בוררות זבל"א בסכסוכי עבודה קיבוציים

ערעור שהוגש על תיק נא/4-29 אף הוא נדחה על ידי בית הדין הארצי בתיק דב"ע נב/41-1 (9.10.21) כשהנימוק הראשון והמרכזי להחלטה היה זה – "סעיף הבוררות בהסכם הקבוצי הנו גורף ומקיף ויש לכבד את רצון הצדדים להסכם שחילוקי הדיעות ביניהם יתבררו בבוררות. מה עוד שמדובר ביחסי עבודה מתמשכים בין הצדדים". תיק נה/4-26 מיום 29.12.94 גם הוא דחה את היתנגדות ההסתדרות לעיכוב הליכים לצורך העברת הסיכסוך למנגנונים הקבועים בסעיף 7 להסכם הבסיסי.

נוסף לאמור ולחילופין, טענו המשיבים, שיש לאשר את הבקשה אך בתנאי שהבוררות המוסדרת בהסכם הקבוצי תערך במותב של שלושה שידונו ויכריעו בסכסוך, במקום מנגנון בוררות זבל"א הקיים בהסכם הקבוצי.

...

המבקשות הפנו למספר הליכים קודמים, בינן לבין ההסתדרות, בהן ניתן תוקף לסעיף חילוקי הדעות והתקבלה עמדתן בבקשה לעיכוב: תיק מט/4-41 (27.8.89) בו נקבע, בין היתר, כך – "למעשה אין מחלוקת בין ההסתדרות והחברה כי על חילוקי הדעות שביניהם חל הסכם הבוררות"; ערעור שהוגש על תיק מט/4-41 נדחה על ידי בית הדין הארצי בתיק דב"ע מט/4-43 מיום 9.8.89, כאשר בנימוקי ההחלטה נכתב כי "משהחליטו הצדדים להסכם כי חילוקי הדעות ביניהם יתבררו בבוררות, שומה על בית הדין ליתר נפקות לרונם, אלא אם יש טעם שלא לעשות כן, כמצוות סעיף 5(ג) לחוק הבוררות. טעם כזה לא מצא בית הדין". תיק נא/4-29 מיום 3.7.91 בבית הדין האזורי בו נקבע כך – "ברצוני לציין כי טענותיו של ב"כ המבקשת שלא לעכב את ההליכים היו מעניינות ויפות. אולם, סבורים אנו כי אין בהן להואיל למבקשת. מהותו של הסכסוך בדבר החתמת עובדים על חוזים אישיים והכנסתם להגדרת מומחה הוא עניין הנובע מההסכם ואי אפשר לראותו כמחוצה לו. כל סכסוך כשצד טוען כלפי הצד השני כי הוא מפר את ההסכם כלפיו, המשמעות היא שהצד המפר נוהג שלא על פי ההסכם. אולם, אין בכך כדי להוציא את הסכסוך מגדרו של ההסכם... הסכסוך הוא בר בוררות ואין אנו מקבלים את טענות ב"כ המבקשת הנושא זה. כמו כן לא מצאנו טעם מיוחד שלא לעכב את ההליכים. במיוחד שזהו רצונם של הצדדים להסכם כי הסכסוכים הנובעים ממנו יתבררו בדרך של בוררות.

לטעמנו, התנהלות זו של שני הצדדים מעידה על מערכת יחסי עבודה תקינה וכי הצדדים נוהגים לנהל את המשא ומתן בתום לב ומתוך רצון לסיים את המחלוקות בין הצדדים.

לאור כל האמור נקבע, כי הליכי יישוב הסכסוך בין הצדדים יתקיימו כפי שמורה סעיף 7 להסכם הבסיסי והם יחלו מהשלב השני שמורה הסעיף – קרי, ניסיון הידברות ויישוב הסכסוך מול ההסתדרות.

סוף דבר הבקשה מתקבלת בהתאם לאמור לעיל.

] "ועד העובדים (הוועד) - ועד העובדים אשר נבחר ע"י ארגון עובדי האוניברסיטה ואושר ע"י ההסתדרות. בוועד מיוצגים עפ"י תקנוניו ונוהליו כל עובדי האוניברסיטה שהסכם זה חל עליהם לרבות עובדים אשר התארגנותם בסקציות מקצועיות הוכרה ע"י ההסתדרות." ביום 4.2.15 הכריזה ההסתדרות על סיכסוך עבודה ושביתה בעילות הבאות: "דרישה לחתימה על הסכם קבוצי להכללת כלל העובדים המועסקים כיום באוניברסיטה בצורות העסקה שונות במסגרת ההסכם הקבוצי הקיים באוניברסיטה;

96.4 חילוקי דעות בין ההנהלה לבין ועד העובדים שלא יבואו על פיתרונן בהתאם לאמור בסעיף 96.3 ימסרו להכרעת בוררות זבל"א. פסק הבוררות יחייב את הצדדים ללא זכות ערעור.

...

בנסיבות אלה, ובמיוחד נוכח הזמן הרב שחלף מאז שמחלוקת זו עלתה על שולחנם של הצדדים לא מצאנו הצדקה לעת הזו לאכוף מנגנון זה. זאת ועוד, עיון בסעדים המבוקשים בהודעת הערעור מעלה כי בית הדין לא התבקש להעביר את חילוקי הדעות בקשר לפירוש הסכם 73 להכרעה במנגנון יישוב חילוקי הדעות.

קביעתו זו לגבי האופן שבו יש לפרש את הסכם 73 מקובלת עלינו.

אין בידינו לקבל את טענת האוניברסיטה: ראשית, צודקת ההסתדרות כי די בטעם דיוני כדי להביא לדחייתה.

] סוף דבר - ערעור האוניברסיטה נדחה - נדחית טענתה בכל הנוגע לפירוש הסכם 73 וממילא נדחית טענתה שלפיה עסקינן בסכסוך משפטי שלא ניתן לשבות לגביו.

אין חולק שנציגת מרכז השילטון המקומי בועדה הפריטטית, גב' חגית מגן (מנהלת תחום הסכמי עבודה ותנאי שירות במרכז השילטון המקומי), צדדה בעמדת המבקש, כי משמעות ההחלטה מיום 18.7.21 היא כי הניוד נדחה עד לאחר הכרעה בבוררות (סעיף 49 לתגובה לבקשה ור' גם בסעיף 1.22 לבקשה).

בהחלטת וועדת השלושה נקבע, כי לנוכח היתנגדות וועד העובדים לניוד, ההכרעה הסופית (וזו בלבד) בדבר ניודך תיקבע רק לאחר הכרעה בהתאם למנגנון ליישוב סיכסוכי עבודה הקבוע בחוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות.

בית הדין לעבודה מצוה ליתן תוקף מלא לרצון הצדדים, כפי שבא לידי ביטוי הסכם הקבוצי ולתרום בכך לתקינות מערכת יחסי העבודה קבוציים.

דרך זו של ישוב חילוקי דיעות באופן פריטטי היא עתיקת יומין, ומזכירה את בוררות זבל"א במקורותינו (חושן משפט הילכות דיינים יג).

...

המבקש סבר כי לפי ההחלטה מיום 18.7.21, ההחלטה על ניוד נדחית עד להכרעה בבוררות, ואילו העיריה טענה כי המתינה עם הניוד בפועל במשך ארבעה שבועות, בהתאם לפסיקה.

" לכל האמור לעיל יש להוסיף כי העירייה הצהירה שבהחלטת הניוד אין פגיעה בתנאי שכרו של המבקש, תחום עיסוקו נותר דומה וגם מעמדו כמנהל מחלקה לא נפגע.

לסיכום כל האמור לעיל - עם תום השלב השני בהליך יישוב חילוקי דעות לפי סעיפים 82 – 84 לחוקת העבודה, המשיבה רשאית ליישם את החלטתה מיום 18.7.21 בדבר ניודו של המבקש לתפקיד מנהל מחלקת מחזור.

אשר על כן, הבקשה לצווים זמניים נדחית.

לאמור, אם מוסמכים הבוררים להשית על הבנק עלויות גבוהות של המשך העסקת עובד שהבנק חפץ בפיטוריו, מדוע אין הם מוסמכים להשית על הבנק עלויות נמוכות יותר? חששו של הבנק מהכרעת הבוררים גם בפנים הכלכליות של הסיכסוך אינה נהירה למערער, בהיתחשב בכך שהמדובר דוקא בהליך של בוררות זבל"א וזבל"א. לבסוף, חוזר המערער ומדגיש, כי לשיטתו, אין להקיש מפרשת צורי פלח לענייננו שכן שם דובר בפיטורי עובד בודד שסרח ואילו בעניינינו מדובר בפיטורי עובדים מחמת צימצום בעבודה וארגון מחדש שלה, שבהם כולל הסכם הבוררות הסמיכה מפורשת לידון במצבו החומרי של העובד, כקריטריון שיש להיתחשב בו טרם החלטה על פיטוריו.

יש לפרש את ההסכם הקבוצי על כל תניותיו, ובמיוחד תניות העוסקות במנגנון יישוב חילוקי דיעות ופנייה לבוררות לאחר שמוצו הליכי הידברות בפורומים שונים, פרשנות תכליתית כיאה למקום בו יש יחסי עבודה קבוציים.

...

לטעמי, דינה של טענת הבנק להידחות.

עם זאת נציין, כי אין בידינו לקבל את טענת באי כוח הבנק, לפיה מאחר שחוקת העבודה אינה חלה על עובדים אלה אין להעביר את עניינם לבוררות.

כמובן, שנוסף על הזכויות שנקבעו, או לא נקבעו בחוקה, רשאים הבוררים להתחשב במספר שנות עבודתו של "העובד הזמני". סוף דבר שאלת עצם פיטורי העובדים שלא נענו להצעת הנהלת הבנק תועבר להליך בוררות זבל"א וזבל"א. הבוררים ידונו הן בעצם הפיטורים והן בתנאי הפרישה, ויתעלמו מהודעת הנהלת הבנק, לפיה כל עובד שלא יחתום על הסכם הפרישה המוצע לא יהיה זכאי לקבל את תנאיו.

טענתם מתבססת על מספר נימוקים: חוקת העבודה אומצה בהסכמים קיבוצים מאוחרים; חוקת העבודה הנה הסכם דו-צדדי אשר נחתם על ידי שני צדדים הכשרים לחתום על הסכם קבוצי; הבנק הסתמך על חוקת העבודה לפני ואחרי פיטורי העובדת ועל כן התכחשות לחלות חוקת העבודה הנה חסרת תום לב. כאמור לעיל, נדחתה הבקשה לדחיית התובענה על הסף ולהעביר את הסיכסוך לבוררות.

אותו סעיף קובע כי יש לקיים בירורים בין נציגי הבנק לבין נציגי ההסתדרות ובאין הסכמה הליך של "בוררות זבל"א וזבל"א". סעיף 74 להסכם הקבוצי נוגע לפיטורים מסיבת צימצום בעבודה וקובע, כי בפיטורים מסיבת צימצום בעבודה, ארגון מחדש או סגירת סניף, הפיטורים יוצאו אל הפועל בהיתחשב בגורמים של התאמת העובד לעבודה, מצבו הכלכלי והמשפחתי ומספר שנות עבודתו של העובד בבנק.

...

כמו כן, אנו מוצאים לנכון לציין, כי לא מצאנו ראיה בדבר שיקולים פסולים שהביאו להחלטת הנהלת הבנק, כגון הפלייה על רקע מין או הפלייה אסורה אחרת.

לאור כל האמור לעיל הגענו למסקנה, כי הסכסוך יימסר לבוררות זבל"א. כמו כן, ככל שהבוררים שייבחרו על ידי הצדדים לא יגיעו להסכמה על לבחור בורר שלישי, נייטרלי, שכן זהו הפירוש הסביר של הוראות החוקה בעניין בוררות זבל"א. בהתחשב בנסיבות המקרה העובדת לא תוחזר לעבודה בתקופת התנהלות הבוררות.

סוף דבר הערעור נדחה והסכסוך יימסר לבוררות זבל"א. במידה והבוררים שנתמנו על ידי הצדדים לא יגיעו להסכמה, הצדדים יבחרו בורר נייטרלי.