ברקע הדברים כתב אישום האוחז שישה אישומים המייחס למשיבה עבירות של היתחזות כאדם אחר בכוונה להונות (שתי עבירות); קבלת דבר במירמה (שלוש עבירות); גניבה; איומים; היתחזות כאדם אחר (ארבע עבירות); שימוש במסמך מזויף (ארבע עבירות); ניסיון לקבל דבר במירמה (ארבע עבירות); נטילת כרטיס חיוב; שימוש בכרטיס חיוב בכוונה להונות.
באשר לאישום הרביעי, המבקשת הפניתה להודעת יוליה; מיסמך 51 שהנו מסמל שבו המשיבה הצליחה לחייב את האשראי משום שהעתיקה את פרטיו וצילום מיסמך שנתפס בחיפוש בביתה של המשיבה;פרטי האשראי של יוליה אומתו מול הפרטים במסמך שנתפס בבית המשיבה- מיזכר מיסמך 52; באשר לאישום חמישי, ב"כ טענה שהמשיבה השתמשה בזהות אחותה וכך חתמה על חוזה בעיניין זה הפניתה להודעת גדעון סיבוני; חוזה השכירות מסומן ג.ב 26.5.22.
ה (6) מיזכר – קבלת מדיה דיגטלית מחברת ביטין מיום 2.6.22 מאת מנולסון חנניה (מסומן 84)- למזכר צורפו חומרים ששלחה ענבל בהמשך לעדותה שכוללים את פרטי הלקוח משה שמואל אשר פתח אצלם חשבון לשם קניית ביטקויין; צילומו של משה ; תמליל שיחות של משה עם פקידת החברה בה מייפה משה את כוחה של המשיבה לבצוע פעולות בחשבונו ואומר לה שאינו מבין כלל בנושא זה. כמו כן, הפקידה פונה למשה בכדי לקבל את אישורו לבצוע פעולות ששרונה מבקשת לבצע.
בשלב הבא, עשתה שימוש בכרטיס אשראי של מכרה לאחר שהעתיקה את פרטיו ללא ידיעתה, חתמה על חוזה שכירות תוך שהציגה עצמה בשם אחותה ולבסוף הציגה עצמה כרופאה שיכולה לטפל בחולי סרטן וקיבלה על כך תמורה.
...
עוד מסרה שהציגה עצמה בפני יוסף כמי שיודעת לרפא אנשים חולי סרטן "באמצעות טיפולים בלתי קונבנציונליים. יכול להיות שאמרתי לו ואני עשיתי כמה קורסים בנושא הזה ויש לי את הידע. בהמשך, טענה שלמדה רפואה בארצות הברית משך שבע שנים אך לא סיימה את התואר (ש' 202). סבורני, שלאור העובדה שהמשיבה הזדהתה בשם אחותה, העובדה שהמשיב העביר לה כספים, המשיבה שאישרה שהיא יודעת לרפא באמצעות טיפולים לא קונבנציונליים חולי סרטן, העובדה שהמשיבה אישרה שלכאורה למדה רפואה אך לא סיימה את לימודיה, שאף המשיבה הציגה עצמה בפני המתלונן כבעלת תואר M.D.
בשים לב למסוכנות הרבה, ועוצמתה, כפי שהיא משתקפת מחומר הראיות, ונוכח מאפייני אישיותה של המשיבה, כפי שמשתקפים מהמעשים ומעברה הפלילי, סבורני כי אין להיזקק לתסקיר מעצר.
בעניין זה ראו בש"פ 4214/21 יחיא אבו ג'אבר נ' מדינת ישראל (21.06.2021) בו נקבע כי :
" שירות המבחן עמוס לעייפה ואין טעם להעמיס עליו עריכת תסקירי מעצר מקום שבו עולה בבירור כי חלופת מעצר לא תסכון. כאשר מסוכנותו של הנאשם כה רבה עד שלא ניתן לאיין אותה בשום צורה – לא נדרש ביהמ"ש לבקש תסקיר מעצר. תסקיר המעצר נועד להיות אך כלי מסייע בידי ביהמ"ש ואינו בבחינת תסקיר-חובה".
לאור כל האמור לעיל, מורה על מעצרה של המשיבה עד תום הליכים.