מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בזבוז נכסים על ידי חייב בהוצאה לפועל

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

המבקשים, כאמור, היו צדדים לבקשות ספציפיות שהוגשו אגב ניהול ההליכים בתיק העקרי גם משום שהיו ערבים לחיובי החייב השונים או הפקידו כספים להבטחת תשלום הוצאות בבקשות שהוגשו או היו חייבים בעצמם כלפי נושה מובטח בתיק, אשר, כאמור, נקט הליכים למימוש הבטוחה או שטענו לזכויות בנכסי המקרקעין בהם בקש הנושה המובטח לממש זכויות החייב.
לאור ריבוי הבקשות שהוגשו על ידי החייב או על ידי מי מטעמו בלשכות הוצאה לפועל שונות במחוזות שונים בארץ ובבתי משפט שונים בארץ, אוחד הדיון בכל ההליכים שעניינם מימוש זכויות במקרקעין מכוח תביעת הנושה המובטח ,בבית משפט זה. זאת גם משום שבית משפט זה מוסמך כבית משפט הדן בהליך חידלות פרעון כנגד החייב, ממילא ,לפקח על הליך מימוש הזכויות במקרקעין.
לאור כל זאת, ולמרות שאיני סבורה שיש מקום לשנות החלטותיי הקודמות, ולמרות שהמבקשים לא ביצעו הנידרש בהחלטותיי הקודמות, ולמען לא ינעלו מחד שערי בית משפט בפני המבקשים, למרות התנהלותם, ומנגד, לא ייגרם ביזבוז זמן שפוטי והוצאות וטרדה לצדדים להליך זה ולמען לא יימנע המשך דיון בבקשות התלויות ועומדות, אדון בבקשה הנוספות שהגישו המבקשים בבקשה 198 וגם לגופה.
...
גם לא נותר לי אלא לשוב ולקבוע כי מלכתחילה דין הבקשה להידחות משום שלא צורפו לה תצהירים ערוכים כדין ולא ניתנו תשובות נדרשות, כאמור בהחלטות שניתנו במסגרת בקשה 198, על ידי המבקשים.
החלטה זו ניתנת גם לגוף העניין משום שאני סבורה שהגיע הזמן לשים קץ להתדיינות בבקשה 198 והכל כדי לאפשר לבית משפט לתת החלטות בבקשות התלויות ועומדות בתיק זה מבלי שהמכשול האמור בבקשה 198 יפריע, שהרי, כל עוד תלויה ועומדת בקשה זו מנוע בית המשפט מלתת החלטות בבקשות אחרות בהליך.
אשר על כן, אני מורה על דחיית הבקשה.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

יכולת של צד ג' להתערב כאמור קמה במסגרת הליכי פשיטת רגל או כשמדובר בנושה, שעה שננקטים על ידי החייב פעולות של הברחת נכסים.
כיצד יהיה מקום לברר את ההליך הנוסף? האם יהיה מקום לעכבו מיד כדי שלא לבזבז זמן דיוני יקר, ולחכות לסיום תוצאות ההליך הראשון? ואם כן, מדוע שלא ימתין התובע עם הגשת תביעתו מלכתחילה? או שמא יש להתקדם בכל זאת בבירור ללא קשר להליך הראשון? ואז, האין חשש שהצדדים ישקיעו משאבים לשוא, אם תביעתו הראשונה של התובע תדחה? הינה כי כן, ספק רב אם עומד למשיב הפתח דרכו הוא מנסה להכנס למערכת היחסים הקניינית שבין המבקש לבין המבקשת.
כותב פרופ' ליפשיץ כי "לעומת הנטייה להגן על בני זוג מפני נושים במקרים שבהם הנכס שבעניינו נטען שתוף – בדרך כלל דירת המגורים המשפחתית – היה רשום על שם בני הזוג מלכתחילה, במצבים אחרים, שבהם רישום דירה שהייתה רשומה כולה או חלקה על שם החייב, הועבר על שם בן הזוג בעקבות הסתבכות כלכלית, לעתים כחלק מהסכם גירושים או פיוס, הייתה לפסיקה מדיניות אחרת. במקרים הללו הופעלו דוקטרינות משפטיות כגון דיני ביטול הענקות בפשיטת רגל, וסימני מירמה בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, לטובת הנושים". והינה גם במקרים החשודים, הפסיקה הלכה לקראת נושים, או נוכח קיומה של פשיטת רגל.
...
המשיב טוען כי דין הבקשה להידחות.
דיון לאחר שבחנתי את טענות הצדדים נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.
בית המשפט המחוזי נעתר באותה פרשה לבקשה לסעד זמני, בין היתר לאור הראיות לכאורה שבתיק, בשל מאזן הנוחות והעדר שיקולים שביושר לפסוק אחרת.
התוצאה לאור האמור לעיל, הבקשה מתקבלת, ואני מוחק את ההליך מחמת היעדר יריבות (מול המבקשת) והיעדר עילה (מול המבקש).

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2013 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

לדבריו, הליכי מימוש הנכס מצויים בשלב מיתקדם מאד, והרוכש ממתין זמן רב לאישור המכר על ידי רשם ההוצל"פ. לדבריו, כל טענות החייב אינן באות אלא לדחות את הקץ.
החלפת כונס הנכסים תיגרום לבזבוז זמן וכספים.
במצב דברים זה, ולאור השלב המתקדם, בו קיים כבר מחיר ההולם את שווי הנכס, והעובדה כי ההליך הנו הליך שהחל כהליך למימוש מקרקעין על ידי נושה מובטח, אין מקום להחליף את כונס הנכסים המטפל במימוש הנכס, ואף לא להוציא את הטיפול מלשכת ההוצאה לפועל.
...
מימוש המקרקעין עומד בפני סיום, לאחר שניתנו החלטות רבות על ידי רשם ההוצל"פ, ובסופו של דבר התקיימה התמחרות, נמצא זוכה, וממתינה בקשה לאישור המכר.
סוף דבר, אני נעתר לבקשה ומתיר את המשך הליך מימוש נכס המקרקעין בלשכת ההוצאה לפועל באמצעות כונס הנכסים.

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2017 ברבני הגדול נפסק כדקלמן:

ומעיון בחומר שבתיק משעת פסיקת אותם מזונות ועד לכתיבת הצוואה על ידי האם (שאז נתנה במתנת בריא את הנכסים) עברו כ-12 חודש, והסכום יוצא כ-62 אלף ש"ח שיש לידון בהם, שיהיה ניתן לגבות מהבעל מדין מקבל מתנת בריא.
בפועל הוא לא משלם את המזונות שבית הדין האיזורי פסק והאם נאלצה לגבות את המזונות דרך המוסד לביטוח לאומי ולכן הוא צבר שם חוב של למעלה מ-300.000 ש"ח. כמו כן הוא חייב בהוצאה לפועל כ-40.000 ש"ח ומלבד זאת הוא הבריח את כל מה שירש על פי צואה שאמו כתבה [זכות מגורים לכל ימיו באחת הדירות שהיה לאם] על ידי כך "שוויתר" לטובת אחת האחיות שקבלה יותר ממנו.
וכן הדין בלוה לזמן ובתוך הזמן רואה המלוה שהלוה מבזבז נכסיו ואין לו קרקע, או שהלוה רוצה לילך למדינת הים, ותובע המלוה את שלו או שיתן לו ערב, שומעין לו. הגה: והוא הדין בכל מקום שנראה לבית דין לעכב מעות הנתבע (פסקי מהרא"י סימן ס"ד).
...
לפנינו ערעור הבעל לשעבר (להלן המערער) המיוצג על ידי ב"כ עוה"ד עדיאל מליץ על החלטת בית הדין האזורי באר שבע מיום ח' בשבט תשע"ו (18.01.2016) בה נעתר בית הדין (בדעת הרוב) לבקשת האישה לחייבו בסך ארבע מאות אלף ש"ח בעבור כתובה ופיצוי.
להלן טיעוני/תגובת המשיבה המרכזיים טענות המערער נטענו בפני בית הדין האזורי במהלך דיונים רבים, שבית הדין עמד על עמדתם של הצדדים לאחר חקירות ודרישות, והגיע למסקנה, שמגיע למשיבה פיצוי בעבור התעללותו של המערער בה ובבנות.
אלא שעדיין יש מקום לדון שהרי בית הדין כתב טעם שני שבגללו חייבו את האב בפצוי גדול וזו לשונו: בנוסף לכל האמור לעיל יש לציין כי האם נשארת בבית עם ילדה נכה שלפי כל החומר שבפנינו הדבר נגרם בעטיו של האב, והסכום הנ"ל ישאר לצורך מזונות ומדור של הבת, שהרי השוטה דינו כקטן שאביו חייב במזונותיו.
והוסיף חברי הרה"ג נהרי שליט"א מצאנו מחלוקת הפוסקים בדין חוב צדקה שהטילו חכמים על אב לבניו הגדולים מעל גיל שש האם זהו מדין צדקה הרגיל של עניים או שחמור דינו.
הרב מיכאל עמוס לאור האמור פוסק בית הדין הערעור מתקבל.

בהליך ע"ר (ע"ר) שהוגש בשנת 2020 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

עם זאת לרשמי ההוצאה לפועל ניתנה סמכות לפרוס את חוב מזונות העבר, הן לשם קידום גביית החוב (שכן פעמים רבות בחינת הבקשה נעשית אך כשהחייב נושא בדמי המזונות השוטפים); הן מתוך הכרח לדאוג לכבודו של החייב שלעיתים אינו מסוגל לשאת בתשלומים משחוב מזונות העבר גואה ותופח מדי חודש ומתקשה לקיים את עצמו; הן מתוך תפיסה שלפיה, ניהול דיונים כפולים (בהוצאה לפועל ובבית משפט) משחית את זמנם של הצדדים וגורם לבזבוז משאבים והן משום שממילא רישמי ההוצאה לפועל בתיקים "רגילים" בוחנים בקשות לצוי תשלומים כמעשה שבשיגרה" (עמ' 4 להחלטה).
תכלית החוק להבטחת תשלום היא לסייע לזוכים בגבייה ולא להקל על החייבים, אשר חובתם לא נגרעה כהוא זה. כפי שנקבע בע"א 357/79 המוסד לביטוח לאומי נגד כונס הנכסים הרישמי תל אביב, נבו, החייב אינו צריך להנות מכך שהמל"ל ממלא אחר חובתו לפי חוק ומשלם לזכאי שאותו הותיר החייב ללא תמיכה, שכן מטרת חוק זה בודאי לא היתה לשנות את מצבו המשפטי של החייב, לא לטובה ולא לרעה.
וכפי שרשם ההוצאה לפועל לא הוסמך לשנות מהחיוב השוטף – שהוא חיוב כלפי מוטבת המזונות – ועל החייב לשלמו בכל מקרה (כל עוד חיוב זה לא שונה בהליך מתאים על ידי בית המשפט), ואם לא ישלמו, הרי הוא עושה לדין לעצמו, כך גם אין רשם ההוצאה לפועל יכול לתת לגיטימציה להשתמטות מתשלום החוב השוטף, ובכך להביא בדלת האחורית לביטול או להפחתת דמי מזנות השוטפים שנפסקו.
...
אוסיף, כי למסקנה הפרשנית שאליה הגעתי יש תימוכין גם בהנחיות רשות האכיפה והגבייה באשר לפריסת חוב מזונות עבר כלפי המל"ל. בהתאם להנחיות אלו, תנאי לפריסת תשלום חוב העבר הוא תשלום חוב המזונות השוטף.
סיכומו של דבר, רשם ההוצאה לפועל מוסמך להתנות קיומו של צו תשלומים בגין פריסת חוב עבר ועיכוב הליכים בעמידה בתשלום השוטף, גם כאשר הליך ההוצאה לפועל ננקט על ידי המל"ל. סוף דבר, הערעור נדחה.
המערער ישלם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד למשיב בסך של 3,000 ₪ תוך 30 ימים שאם לא כן סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד לתשלום בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו