתו בהזדמנות הראשונה שיש לה ואם לא עשתה כן לא תוכל המבטחת להעלות, במועד מאוחר יותר נימוק נוסף לדחייה, אותו יכלה לטעון בהזדמנות הראשונה." כמו כן, בסעיף 4 להנחיות מיום 29.5.2002 צוין כי: "על פי ההכרעה העקרונית הנ"ל (הכוונה להנחיה מיום 9.12.1998 – מר"א), חברת הביטוח רשאית להעלות נימוקים נוספים מעבר לנימוק שהובא לידיעת המבוטח בהזדמנות הראשונה, רק מקום בו מדובר בעובדות חדשות ו/או נסיבות שנוצרו לאחר אותו מועד או אם לא היה ביכולתה של חברת הביטוח לדעת עליהם, במועד בו דחתה את התביעה." הנחיות אלו אומצו בפסיקתו של בית המשפט העליון ברע"א 10641/05 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' אסולין (04.05.2006) ונקבע כי יש ליתן להן את תוקפן הראוי, גם ביחס למכתבי דחייה הממוענים לצדדים שלישיים (ר' עוד למשל רע"א 2121/14 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' אייש (08.07.2014)).

סיכום מכל הטעמים שפורטו לעיל – דין התביעה כנגד הנתבעת איילון להידחות, וזאת מהטעם שלא הוכחה חבות נזיקית כלשהי של מבוטח הנתבעת, הקשורה סיבתית לנזקי מבוטחי התובעת, ומשחבותם המוכחת של השוכרים כהן לנזקי מבוטחי התובעת ממילא אינה מכוסה בפוליסה שהנפיקה הנתבעת.

עם דחיית התביעה ממילא נדחית עמה גם ההודעה לצדדים שלישיים.