בטון ניתז ונדבק לקירות הבית עקב עבודות יציקה וטיח

לטענתו השינויים הנם משטח בטון בחצר בגודל 130 מ"ר, פתיחת חלונות חדשים, צביעה ועבודות טיח וחשמל.

עוד אישר בעדותו כי מצא במקום קירות עקומים וריצוף ששקע ונידרש לבצע את העבודות.

על כן לנתון זה משקל רב בבחינת קביעות המומחה מטעם בית המשפט, ולכל הפחות זכאית התובעת להשבת מרבית השקעה זו. עם זאת, התובעת דורשת פיצוי לפי חוות הדעת מטעמה ולכן עבודות התיקון שבוצעו ישמשו רק ככלי לבחינת מהות הליקויים שהיו בבית.

בנגוד לעדות סבן והנתבע, עבודות אלו היו כלולות בהסכם המקורי, ואף תומחרה העלות למ"ר. סבן העיד כי לא היה ממליץ על הנתבע לבצוע עבודות הבטון וכפועל יוצא, הסיר מעצמו אחריות למחדל בפקוח עליו, אם כי לטענתו הפיקוח שלו לא כלל פקוח על היציקה בחצר.

עצם העובדה כי המומחה קבע כי נראה לו שלא מדובר בסוג דבר הנהוג בהדבקת שיש, אינה מלמדת כי לא מדובר בדבק לא מתאים בו עשה שימוש הנתבע.

...

אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת בגין ליקויי הבניה, סך של 34,942 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.1.2015.

בנוסף ישלם הנתבע סך של 730 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 26.5.2013 בגין הקנס.

התביעה שכנגד נדחית.

בשאלות הבהרה מטעם התובעים מיום 09.07.18, נישאל המומחה מדוע לטעמו יש לחייב את התובעים בגין עבודת איטום שהנתבעת כשלה בה, מספר פעמים, ואשר צלחה לבסוף לאחר עבודות איטום שביצע הקבלן המחליף גמליאל, אשר הוא זה שביצע בין היתר את "קוביות" הבטון סביב העמודים.

סדקים בקירות הבית (סעיף 1.2 לחו"ד) מומחה ביהמ"ש ציין לעניין הסדקים המנויים בסעיפים 1.2.1 – 1.2.5 בחוות דעתו (שסעיפיה עוקבים אחר הסעיפים בחוות דעת גוכמן), כי לטענת התובעים הקבלן המחליף, מר גמליאל, ביצע תיקונים שונים בבית, וביניהם תקוני טיח וצבע, ולפיכך במועד ביקורו בבית, חלק נכבד מטענות חו"ד גוכמן בעיניין ליקויי הסדקים, לא היה רלוואנטי.

המומחה גלמנוביץ' אישר בחו"ד המגיבה, קיומו של ליקוי זה וכן את אופן התיקון המוצע ע"י גוכמן, ואמד את עלות תיקון הסדקים בממ"ד בסך של 300 ₪ בתוספת מע"מ. מר גמליאל הצהיר בתצהיר עדות ראשית מטעמו בעיניין הסדקים בממ"ד, כדלקמן: "במהלך ביצוע העבודות היתקשר אליי אלכס שלום ברנר הצבעי שביצע את העבודה מטעמי...וטען כי בממ"ד בעת שבקש לבצע תיקונים גילה כי הטיח כולו נסדק וחלול כך שלא ניתן לבצע תיקונים כי הטיח לא נדבק לקירות...מיד עם קבלת ההודעה מאלכס פניתי אל הזוג לזר... הסברתי את הצורך בקילוף כל הטיח ביצוע מחדש וצביעה מחדש...וקיבלתי את אישורם...העבודה התעכבה בהמשך כ 3 חודשים בגלל הבעיה הזו" (סעיפים 20-23 לתצהיר גמליאל).

כך למשל במייל מיום 03.11.15, כתב מר אלי שריקי למר הנרי: "קצב העבודה אינו משביע רצון. מאז סיום יציקת הגג לא עבדתם בשטח...ישנו פועל אחד שעובד לבד...אני דורש להגביר את קצת העבודה ולתגבר את צוות העובדים..." (נספח ב' לכתב הגנה שכנגד).

...

עניינים נוספים התובעים עתרו לפיצוי בגין עלות "פטישון שנרכש לאלי בסך 1,200 ₪ ועלות "סולם שנלקח מהשכנה בסך 700 ₪. התובעים לא הוכיחו את הנזקים הנ"ל, וכן מדובר בזוטי דברים לדעתי, אשר על כן, תביעת התובעים בעניין זה נדחית.

החלטתי לדחות גם טענה זו של התובעים.

יחד עם זאת פסקתי שכ"ט והוצאות כאמור רק לתובעים, שכן בסופו של דבר התוצאה הסופית הינה שהנתבעת היא שחבה לתובעים ולא ההפך.

לאחרונה, החמיר המצב הקונסטרוקטיבי של הבית בעקבות עבודות הפיתוח המאסיביות שבוצעו על ידי עירית ירושלים והקמת חניון הרכבת הקלה, עד אשר ביום 7.7.20 הוציאה מחלקת מבנים מסוכנים בעירית ירושלים התראה בדבר קיומה של סכנה.

כמו כן, רואים בתיקרה נשירת גושי בטון/טיח ומוטות ברזל בקורוזיה מיתקדמת, קיים חשש להתנתקויות נוספות.

מעותק הצוו שצורף עולה, כי הצוו הודבק על המבנה ביום 30.9.20, בעוד הבקשה לביטולו הוגשה ביום 9.11.20.

למעלה מן הצורך אוסיף, כי מחוות דעתו של המהנדס נתשה מיום 31.8.20 (נספח ד' לבקשה), עולה, כי לאחר שהחלו עבודות חזוק העמודים, התגלה כי יש צורך ביציקת ריצפת בטון ומהלך יציקת הריצפה נפלו הקירות להתפרק, מה שדרש את פירוק הקירות ובנייתם מחדש וכן בניית ריצפת בטון חדשה המחברת את כל הקירות יחד.

...

המשיב טוען כי יש לדחות את הבקשה מהטעם שהוגשה באיחור, בחלוף 40 יום.

לפיכך, אני קובעת כי למבקשת זכות עמידה לעניין הגשת בקשה לביטולו של צו ההריסה המינהלי.

לפיכך, אני מורה על ביטולו של צו ההריסה המינהלי.

אין מחלוקת, כי בגין עבודות השפוץ שילמו התובעים לנתבע את הסך של 161,554 ש"ח. התובעים מודעים, כי נותרו חייבים לתובע סך של 9,032 ש"ח בהתאם להצעת המחיר השנייה, אף כי מגיע לתובע תשלום בגין עבודות נוספות שביצע, אך לטענתם הנתבע לא סיים את העבודות, אף ביצע את הבנייה באופן לקוי, והם קיזזו את הנזקים שנגרמו להם מיתרת החוב לתשלום.

עבודות צבע ושפכטל (עמ' 5, סע' 7.4) 11.1 בחוות דעתו, כתב המומחה כי ברשימת סעיפי עבודות הצבע – "לא נכלל ביצוע שפכטל בקירות ובתקרות הדירה. לא נכלל יישור והחלקת קירות ישנים המחופים בטיח וצבע". 11.2 במכתבו מיום 23.7.19, כתב המומחה, כי – "סגירת חורים בשפכטל הנה ללא ספק חלק מעבודות הצבע. כוונתי בסעיף 7.4 בחוות דעתי היא שמריחת שכבת מרק (שפכטל) בכל הקירות והתקרות, לקבל מירקם חלק, לא נכללה בעבודת הקבלן" (עמ' 3, סע' 6).

12.6 לאחר שעיינתי בהצעת המחיר השנייה, בחוות דעת מומחה בית המשפט ובטיעוני הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי אין מקום לחיוב הנתבע בפצוי בגין רכיב זה. 12.7 ניסוח הצעת המחיר השנייה כולל לכאורה סתירה פנימית: מצד אחד נרשם שיש לבצע מדה מפולסת – שמשמעותו יציקת ריצפת בטון בטרם הריצוף, ומצד שני נרשם שיש לבצע ריצוף בהדבקה, ללא כל עבודות יציקה מוקדמות.

...

23.2 בנסיבות העניין, אני סבורה כי אין מקום לחיוב מי מהצדדים בעגמת הנפש של משנהו, ועל שני הצדדים לקבל אחריות מלאה לחלקם בהתנהלות: התובעים – שערכו הצעת מחיר ללא קבלת ייעוץ מקצועי, שנכחו בדירה בזמן העבודות וידעו על המבוצע מצד אחד, והנתבע – שבעבודתו נמצאו ליקויים כמפורט בחוות דעת מומחה בית המשפט, ושלא דרש סיכום כספי על אתר ביחס לכל עבודה נוספת שביצע מצד שני.

דרישת הצדדים לפיצוי בגין עגמת נפש – נדחית באופן הדדי.

התוצאה 25.1 אשר על כן, ועל יסוד כל המפורט לעיל, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעים סך של 16,000 ש"ח בתוספת הוצאות משפט (אגרה יחסית) בסך של 400 ש"ח ושכ"ט עו"ד בסך של 3,600 ש"ח. 25.2 ביחס ליתר הוצאות המשפט (עלויות מומחים) אני מורה כי כל צד יישא בהוצאותיו, בשים לב לפער שבין הסכומים שנתבעו לתוצאה הסופית.

כך, בתמליל השיחה מיום 12.10.2015, בין הנתבע לבין מוסא (אביו של התובע), אומר מוסא: "...וכל חורה, אין בה בית במיליון שקל יא גבר" והנתבע אומר: "אתה יודע מה זה מפתח בתשע מאות אלף שקל...אבן כזה..." ובהמשך, ציין בהתייחס לעבודות שנשארו: "הריצוף גמור, נשארו דברים פשוטים, אין בהם מאה אלף שקל". בהתייחס לתשלומים אמר: "אני אמור לקבל שבע מאות שמונה מאות מזומנים", וכן "אני סיימתי את הבית, אני שלמתי מכיסי". הנתבע מציין עוד כי: "... אמרתי שאת הכסף צריכים לסדר אותם, ואני אתקדם". טענת הנתבע כי הפסיק את הבניה כי לא קיבל תשלום, נלמדת אף מתמליל השיחה של הנתבע עם מוסא (אביו של התובע), ללא תאריך, שם אומר הנתבע כי: "הבית כבר מוכן, הבית עלה לי שבע מאות אלף שקל, עצרתי". יצוין כי אני ערה לאמור ביתר התמלילים, מהם נלמד כי הנתבע לא הגיע להשלים את העבודות בשל מצב רפואי ובעיות אחרות (העידר רישיון נהיגה ועוד), ואולם אין בכך די כדי לקבוע כי לא היו דרישות של הנתבע בשיחות אחרות שלא הוקלטו או שתמלילם לא צורף.

בהתייחס לעבודות הפיתוח, העיד המומחה מטעם בית המשפט, כדלקמן: "...אבל פיתוח אני מכיר בדרך כלל פיתוח, בדרך כלל דייר מביא קבלן של עבודות עפר, קירות תומכים פיתוח מכין את השטח לבניה ואז קורא לקבלן אומר הינה זה השטח בוא תבנה לי בית. אבל לבוא ולבקש 5,000 שקל למ"ר וגם לעשות פיתוח וגם מטבח וגם הכל, זה גם לא הגיוני" (עמ' 45 ש' 11 – 14 לפרוטוקול (תמליל הקלטה) מיום 31.3.2022).

אז מאחר וגם אני לא רואה שיש יריעות ביטומניות פה אני הייתי ממליץ קודם כל לשים קל קר 3 ס"מ ומעל זה יציקה דקה של בטון בעובי 5 ס"מ להגנה ועל זה יריעות ביטומניות" (עמ' 73 ש' 12 - 19 לפרוטוקול (תמליל הקלטה) מיום 31.3.2022).

המומחה ציין כי בפינת הטלויזיה ביצע הדייר חפוי גבס לרבות הדבקת חפוי קראמי ולכן לא ניתן לבדוק את הסטייה.

מומחה בית משפט היתייחס לכלל הסדקים, כמפורט לעיל (בפרק הדן בטיח קירות ותקרות).

כך, "פה אני רואה הם חופרים עם פטיש דופק, מה זה פטיש דופק? שזה בתוך סלע. אם יכול להיות שבא הקבלן וקורא למהנדס, אומר אדוני ביקשת לחפור 3 מטר אבל הכל סלע, תראה הכל סלע. לסלע לא צריך 3 מטר, סלע מספיק לרדת 60 ס"מ 70 לשים את היסוד בתוך סלע. אז עושים קדוח ניסיון ורואים אם זה הכל סלע, אז לא צריך לרדת 3 מטר, 3 מטר יורדים שזה מילוי אם זה נגיד מילוי, אז פה בתמונה 57 רואים שזה הוא חופר עם הוא חוצב עם פטיש דופק. אז לכן אני אומר אי אפשר לבוא ולהגיד זה רק לחקור את המהנדס שהיה אחראי על השלד, עכשיו אם היתה בעיה של יסודות שהם לא בעומק, או בקרקע של מילוי, כמו שהיו לי הרבה תיקים שלא חפרו לכל העומק ובנו מבנים על קרקע של מילוי, כל הבית נסדק אפשר להכניס את היד בפנים. יש בתים היה לי בתים שהיה צריך לפרק את כל הבית בגלל הם שקעו והיו כאלה סדקים גדולים. אני הייתי בבית הזה אחרי אני לא זוכר שנתיים אני לא זוכר מתי בנו אותו ב- 2018 לא זוכר מתי, אבל אם יש בעיה ביסודות, מיד רואים המבנה לא משקר, הבטון הוא לא מקבל הוא לא גמיש, הוא ישר נסדק, כלומר אם יסוד אחד שוקע יותר מהשני, ישר רואים סדקים אלכסונים במבנה. אז שאני הייתי שם אני לא זוכר שראיתי סדקים כאלה שמצביעים על בעיה של קונסטרוקטיבית" (עמ' 51 ש' 4 – 18 לפרוטוקול (תמליל ההקלטה) מיום 31.3.2022).

...

על כן, לא ניתן ליחסו לתובע ואינני מקבלת את הטענה.

גם במקומות בהם מצא בית המשפט לסטות מקביעת המומחה, אין מדובר באי קבלת הערכותיו המקצועיות, אלא בהשלמות כאשר המומחה לא התייחס לכלל הליקויים.

די בכך כדי לדחות את טענתו בעניין זה. סוף דבר על התובעים לשלם לנתבע את סכום ההסכם בסך של 900,000 ₪ בתוספת מע"מ ובסה"כ סך של 1,053,000 ש"ח. מסכום זה יש להפחית בגין ליקויים וחסרים כפי שנקבע לעיל סך של 217,439 ₪ (כולל מע"מ).