בדיקת תעודת זהות ותשלום בכרטיס אשראי

בתצהירו, טען הנתבע 3 שבאותו אופן בו "נשאב" מתיק אותנטי שלו בלישכת רישום המקרקעין, צלום תעודת הזיהוי של רעייתו, כך גם נגנבו פרטי כרטיס האשראי (סעיף 6 לתצהיר).

בהמשך, אישר כי לאחר בדיקה שערך, סכום האגרה שולם מכרטיס האשראי של עו"ד דויטש, אבל זה לא אומר דבר כי בעידן הטכנולוגי אין זה קשה מלגנוב פרטי כרטיס אשראי ולעשות בו שימוש (סעיף 41).

בשל תשובתו המפתיעה, נישאל פעם נוספת הפעם על ידי בית המשפט :"ש. באופן כללי שבא אליך בן אדם ורוצה שתייצג אותו לצוו רישום ירושה, בודק תעודת זהות באופן כללי? ת. לא. למה אני צריך לבדוק? " (עמוד 39 שורות 1-4).

...

סוף דבר סוף דבר, התובע זכאי לקבל מאת הנתבעים 2ו-3 פיצוי בגין שווי המקרקעין אותו העמדתי על סך של 1,336,971 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 16.10.2016 (המועד בו הוגשה התלונה למשטרת ישראל) כאשר 35% מהסכום ישולם על ידי הנתבעת 2 ו-45% מהסכום על ידי נתבע 3.

התובע נאלץ לנסות ולבצע מסירה לנתבע 1 בצרפת ואף שכר משרד חקירות על מנת ולנסות לאתרו עד שבסופו של דבר התברר שגם זהותו זויפה על ידי הנוכל.

לאחר ששקלתי את האמור אני קובע כי הנתבעים ישלמו לתובע את אגרת בית המשפט, כל אחד בהתאם לסכום בו חויב וכן הוצאות ושכר טרחת עורכי דין בסך של 90,000 ₪, כל אחד בהתאם לשיעור אחריותו.

הנתבעת טוענת, כי מבדיקות מעמיקות שביצעה עלה, כי ביחס לחלק ניכר של הלקוחות שאוקטבו על-ידי התובע לשירותיה של הנתבעת לא נסרקו אל מערכותיה המסמכים והאסמכתאות הנדרשים וכן נימצאו במערכת פרטי הוראות קבע השייכות לאותו בנק ולאותו הסניף בדיוק ובעלות מספרים פקטביים שחוזרים על עצמם וללקוחות שונים הוזמנו מספרי חשבון בנק או מספרי כרטיס אשראי זהים.

התובעת צרפה בדיקה מדגמית שבוצעה ביחס לחודש מאי 2019 ונימצא, כי בכ – 402 עיסקאות למכירת קווים מתוך 613 עיסקאות למכירת קווים שנבדקו, ובכ - 29 עיסקאות למכירת ציוד קצה מתוך 92 עיסקאות למכירת ציוד קצה שנבדקו - לא נסרקו אל מערכת התובעת מיסמכי עסקה חתומים; לא נסרקה אל מערכת התובעת תעודת הזהות של הלקוח (מלבד מקרה אחד); ולא נסרק אישור זיקה לחשבון בנק (ראו: נספחים 6-8 לתצהיר התובעת).

שינוי פקטבי של אמצעי התשלום התובעת טוענת, כי מבדיקות מדגמיות של מערכת הבטחון של התובעת התגלו כ-30 מקרים, בהם שונה אמצעי התשלום לכרטיסי אשראי שאינם שייכים ללקוח על-מנת לאפשר מכירה במקרים של חשבון מוגבל ו/או להגדיל את מסגרת הסכום המאושר למכירה ומיד לאחר מכן - החזיר הנתבע את אמצעי התשלום בחזרה לחשבון הבנק המקורי (ראו: דוגמאות לעיסקאות שביצע הנתבע תוך שימוש באמצעי תשלום פקטבי מצורף כנספח 1 לתצהירה של גב' חרל"פ נציגת התובעת).

...

לפיכך, דין ראש נזק זה להידחות.

לאחר עיון בטענות הצדדים עולה, כי דין טענה זו להידחות.

בנסיבות התיק, ובהתחשב בראיות שהוגשו, יש להפחית את הפיצוי המוסכם לסכום המשתווה לסכום שחברת פרטנר מודה שמגיע למר אלשמי בגין עמלות המכירה שביצע בהתאם לסעיף 40 לפסק דין זה. סוף דבר אשר על-כן ולאור כל הנימוקים לעיל, שתי התביעות שבכותרת מתקבלות, באופן שסכומיהן מתקזזים זה מול זה. בנסיבות הענין, כל צד ישא בהוצאותיו.

הנתבעת 2 עוד טענה כי התשלום בוצע בעיסקה מאובטחת של EMV ועוד כי אין דרישה לבדוק תעודת זהות.

לפיכך, הוראת החוק הרלוואנטית לענייננו הנה "שימוש לרעה" בכרטיס אשראי כהגדרתו בסעיף 1 לחוק: ""שימוש לרעה", באמצעי תשלום – שימוש באמצעי תשלום או ברכיב חיוני שלו בידי מי שאינו זכאי לכך לפי חוזה שירותי התשלום;"

...

לאור כל האמור, מצאתי כי התובעים לא עמדו בנטל הוכחת השימוש לרעה בכרטיס האשראי ובהתאם לכך הגבלת האחריות אינה חלה בעניין שלפנינו.

סיכום: מכל האמור לעיל, התובעים לא עמדו בנטל המוטל עליהם להוכחת השימוש לרעה בכרטיס האשראי ובהתאם לכך סעיפי הגבלת האחריות המנויים בחוק אינם חלים בעניין שלפנינו.

אשר על כן, דין התביעה להידחות כנגד כלל הנתבעים.

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"צ 8007-07-19 רוטשילד נריה ואח' נ' מ. הולצמן סחר בנלאומי (2009) בע"מ ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופט אבראהים בולוס המבקשים: 1. אורי רוטשילד-נריה, ת"ז 030486542 2. נורית רוטשילד-נריה, ת"ז 54492905 3. כנען וילאג' בע"מ, ח"פ 513314518 4. לוסיה לדרמן, ת"ז 013407150 5. אלון צבן, ת"ז 033121187 6. אידה אלגרבלי, ת"ז 033596321 7. ראובן ויצמן, ת"ז 027069269 - נגד - המשיבים: 1. מ. הולצמן עמילות מכס (98) בע"מ, ח"פ 512697467 2. מ. הולצמן סחר בנלאומי (2009) בע"מ, ח"פ 514363159 3. אשר הולצמן, ת"ז 55320691 4. איי.טי.איי. יוזמה ותיירות בע"מ, ח"פ 515185494 5. מפה אינטרנט בע"מ, ח"פ 513123307 6. עידו הולצמן, ת"ז 200649911 7. ישרכרט בע"מ <#2#> החלטה

בתמצית אציין, כי בבקשה זו כ.א.ל התחייבה להעביר מידע למבקשים; התחייבה לתרום סך של 45,000 ₪ לקרן תובענות ייצוגיות; לערוך בדיקות מקדימות בטרם אספקת שירותי סליקה וגם לעדכן את נהליה באשר למקרים בהם תאתר פעילות חריגה שתעלה חשד להונאת לקוחות, כן הוסכם על תשלום גמול למבקשים ושכ"ט לב"כ - בקשה זו אשרתי בפס"ד שנין ביום 16.3.21.

עוד חשוב להזכיר, כי כתמיכה בבקשה המוסכמת להסתלקות צורף תצהירו של מר אחיה פריד המשמש כסמנכ"ל וראש חטיבת שירותי תשלום בכרטיסי אשראי אצל כ.א.ל (הוגש ביום 15.10.20 במסגרת בקשה מס' 21), ובשלב מאוחר יותר המבקשים הגישו תצהיר גילוי מסמכים מאת כ.א.ל שנשלח למבקשים והערוך ע"י הגב' נטע וולפנר (צורף לבקשת המבקשים למתן החלטות אשר הוגשה ביום 16.3.21)(להלן בהתאמה : תצהיר ההסתלקות ותצהיר גילוי המסמכים).

אף יתרה מכך, בהחלטתי שניתנה ביום 13.6.22 נעתרתי לבקשת המבקשים וחייבתי את ישרכרט במתן תשובות לשאלון לעניין כמות התלונות, הכחשת העיסקאות בתקופה הרלוואנטית וגם האם זוהתה פעילות חשודה באותו המועד (29-30/6/17).

...

על יסוד טענות אלה, המבקשים עתרו לקבלת אישור להגשת תובענה ייצוגית שבגדרה תחויב קבוצת הולצמן בהשבת כספים אותם גבתה כמתואר לעיל שלא כדין מחברי הקבוצה; חיוב המשיבים 3 ו-6 ששימשו כמנהלים באחריות אישית ו/או להורות על הרמת מסך בין הגורמים המעורבים ולחייבם, ביחד ולחוד, בהשבת הכספים שנגבו מחברי הקבוצה בדרכי רמייה.

טענה זו אין בידי לקבל, שכן אחריותה של ישראכרט לא נגזרת מפעילותה של כ.א.ל וגם לא ממה שעשתה או לא עשתה האחרונה.

סוף דבר מכל האמור, מורה על דחיית הבקשה.

...