בעיניין עסקת הרכישה, נערך בין הצדדים זכרון דברים, המהוה לטענת התובע הסכם לכל דבר ועניין, ובו התחייבה הנתבעת כי לרכב היונדאי אין תאונות קודמות וכי "שילדתו נקייה".
לאור זאת, לטענתו, רכש התובע את הרכב ושילם לנתבעת סך של 18,300 ₪ בגין הרכב.
לזכותה של הנתבעת ייאמר כי היא או בעלה הציעו לתובע לבדוק את הרכב במכון בדיקה והוא סרב לעשות כן. בנוסף, ייאמר כי התובע יכול היה לבדוק את העבר הבטוחי של הרכב ולגלות כל תאונה שארעה לרכב בעבר לפני שקנה את הרכב.
...
להלן טעמיי למסקנה זו;
בראש ובראשונה יודגש, כי מדובר בעסקה שבוצעה בין שני אנשים פרטיים.
אני סבור כי הנתבעת גילתה את המידע הרלוונטי אשר היה בידה טרם המכירה ולא הוכח כי הוליכה את התובע שולל, או כי התנהגותה הייתה חסרת תום לב.
כך, בעניין ת"ק (נת') 9048-04-20 אור וסלזם נ' הרוש עסקי רכב ויזמות בע"מ נקבע הכלל הבא:
"לצד אחריותו של הרוכש לבדוק את הרכב טרם רכישתו ניצבת חובתו של המוכר, כצד למשא ומתן הטרום חוזי לנהוג כלפי הרוכש בתום לב, תוך גילוי נאות של המידע הרלבנטי לעסקה המצוי ברשותו, ומבלי שפעולות השיווק שלו עבור מכירת הרכב יהוו כדי הטעיה או מצג שווא העולה עד כדי רשלנות או תרמית (ת"ק 42983-02-15 יצחק אמר נ' נטלי דרורי [פורסם בנבו] (19.7.2015) דלעיל; ת"ק 29135-01-13 בכור אבייאב נ' אמנון יעקב [פורסם בנבו] (28.7.2013)). ויובהר; "הטעיה היא הצהרה כוזבת .... הטעיה יכולה ללבוש שתי צורות : האחת - הטעיה במעשה על דרך של מצג שווא הכולל פרטים שאינם תואמים את המציאות. השניה - הטעיה במחדל קרי : אי גילוי פרטים מקום שיש חובה לגלותם" (ע"א 2837/98 ארד נ. בזק [פורסם בנבו])"
יודגש כי הצהרת הנתבעת כאשר להיעדר תאונות הייתה לפי הערכתי בהתאם לידיעתה בעת ההצהרה ואני סבור שהצהרתה ניתנה בתום לב.
לסיום, אעיר, כי התובע הורה להחליף את המנוע, עקב חוות דעת שקיבל ולפיה המנוע תקול לחלוטין וכן כי התביעה הוגשה, לאחר שהחלפת המנוע בוצעה.
רוצה לומר כי לא ניתן לדעת עתה, האם הטיפול עליו החליט התובע הוא טיפול אופטימלי, או שמא ניתן היה לתקן את המנוע במחיר נמוך מזה שהתובע נשא בו.
מכל המקובץ, דין התביעה להידחות.
