מכל מקום, גם אם אתעלם מהמסמך של נציג חברת החשמל, די בגירסה שנמסרה לחברת הביטוח ובגירסה שנטענה בכתב ההגנה, כדי ללמד, כי בזמן אמת ואף לאחר מכן, טענת הנתבעים הייתה שהמנוף היה סגור בעת האירוע וכל ההתרחשות שתוארה על דוכן העדים, לפיה נהג המשאית הבחין בכבל, עצר את המשאית, ירד לבדוק אם הוא יכול לעבור ושכח כי המנוף פתוח, היא גרסה שנטענה לראשונה על דוכן העדים.
הלכה למעשה, די בנסיבות אלה, כדי לקבוע כי קיימת לנהג המשאית אחריות לתאונה, שכן מדובר במי שהתרשל באופן הנסיעה במשאית (עם מנוף פתוח) ובמי שהבחין בסכנה ובכל זאת נטל את הסיכון לעבור תוך הימור, תרתי משמע, על שלומו וביטחונו שלו ושל הציבור הציבור (השווה: תאמ 21385-02-10 חברת חשמל לישראל בע"מ נ' מאיר דהן הובלות בע"מ (תל-אביב-יפו) (12/1/12), שם על אף ממצא עובדתי של בית המשפט, כי כבלי בזק היו נמוכים מהמותר, בית המשפט הטיל אשם תורם על נהג משאית שעבר עם המשאית על אף הכבלים הנמוכים ולא שם לב לגובהם).
...
לאחר ששקלתי את כלל הטענות, העדויות והראיות, אני קובעת שהאחריות לאירוע ולתוצאותיו מוטלת כולה על הנתבעים.
שיעור הנזק
לאור כל האמור עד כאן, ובהעדר מחלוקת לגבי שיעור הנזק הנטען על ידי חברת החשמל, נזק שהוכח גם במסמכים שצורפו לכתב התביעה, אין לי אלא לקבל את התביעה במלואה.
הנתבעים ישלמו איפוא לתובעת, סך של 12,725.40 ₪ בצירוף הצמדה מיום התאונה.
