בהתאם לחוק הפרוק, כל נושאי המשרה הבכירים בערייה שוייכו, לאחר הפירוק, כעובדי מג'ד-אל-כרום ונחשבו עובדיה, ובהתאם להוראות חוק הפרוק ולהנחיות משרד הפנים - היה על מג'ד-אל-כרום לקבל אישור נחיצות משרה ולצאת למכרז לצורך איוש מחדש של כל משרה ומשרה בה.
בנקודה זו נעיר - לא מצאנו ממש בטענה, כי שיוך התובע למג'ד-אל-כרום, לאחר הפרוק, משקף "את חוסר הצדק וההתנכלות בהתנהלות הנתבעים כלפי התובע" [סיכומי התובע, עמוד שני, פסקה שניה]; רשימות שיוך העובדים, לפי חוק הפירוק וצו הפירוק, נעשו באופן רוחבי, כשלב ביניים לקראת קליטת עובדי העיריה, במשרות מתאימות ובמכרזים, בכל אחת משלוש הרשויות שהופרדו, ללא כל כוונה לפגוע בתובע, דוקא.
סעיף 11 לצוו הפירוק קבע, כי: "שר הפנים יהא רשאי לשנות את הרשימה".
משעבר התובע להיות משוייך למג'ד-אל-כרום - כמו בכירים מועברים אחרים נעדר ממנה רבות וניהל הליכים משפטיים, על מנת לקבל את תפקיד המזכיר, בו חפץ, בלי להיתמודד במיכרז; לרבות פניה לבית-המשפט העליון, שנמחקה על ידו, לאחר שהוסכם, כי יהיה רשאי להיתמודד במכרזים פנימיים גם בדיר-אל-אסד [בג"ץ 9115/09; פסה"ד, מיום 9.2.10 - בתצהירו של מר אחסאן חוסיין, חשב השכר של מג'ד-אל כרום - נ/1, בנספחי 12].
ביום 9.2.09, קיבלה מג'ד-אל-כרום אישורים לנחיצות משרה, לתפקיד המזכיר (מטעם מנהל השרות במשרד הפנים), ולהרכב ועדת הבחינה, במיכרז לתפקיד זה. בהתאם להוראות תקנות הפרוק ולהנחיות משרד הפנים, פורסם מיכרז, לאיוש המשרה האמורה, אשר כתנאי סף נדרשה בו, בין היתר, השכלה אקדמאית מלאה - תואר BA בכלכלה, משפטים או ניהול [נ/1, נספח 15].
...
מקובלת עלינו טענת הנתבעות, כי לו לתובע היה מאושר שכר בכירים מיום 1.7.07 - ההשבה המינימאלית שנדרש לבצע היתה נשחקת, כאילו לא חוייב בהשבה.
למרות מצב זה - בהתחשב בכך, שלא שוכנענו, שהתובע השיב את מלוא הסכום שנדרש ממנו, בשווי 30 חודשי "אחזקת רכב", עקב שכר חריג שקיבל - איננו מוצאים לנכון לחייב מי מהנתבעות בתשלום "פדיון חופשה", על ימים אלה.
מצאנו, שלא שולם לתובע "פדיון חופשה", עבור כ-9 ימים, שנרשמו לזכותו בסיום העסקתו, אבל - נוכח הספק הנ"ל, מצאנו שאין לחייב מי מהנתבעות לשלמו.
מאחר שדחינו את התביעה - לא מצאנו לנכון להרחיב בשאלת התחשבנות בין דיר-אל-אסד ומג'ד-אל-כרום, וכיצד היה עליהן לחלק ביניהן תשלומים עבורו.