בבקשתו, עומד ב"כ התובע על ההבדל בין מהנדס רשוי למהנדס רשום ומפנה, בהקשר זה, אל הוראת סעיף 3 לתקנות המהנדסים והאדריכלים (רשוי וייחוד פעולות), תשכ"ז-1967 אשר קובע כי הפעולות האמורות בתוספת הראשונה הן פעולות שיוחדו למהנדס רשוי או לאדריכל רשוי.
טענה נוספת שהעלה התובע בבקשתו היא, כי מעיון בחוות הדעת בעיניין יציבות הקיר עולה כי חוות הדעת אינה עצמאית ולא נערכה על פי בדיקתו האישית של המומחה, אלא נסמכת על חוות דעתו של המהנדס מטעם הועדה לתיכנון ובניה אותה אימץ המומחה.
תיכנון הקיר הועבר לועדה לתיכנון ובניה טבריה האחראית למתן ההיתר ולא אחת, פנה התובע לועדה וניסה בכל דרך למנוע את בניית הקיר ללא הצלחה, שכן הועדה נתנה חוות דעתה באמצעות מהנדס רשוי מורשה, מר רסקינזי, כפי שהעיד מהנדס העיר – מר מוטי לביא.
בתי המשפט מייחסים מהימנות גבוהה לחוות הדעת של המומחים מטעמם והנחת המוצא היא כי המומחה פועל באופן הגון וללא משוא פנים (רע"א 9027/07 אריה חברה לביטוח בע"מ נ' בשאראת, 30.12.07).
סעיף 2 לתוספת הראשונה מיפרט שורה של פעולות אשר יוחדו למהנדס רשוי, כאשר ייחוד הפעולות אינו רלוואנטי מקום שמדובר במבנה פשוט, כהגדרתו בסעיף 1 לתוספת הראשונה לתקנות:
" "מבנה פשוט" – אחד מאלה:
תק' תשמ"ז-1987
(1) מבנה בעל שלד לא טרומי המורכב מקירות, או מקירות ועמודים, ומתקרות שטוחות עם קורות או בלעדיהן, כאשר המרחק בין העמודים או בין הקורות, וכשאין עמודים או קורות – בין הקירות, אינו עולה על ששה מטר, ואשר גובה המפלס של ריצפת קומתו העליונה מעל המפלס העליון של הריצפה שעל פני הקרקע אינו עולה על אחד עשר וחצי מטר, לרבות מקלט למבנה כאמור, בהתאם לתקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), תשל"א-1971, ולמעט מבנה מבטון דרוך, ומבנה מרחבי מכל סוג שהוא;
תק' תשמ"ז-1987
(2) מבנה מקורה בעל קומה אחת, שגבהו עד חמישה מטר מעל פני הקרקע ומפתחו אינו עולה על שנים עשר מטר, להוציא מבנה שפועלים עליו כוחות דינאמיים, ולמעט מבנה מבטון דרוך, מבנה בעל שלד מבטון טרום ומבנה מרחבי מכל סוג;
(3) קיר תומך בגובה עד שני מטר מעל המפלס הנמוך של פני הקרקע, הדרוש להקמת מבנה כאמור בפסקות (1) או (2) בתחום המיגרש שבו מוקם המבנה;"
על רקע האמור לעיל, מתבקשת המסקנה – כי השאלה האם למומחה אין רשוי לתכנן מסלעות, יפה אך ורק לעצם תיכנון העבודה, אך אינה מעלה או מורידה, בהקשר של מתן חוות דעת מקצועית כמומחה מטעם בית המשפט – לא כל שכן, כאשר המומחה העיד ועדותו לא נסתרה, כי, הוא מומחה להנדסת קרקע, לביסוס קרקע , כי במסגרת לימודי הנדסת מכרות ומחצבים הוא למד ורכש השכלה בתחום הביסוס וכי במהלך הקריירה המקצועית שלו, אשר נמשכה לאורך עשרות שנים, הוא תיכנון ובנה בעצמו מסלעות וקירות תמך רבים וכן, נתן חוות דעתו בנושאים אלו במקרים רבים".
...
על רקע האמור לעיל, מתבקשת המסקנה – כי השאלה האם למומחה אין רישוי לתכנן מסלעות, יפה אך ורק לעצם תכנון העבודה, אך אינה מעלה או מורידה, בהקשר של מתן חוות דעת מקצועית כמומחה מטעם בית המשפט – לא כל שכן, כאשר המומחה העיד ועדותו לא נסתרה, כי, הוא מומחה להנדסת קרקע, לביסוס קרקע , כי במסגרת לימודי הנדסת מכרות ומחצבים הוא למד ורכש השכלה בתחום הביסוס וכי במהלך הקריירה המקצועית שלו, אשר נמשכה לאורך עשרות שנים, הוא תכנון ובנה בעצמו מסלעות וקירות תמך רבים וכן, נתן חוות דעתו בנושאים אלו במקרים רבים".
לאחר ששמעתי את עדותו של המומחה בפני ועיינתי בחוות דעתו, התרשמתי כי עמדו בפני המומחה כל הנתונים הרלבנטיים שחוות דעתו נסמכה עליהם, עדותו של המומחה הייתה עקבית והוא הותיר בי רושם חיובי.
לאור האמור לעיל, דין הבקשה לפסילת מומחה – להידחות.
