לצד זה נקבע בסעיף 82 לחוק ההוצאה לפועל כי "אין בחוק זה כדי לגרוע מכל דין בדבר דרכי הגביה של מסים ותשלומי חובה אחרים, או מהוראות פקודת בזיון בית המשפט".
בתי המשפט נדרשו בפסיקתם לאורך השנים לשאלת היחס בין הליכי הוצאה לפועל לבין הליכים לפי פקודת בזיון בית המשפט, בכל הנוגע לדרך הראויה לאכיפתם של חיובים אשר נקבעו בפסקי דין או בהחלטות שיפוטיות ואינם מקוימים על ידי בעל הדין עליו הושת החיוב.
עם זאת, בית המשפט שם דחה את הטענה כנגד עצם הגשתו של הליך בזיון חלף פניה להליכי הוצאה לפועל וקבע, כי התוספת שנבנתה ללא היתר ואשר יש לבצע לגביה את צו ההריסה, הנה תוספת בניה המשתרעת על שטח בנוי נרחב ביותר, תוך שבעלת הדין הנפגעת הנה דיירת בקומת הקרקע.
אף מדברי המלומד כב' השופט בר-אופיר בספרו בנוגע לשימוש המתאים בהליכי הוצאה לפועל מכוח סעיף 63 לחוק עולה, כי אפשרות זו הקבועה בחוק ההוצאה לפועל מתאימה לפעולות ממוקדות ופשוטות יחסית לבצוע אשר באופן מובהק ניתן לבצען באמצעות אדם אחר ואין הכרח בבצוע אישי של החייב לשם ביצוע הפעולה הנדרשת:
"ההוראה שבסעיף 63 לחוק מאפשרת ביצוע מהיר של פסקי דין שאינם עוסקים במסירת נכס או במסירת קטין, אלא מחייבים ביצוע פעולות או מעשים מסוימים. כך למשל יכול פסק דין לחייב אדם לרשום בפנקסים הרישמיים העברת זכויות על כלי רכב, כלי טיס, כלי שיט על שם זולתו, לבצע תיקונים במושכר, להרוס מבנה או להקים גדר בין שתי חלקות. אם החייב איננו מוכן לבצע את האמור בפסק הדין, בתוך התקופה שנקבעה באזהרה, רשאי הרשם להורות למנהל הלישכה לעשות את המעשה או להרשות לזוכה או לאדם אחר לעשות את המעשה במקום החייב... הרשם ייתן את ההוראה או את ההרשאה רק כאשר המעשה ניתן להעשות לפי טיבו על ידי אדם אחר. וכך למשל: הוראה בפסק דין המורה לחייב לתת ייפוי כוח לזוכה איננה מסוג המעשים שניתן לעשותם על ידי אדם אחר, ולכן איננה ניתנת למימוש בהליכי הוצאה לפועל".
(דוד בר-אופיר הוצאה לפועל הליכים והלכות מהד' 7, עידכון 16, 958 (2019)).
...
לצד זה, וכפי שיבואר להלן, אני סבורה כי נוכח טיבן של המחלוקות בין הצדדים במסגרת הליך הבזיון, הרי שבמקרה דנן, אף הליך זה אינו הבמה המתאימה והאפשרית לבירור והכרעה במחלוקות אלו.
לאחר ששקלתי את טענותיהם אלו של הצדדים ואת תמונת הראיות שהוצגה לבית המשפט במסגרת בקשת הבזיון והליך בירורה, אני סבורה כי על סמך הראיות שהציגה גלובל כאן, אכן אין ביכולתה הכלכלית לכאורה לעמוד בחיוב שנקבע בפסק הדין בדבר הפקדתה של ערבות הביצוע בהיקף הכספי הנדרש של 20,320,000 ש"ח.
לצד זה אני סבורה, כי טענות אספי בדבר הטעמים אשר הביאו למצב הכספי הנוכחי בחברת גלובל, לא הוצגו ומכל מקום לא התבררו לפני באופן ממצה, על יסוד תמונה עובדתית וחשבונאית מקצועית מספקת.
בעניין זה, ובכל הנוגע לטענות אספי בדבר הברחת נכסים וריקון מכוון של קופת חברת גלובל על ידי המשיבים 2-3 על מנת לחמוק מהפקדת הערבות, מקובלת עלי עמדתה של גלובל, כי מדובר בבירור עובדתי ומשפטי מורכב וכי המסגרת של בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט, אשר בירורה אמור להיות בהליך יעיל וקצר, אינה הפלטפורמה המתאימה לעריכתו ולהכרעה בטענות כבדות משקל מסוג זה.
בענין זה אני סבורה, כי על המבקש להוכיח טענות מהסוג הנ"ל, כגון טענות בדבר הברחת נכסים, ובדבר מניפולציות נטענות בדוחות כספיים של חברה, להוכיח טיעוניו אלה, אשר ככל ויתקבלו משמעותם רבה הן לחברה והן לבעלי מניותיה, בהליך משפטי אזרחי וממצה.
