בדיקת מומחה רכב לאחר שריפות

מומחה התובעת, ציין בחוות דעתו כי על פי מימצאי הבדיקה שנערכה לרכב לאחר ארוע השריפה, עלה כי מוקד האש נמצא באיזור תא המנוע של הרכב.

...

יוצא אפוא, כי המחלוקת בין הצדדים נסובה סביב שאלת אחריות הנתבעת בגין התרחשות אירוע השריפה.

נוכח המקובץ לעיל, אני קובעת כי התובעת לא עמדה בנטל המוטל עליה כדי להוכיח את תביעתה.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין התביעה להידחות.

התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט, על סך של 3,000 ₪, ושכ"ט עו"ד על סך של 7,000 ₪.

מטעם הצדדים העידו העדים והמומחים הבאים: התובעת: מר אבי רוזן – קצין רכב בנוער העובד והלומד (המבוטחת של התובעת); מר תום ויזל – הנהג ברכב מטעם הנוער והעובד והלומד; מר שחר דדון – מומחה חוקר שרפות.

בבדיקת המומחה מטעם התובעת לאחר ארוע השריפה לא נבדק מד האוץ.

...

לאור האמור לעיל, איני מקבל את חוות דעתו של מר דדון לפיה החלפת הממסר היא זו אשר גרמה לשריפה.

איני מקבל טענה זו של התובעת.

סוף דבר: לסיכומם של דברים, התביעה נדחית.

שפיר העיד עוד, כי הוא מתקשה להתייחס לתמונות מתוך חוות הדעת של התובע, שצולמו 5 חודשים לאחר השריפה, ולאחר שהרכב הוזז ממקום השריפה, שכן מדובר ב"שינוי זירת הארוע", וכי אם הוא עצמו מגיע לזירת ארוע ומגלה שהזיזו את הרכב אפילו במטר אחד, הוא מיידית מכריז על זה כשינוי זירת ארוע ופוסל את החקירה (בעמ' 84 ש' 27-29 ובעמ' 92 ש' 15-21).

כאמור, שפיר נימנע מלבדוק מספר רב של מערכות חשמל בדשבורד שיכלו להיות הגורם לשריפה, ונמנע מלבדוק את המאפרה, לאור דברי התובע שאינו מעשן ברכב, אך גם אם אקבל את מסקנתו, לפיה השריפה נגרמה "בסבירות גבוהה" כתוצאה מכשל חשמלי במכשיר הרדיו או בדיבורית, לא ניתן ללמוד ממסקנה זו כי קיימת היסתברות של 51% שהשריפה נגרמה בשל מכשיר הרדיו דוקא (ולא הדיבורית), ובודאי לא בשל התקנה רשלנית שלו (להבדיל מכשל במכשיר עצמו).

חוות דעתו של השמאי נחום שמעון, ביחס לשווי התכולה שנשרפה ברכב, מבוססת כולה, על רשימת פריטים שהתובע אמר למומחה כי היו ברכב בעת השריפה וניזוקו כליל (ראו עמ' 101 ש' 23-24).

...

לאור כל האמור לעיל, אני קובעת שהתובע לא הרים את הנטל המוטל עליו, להוכיח כי השריפה אירעה עקב התרשלות כלשהי מצד הנתבע, בהתקנת מערכת השמע ברכבו.

הנזק לאור המסקנה אליה הגעתי, לא קם הצורך להכריע בסוגיית הנזק.

העמדת סכום הפיצוי בגין עגמת נפש על סכום של 30,000 ₪ - כפול משווי הרכב, חורגת מהמקובל באופן ניכר, ומעידה על חוסר תום לב. לאור כל האמור לעיל, התביעה נדחית.

מומחה ההגנה לא בדק את הרכב באופן פיזי והסתפק כאמור בבדיקה על סמך תצלומיו של מר היינה וזאת לאור העובדה שאין עליה מחלוקת, כי שרידי המכונית השרופה נמכרו ביום 4/5/08 ובירור של מומחה ההגנה ביום 5/10/08 העלה, כי האוטו פורק בחודש יוני 08 ואין בנמצא שרידים (עמוד 21 סעיף 15.3.2 לחוות דעתו של מר אייזנברג).

לאחר שבחנתי הראיות והטענות הגעתי למסקנה, כי התובעת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח כי השריפה שפרצה ברכב קשורה לתקלת דלק כתוצאה מעבודות שביצעה הנתבעת וזאת לאור 3 כשלים בתשתית הראייתית של התובעת כדלקמן : א. כשל ראשון – אי העדת הנהג שנהג ביום ארוע השריפה התובעת לא הביאה לעדות את הנהג שנהג ביום ארוע השריפה ולא נתנה כל הסבר לכך.

...

מר היינה קבע כי מוקד השריפה נמצא באזור מערכת הדלק, שלל האפשרות כי השריפה נגרמה כתוצאה מכשל חשמלי ולאחר ששמע את נסיבות המקרה מבעל הרכב והנהג שנהג ברכב ביום האירוע, ולאור העובדה כי הרכב טופל כאמור במוסך, הגיע למסקנה כי "השריפה נגרמה כתוצאה מתקלת דלק, תרסיס סולר מצינור סדוק או ממזרק דלק בא במגע עם ניצוץ חשמלי במהלך ניסיון התנעה וגרם לשריפה מקומית מעל מערכת הדלק במרכז בלוק מנוע". התובעת טוענת על סמך קביעותיו של מר היינה, ולאור העובדה שהשריפה נגרמה במקום בו בוצע הטיפול (הרכבת מרססי הדלק בעת הטיפול במנוע ב – 10.2.08 והחלפת מזרק דלק ב – 29.2.08), כי הצליחה להוכיח שהשריפה פרצה כתוצאה מטיפול לקוי של המוסך ולכן על תביעת השיבוב להתקבל.

לאור האמור אני קובע, כי התובעת לא הצליחה לעמוד בנטל המוטל עליה להוכיח, כי הנתבעת אחראית לפרוץ השריפה.

לאור אי העדת הנהג, אני קובע בנוסף כי התובעת לא עמדה בנטל להוכיח, כי מקרה השריפה היה מכוסה בפוליסה, וכי הייתה לה חבות מכוח הפוליסה לשלם למבוטחה תגמולים בגין השריפה.לכן לא הוכחה זכותה של התובעת לתבוע תביעת השיבוב.

לסיכום : לאור האמור לעיל, אני דוחה את התביעה.

את בדיקתו ערך מספר ימים לאחר השריפה ולאחר שהרכב נגרר ממקום השריפה.

מר היינה הצביע בחוות דעתו על מספר בדיקות שיכולות היו לאשש את קיומו של כשל חשמלי, אשר יכול היה להוביל לשריפה, ולא בוצעו על-ידי המומחה מטעם הנתבעת, כגון בדיקת מצבר ובדיקת שרידי תיבת נתיכי דשבורד, המהווה, לדבריו של מר היינה, גורם שכיח בשריפות רכב תוך כדי נסיעה.

...

סוף דבר 85.

לאור האמור לעיל, אני מקבלת את תביעת התובעת ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת, בנכוי סכום ההשתתפות העצמית, את הסך של 154,153 ₪, ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום התשלום על-פי הפוליסה ועד ליום הגשת התביעה.

התביעה על-פי הודעת צד ג' כנגד הצדדים השלישיים נדחית בזאת.