מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ביטוח אובדן כושר עבודה בביטוח מנהלים על ידי המבוטח

בהליך סכסוך קיבוצי (ס"ק) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בעיניינה של גב' לנדסברג נדחתה בקשתה על ידי חברת הביטוח לקבל פיצוי בשל אובדן כושר עבודה, משהוברר כי פוליסת ביטוח המנהלים שלה אינה כוללת רכיב פיצוי בגין אובדן כושר עבודה.
...
אנו סבורים כי על הצדדים לשקול לכלול הוראה בהסכם המתגבש שבה כל עובד הוראה חדש אשר יקלט למערכת החינוך יצורף לקרן השתלמות.
סוף דבר זכות עובד הוראה להצטרף לקרן השתלמות היא זכות אשר המעסיק מחויב להציע לתתה אך אין העובד מחויב לקבלה.
אשר על כן, בקשת הצד נדחית, בכפוף להערותינו בסעיפים 197-201 לעיל.

בהליך קופת גמל (ק"ג) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

להלן הנימוקים שעומדים בבסיס החלטתי: התובע הגיש תביעה כספית למימוש זכויותיו הכספיות בגין אובדן כושר עבודה בהתאם לפוליסה המהוה, עפ"י האמור בה, פוליסה המיועדת לביטוח מנהלים ומאושרת כקופת גמל.
בעיניין זה אני מפנה לתנאי הפוליסה וכן לנספח שצורף להצעת הפוליסה והנושא את הכותרת "טופס גילוי נאות לקופה משלמת". עיון בהצעה לביטוח המנהלים, שצורפה על ידי התובע בעצמו לכתב התביעה, מלמדת כי המעסיקה עפ"י הפוליסה הנה חברה בשם חוסין ופייסל אבו עלי בע"מ הנושאת ח.פ. מס' 512568296.
...
כתב הגנה לתביעה המתוקנת הוגש ביום 6.11.22 וכלל מספר טענות מקדמיות ובכללן טענה לעניין העדר סמכות לבית משפט השלום להידרש לתביעה לנוכח סמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה לדון בה. הנתבעת לא הגישה בקשה נפרדת לסילוק התביעה על הסף והסתפקה בהעלאת הטענה בכתב ההגנה אך מקובלת עליי טענת ב"כ הנתבעת כי על בית המשפט לעורר את שאלה הסמכות העניינית מיוזמתו.
כל האמור לעיל, לצורך קביעת סמכותו של בית הדין לעבודה, כפוף לדרישה מהותית אחת: כי התביעה תוגש כנגד "קופת גמל" כהגדרתה בחוק הגנת השכר.
מסקנה – סמכות ייחודית לבית הדין לעבודה מכל האמור לעיל, אני קובעת כי הסמכות העניינית הייחודית להידרש לטענות הצדדים נתונה לבית הדין לעבודה.
המזכירות תעביר העתק החלטתי לצדדים.

בהליך קופת גמל (ק"ג) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

השאלה העומדת לדיון בפנינו היא: האם התובע זכאי לתגמולי ביטוח בגין אובדן כושר עבודה מכח פוליסות ביטוח מנהלים, שהנן קופת גמל כהגדרת מונח זה בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958? רקע כללי: התובע יליד 1971.
התובע הוכר על ידי הנתבעת כנמצא באובדן כושר עבודה חלקי בלבד, זאת מיום 1.5.2018 עד 31.7.2019 ובגין תקופה זו היא שילמה לו תגמולי ביטוח.
...
לכן אנו לא מקבלים קביעה זו. לבסוף, מהימנות התובע נבחנה במסגרת הדיון בגרסתו הכוללת בפסק הדין החלקי ולמעשה גם בפסק דין זה. לכן לא מצאנו להתייחס עוד לטענות הנתבעת באשר למהימנות דיווחי התובע אודות תסמינים, חומרתם ותדירותם, לרבות בנושא משקלו, פנייתו למיון בעקבות התייבשותו או בנושא רווח מישני.
סוף דבר: הנתבעת תשלם לתובע תגמולי אובדן כושר עבודה בשיעורים ולתקופות שנקבעו לעיל על פי השכר המבוטח בפוליסות ובהתאם לתנאי הפוליסות לרבות, לענין הצמדה, לרבות לענין מדד השקעות (ס' 17(ה) סיפא לסיכומי התובע בשלב פסק הדין החלקי) לרבות לענין סעיף 6 בפוליסה (עמ' 28 לראיות התובע).
הנתבעת תשלם לתובע תגמולי אובדן כושר עבודה בהתאם לאמור לעיל וכן החזר פרמיות ששולמו על ידו כאמור לעיל והכל בתוך 30 יום.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המשיב טען כי השכר המבוטח בביטוח מנהלים היה 7,200 ₪ במקום 8,964 ₪ ועל כן שולמו לו תשלומים נמוכים של קצבת אובדן כושר עבודה, שכן השכר הקבוע לצורך תשלום גמלת אובדן כושר עבודה מהוה 75% מהשכר המבוטח ועל כן עמד על 5,400 ₪ בלבד.
הכרעה בפועל, השאלה העיקרית היא האם המשיב היה מודע לקיום עילת התביעה נגד המבקשת בסמוך למועד אובדן כושר העבודה או בסמוך למועד סיום יחסי העבודה? בנוסף, עלינו לידון בשאלה האם עצם ביצוע התשלום על ידי המבקשת לקופת הפנסיה של התובע מהוה "הודאה בזכות" כקבוע בסעיף 9 לחוק ההתיישנות ? היתיישנות שלא מדעת תחילה נציין כי מצאנו שביחס לחריג של היתיישנות שלא מדעת לפי סעיף 8 לחוק ההתיישנות, דין טענות המבקשת להיתקבל.
...
הנה כי כן, מצאנו שלא חלים בעניינו של המשיב החריגים לפי סעיפים 8 ו-9 לחוק ההתיישנות, ועל כן תביעתו של התובע התיישנה זה מכבר.
לנוכח האמור, הבקשה מתקבלת והתביעה מסולקת מחמת התיישנות.
לאור המסקנה אליה הגענו התייתר הדיון בשאלת היעדר היריבות, חוסר תום לב וחוסר ניקיון כפיים, טענות משניות לטענת התיישנות.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובע בוטח על ידי הנתבעת בביטוח מנהלים, אולם לטענתו, מכוח צוי ההרחבה בענף הבניין הוא זכאי לביטוח פנסיוני מהיום הראשון לעבודתו, בהתאם לאחוזים הקבועים בצוים אלו.
אשר לטענת התובע כי אין להחשיב את ההפקדות לביטוח אובדן כושר עבודה – כפי שהתובע הפנה, סעיף 29 לצוו ההרחבה בענף הבניה (2015) מחייב את המעסיק להפקיד 6% מהשכר המבוטח לתגמולים על חשבון המעסיק, כאשר שיעור זה כולל את תשלום המעסיק בגין רכישת ביטוח אובדן כושר עבודה "ובילבד ששעור ההפקדה לתגמולים לא יפחת מ-5% מהשכר המבוטח". במקרה הנידון מקום בו בוצעה הפקדה נפרדת לרכיב אובדן כושר עבודה בשיעור העולה על 1% מהשכר המבוטח (התובע אינו טוען אחרת), התובע אינו זכאי להפקדות לגמולים בשיעור 6% כטענתו, אלא בשיעור 5% בלבד.
...
לפיכך לא קיים חוסר לתקופה זו. אין בידינו לקבל את טענת התובע כי הדוח שצירפה הנתבעת להודעתה מהווה הרחבת חזית.
בשים לב לכך שמדובר בנתונים המגובים בתלושי השכר ובדוחות ההפקדה של חברת הביטוח, אנו מקבלים את התביעה להשבת ניכויים שהופחתו משכרו של התובע אך לא הועברו לחברת הביטוח, בסך 3,255 ש"ח. סכום זה מבטא את הסכום הנתבע (3,996 ש"ח), בהתאם לטבלה המפורטת שצורפה להודעת התובע, בהפחתת הסכומים ששולמו עבור שני חודשי ההעסקה האחרונים (358 ש"ח + 282 ש"ח).
סוף דבר על הנתבעת לשלם לתובע בנוסף לסכומים שנקבעו בפסק הדין החלקי את הסכומים הבאים: 3,960 ש"ח, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום 1.9.2013 ועד התשלום בפועל.
אמנם מצאנו במסגרת פסק הדין החלקי והמשלים פערי תשלום לזכותו של התובע ואולם מדובר בסכומים הנופלים משמעותית מסכום התביעה (133,372 ש"ח), לפיכך, אנו מורים כי כל צד ישא בהוצאותיו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו