בטיחות בעבודה וציוד מגן אישי

העידר פקוח החובה של מעסיק לספק לעובדו ציוד מגן ולפקח על השמוש בו הנה בין היתר מכוח תקנות הבטיחות בעבודה (ציוד מגן אישי), התשנ"ז-1997 (להלן: "תקנות הבטיחות בעבודה") אשר קובעת בסעיף 3 את חובות המעביד כדלקמן: "מעביד יספק ציוד מגן אישי כמפורט בטור ג' בתוספת הדרוש לפי הענין, לשימוש העובד בעבודות ובתהליכים המפורטים בטור ב' בתוספת, לשם הגנת איברים כמפורט בטור א' לצידם, ויפקח על השמוש כאמור".  תקנה 8(א) ו-(ג) לתקנות הבטיחות בעבודה קובעת את חובת ההשגחה של ממונה/מנהל עבודה לוודא שהעובד משתמש בציוד המגן כראוי: "(א) ממונה על העבודה, ישגיח השגחה נאותה וינקוט אמצעים לוודא שהעובד משתמש בציוד מגן אישי כראוי.

...

על כן, התביעה כנגד הנתבע 1 נדחית.

סיכום בהתאם לפסק הדין אני מחייב את הנתבעים 2 ו-3 יחד ולחוד לשלם את הסכומים הבאים: מחייב את הנתבעים 2-3, לשלם לתובע 1 פיצוי בגין הנזקים כפי שפורט בפסק הדין, בסך של 101,496 ₪.

התביעה כנגד הנתבע 1 נדחית ללא צו להוצאות, נוכח "בליעת" סכום הנזק בתגמולי המל"ל. הסכומים שנפסקו ישולמו על ידי הנתבעים תוך 30 ימים מקבלת פסק הדין ובהיעדר יישאו הפרשי הצמדה וריבית ממועד מתן פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל.

ביום 11.2.2024 הורשעו הנאשמים על פי הודאתם בעבירות שיוחסו להם בכתב האישום, ואלו הן: הנאשמת הורשעה בעבירות של אי מתן הודעה למפקח עבודה איזורי על התחלתן של פעולות בנייה ואי ביצוע בדיקה לפני שימוש במכונת הרמה (כננת הרמה) חשמלית בידי בודק מוסמך ושימוש במכונה מבלי שיש לגביה תסקיר בדיקה בתוקף לפי סעיפים 192(א) ו-86 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970 (להלן: פקודת הבטיחות בעבודה); בעבירות של העדר השגחה על ביצוע עבודות בהנהלתו הישירה והמתמדת של מנהל העבודה, אי הצגת שלט במקום בולט לעין באתר הכולל את כל הפרטים הנדרשים, אי גידור משטחי העבודה שמהם עלול ליפול אדם לעומק העולה על 2 מטר על-ידי אזני יד ותיכון בשפת ריצפת מרפסות ובפתחים של חלונות בקיר, אי בדיקת פיגום על ידי מנהל העבודה, אי ביצוע בדיקה של מתקן החשמל הזמני באתר על ידי חשמלאי בודק ואי אספקת נעלי בטיחות לפי תקנות 2(א), 2(ב), 7, 9(א), 10(ג), 20(א), 80, 163(א) ו-192 לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), התשמ"ח-1988 (להלן: תקנות הבטיחות בעבודה) וכן תקנות 8 ו-11 לתקנות החשמל (מתקן חשמל אירעי באתר בנייה), התשס"ג-2002 (להלן: תקנות החשמל); עבירה של אי מינוי עוזר בטיחות שיסייע למנהל עבודה באתר הבנייה לפי סעיף 25(ב)א לחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד-1954 (להלן: חוק ארגון הפיקוח); עבירה של אי אספקת ציוד מגן עבירה לפי תקנה 3 לתקנות הבטיחות בעבודה (ציוד מגן אישי), התשנ"ז-1997 (להלן: תקנות ציוד מגן); עבירות של אי מסירת מידע בדבר סיכונים, אי קיום הדרכת עובדים, אי מסירת תמצית מידע בכתב, ואי ניהול פנקס הדרכה לפי תקנות 2, 3(א), 6, 7 ו-10 לתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), התשנ"ט-1999 (להלן: תקנות ארגון הפיקוח).

...

] באשר לנאשם, אני סבורה שמתחם הענישה שלו נמוך יותר משל הנאשמת שכן חלקו באירועים כמנהל של הנאשמת מצומצם יותר[footnoteRef:13].

כמו כן, בהתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם אני סבורה שיש לחרוג ממתחם הענישה לקולא ולהטיל עליו קנס נמוך מהרף המינימלי.

אשר על כן אני גוזרת על הנאשמים את העונשים המפורטים להלן: עונשה של הנאשמת הנאשמת תשלם קנס בסכום של 96,000 בגין הפרת סעיפים 192(א) ו-86 לפקודת הבטיחות בעבודה, תקנות 2(א), 2(ב), 7, 9(א), 10(ג), 20(א), 80, 163(א) ו-192 לתקנות הבטיחות בעבודה, תקנות 8 ו-11 לתקנות החשמל, סעיף 25(ב)א לחוק ארגון הפיקוח, תקנה 3 לתקנות ציוד מגן, תקנות 2, 3(א), 6, 7 ו-10 לתקנות ארגון הפיקוח.

פרט 11 עוסק ב"הגנת הזרועות" וקובע כי בעת עבודה של "נקוי וחיתוך עצמות בעלי חיים" יש לספק ציוד מגן אישי מסוג "מגיני זרוע". עיון בהוראות הבטיחות בעבודה שנמסרו לתובע ושהוגשו על ידי הנתבעת כמוצג ז' מעלה, כי אמנם נקבע בהן כי בעת חיתוך וביתור מוצגי בשר יש לעטות "כפפות מתאימות" כגון כפפות נירוסטה, כפפות עור או כפפות פלסטיק להגנת הידיים (סעיף 4 בעמ' 2 לנוהל); עם זאת, בסעיף 17 לנוהל נקבע כי "יש להקפיד כי בעבודת החיתוך ופרוק בשר/עופות יחוייב העובד/ת בכפפות נירוסטה למניעת תאונות ופגיעות כפות ידיים ואיברי גוף", קרי, לא רק כפפות המגינות על הידיים.

...

יחד עם זאת ובשים לב לכך שהתובע שב לעבודה באותה רמת שכר שהשתכר עובר לתאונה, ולאור ההשלכה שיש לכך על נכותו הנפשית, סבורתני כי אין לפסוק לתובע ברכיב זה את הסכום האריתמטי המלא, אלא סכום גלובלי, אותו אני מעריכה בסך של 400,000 ₪ (יצויין כי בחישוב אריתמטי מלא התוצאה היא: 12,000 ₪ X 27.5% X 169 (מקדם היוון) = 557,700 ₪).

מכל האמור לעיל, המשקל שיש ביכולתי ליתן לעדותו של הבן ס' הינו זעום ביותר.

סוף דבר אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 232,782 ₪, בצירוף שכר טרחת עורך דין בשיעור של 20% ומע"מ. בנוסף תחזיר הנתבעת לתובע את האגרה ששולמה, עלות חוות הדעת של מומחי התובע וחלקו בשכר מומחי בית המשפט, זאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד כל תשלום ועד היום.

תקנות הבטיחות בעבודה (ציוד מגן אישי), התשנ"ז-1997 תקנות הבטיחות בעבודה (ציוד מגן אישי), התשנ"ז-1997 מתייחסות (בתוספת להן) באופן מפורט ומדוייק לאיברי הגוף הטעונים הגנה (טור א'), לעבודות ותהליכים מסוכנים (טור ב') ולסוגי ציוד מגן אישי לפי תהליכי העבודה (טור ג') - זאת בהתאם לתקנה 3(א) אשר קובעת: מעביד יספק ציוד מגן אישי כמפורט בטור ג' בתוספת הדרוש לפי הענין, לשימוש העובד בעבודות ובתהליכים המפורטים בטור ב' בתוספת, לשם הגנת איברים כמפורט בטור א' לצידם, ויפקח על השמוש כאמור.

...

בנוסף, ישלם הנתבע לתובע שכ"ט עו"ד בסך 49,589 ₪ (כולל מע"מ).

הנתבע ישלם לקופת בית המשפט את אגרת המשפט השניה בהתאם לדרישת תשלום שתוציא המזכירות.

התובע ישלם הוצאות לאוצר המדינה בסך 10,000 ₪.

המומחה טען כי בתקנות הבטיחות בעבודה ציוד מגן אישי מתייחסים במיוחד לסכין.

...

דיון והכרעה - לאחר ששקלתי את טענות הצדדים אני סבור כי למען לא יצא מי מהצדדים מקופח נכון יהיה לקבל את הצעת התובע באופן שככל שהתובע לא הגיש תביעה לצירוף דרגות נכות בשל שתי התאונות, הקודמת מיום 9.8.87 ונשוא ענייננו מיום 20.7.17, יוקפאו הסכומים הרעיוניים האמורים בחוות הדעת האקטואריות מטעם הנתבעות בסך מצרפי של 801,462 ₪ עד להגשת תביעה שכזו שתוגש לכל המאוחר תוך 75 יום מהיום, והסכומים ינוכו בהתאם להחלטות המוסד לביטוח לאומי שתתקבלנה.

סוף דבר סיכום הנזקים: א. הפסדי שכר לעבר - 681,500 ₪ ב. אובדן כושר השתכרות לעתיד - 507,000 ₪ הפסדי פנסיה - 148,500 ₪ ד. ניידות ונסיעות - 25,000 ₪ ה. עזרת הזולת לעבר ולעתיד - 250,000 ₪ ו. הוצאות רפואיות לעבר ולעתיד - 25,000 ₪ ז. נזק שאינו נזק ממון - 150,000 ₪ סה"כ 1,787,000 ₪ התביעה נגד הנתבעות מתקבלת.

7נוכח האמור לעיל, הנתבעות ישלמו לתובע פיצוי בגין נזקיו עקב התאונה בסך של 1,787,000 ש"ח ממנו יוקפא בשלב זה סך של 801,462 ₪ כשהצדדים יפעלו לעניין ניכויי תשלומי וקצבאות המל"ל בהתאם להחלטתי כאמור בסעיף ד. 10.