בדיקת איכות מוצר על ידי מומחה מטעם בית המשפט

ממילא, גם אם תוצאות אלה ואחרות לפני הגשת התביעה הראו דברים אחרים - יודגש כי לאחר שנתמנה מומחה אובייקטיבי מטעם בית המשפט, אשר נתן את חוות דעתו ונחקר עליה באריכות בבית המשפט, בהתאם להלכה הפסוקה אין משקל רב לבדיקות שערכו הצדדים על ידי מומחים מטעמם קודם לכן.

הנתבע הביא עד נוסף הוא העד מר יונס מוחמד, אולם במהלך חקירתו התברר כי הפרטים המקצועיים הנוגעים לאיכות המוצר, לא נבדקו על ידו, אלא על ידי טכנאי אחר מטעמו, ולכן מדובר למעשה בעדות מפי השמועה.

...

מכל האמור לעיל, לא שוכנעתי כי הנכונות לפשרה ולוויתור על חלק מהחוב, מלמדת על "הודאה" של התובעת בנכונות טענות הנתבע.

סיכומו של דבר מחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, עלה כי סביר יותר שהכשל בשקיות המשקה נבע מטיפול לקוי במפעל הנתבע, מאשר בליקוי ביריעות שסופקו לנתבע ע"י התובעת.

לנוכח כל האמור לעיל, אין מנוס מקבלת התביעה.

עדה נוספת מטעם הנתבעת היא איריס אשר הצהירה כי קיבלה לראשונה את התובע בחנות עם בנו ובקש אריח דמוי שיש ואיכותי.

טענה זו של התובע לפגם באריח התבררה כחסרת בסיס שעה שנקבע על ידי המומחה מטעם בית המשפט כי לא מדובר בפגם, אלא בחרירים שהם חלק מתכונות האריח שנמכר וכי באריח עצמו אין פגם ועומד בתקן.

המומחה השיב ביום 1.8.19 תשובה מפורטת לשאלות הבהרה של ב"כ הנתבעת והבהיר מדוע נידרש לבחון את אי ההתאמה הנטענת בין המוצר שבקש התובע לאריחים שסופקו לו. לשיטתו בחינת עניין ההזמנה ותעודת המשלוח נעשה כדי לתת לבית המשפט תמונה מלאה על המחלוקת העובדתית והמשפטית.

עצם העובדה כי המומחה חקר ובירר ביחס לסימונים על החשבונית והאריזה אינה חריגה מסמכות שכן נידרש הוא לבדוק את אי ההתאמה לתקנים והצביע על הכשל, למרות שטענות אלו לא נטענו על ידי התובע או המומחה מטעמו.

...

על כן אני מחייב את הנתבעת 1 לשלם לתובע 105,990 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 14.1.19, מועד חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט.

התביעה כנגד הנתבעת 2 נדחית.

מסקנה זו מוצדקת גם לאור אי ההתאמות עליהן הצביע המומחה בנוגע להליך ההזמנה ואריזת האריחים.

על כן, מקום בו יכול היה התובע להביא ראיות והוא אינו עושה כן - לא יחול התנאי הראשון, וממילא לא יחול הכלל "הדבר מעיד על עצמו". התובע במקרה דנן לא יכול היה לדעת מנין באה לו הרעה והאם מדובר בצנור עצמו משהצינור לא נבדק ולא צורפה חוות דעת מומחה שבדקה את הצנור, אלא הסתייע בעדות האינסטלטור ומינוי מומחה מטעם בית המשפט, אל ממצאיו נתייחס בהמשך, שאף הוא לא בדק את הצנור.

ודוק; תו המסומן על המוצר המהווה אישור מטעם היצרן לכך שאותו מוצר מתאים דרישות התקנים הישראליים החלים עליו והיצרן ראשי למסן את המוצר בתו תקן רק אם קיבל היתר לכך ממכון התקנים לאחר המכון השתכנע שהמוצר מתאים לדרישות התקנים וכי קיימים בידי היצרן אמצעי ייצור מתאימים, מיתקני בחינה ושיטות בקרה נאותים המאפשרים לו להבטיח את שמירת איכות המוצר בערביות ולאורך זמן ומכון התקנים מקיים בקרה שוטפת על מערכת האיכות של היצרן, תהליכי הייצור ומבצע בדיקות על המוצר הסופי על מנת לוודא שנשמרת התאמתו לתקן.

לגבי ההתקנה, לדעת המומחה מטעם בית המשפט "ההתקנה בוצעה על ידי אינסטלאטור מיומן, בהחלט, כך שהסבירות שלא התקין כראוי נמוכה מאוד". אודה כי לא ברור על סמך מה קבע המומחה את המיומנות של איש המיקצוע אולם דומה כי מי שמרכיב דרך קבע כ-8 שנים צנורות גמישים, הרי שרכש את המיומנות הדרושה לכך מקום בו כל הדיוט יכול מבחינת הנתבעת להרכיב את הצנורות בהתאם להוראות המיועדות לאחד האדם.

...

על כן, בנסיבות אלו שלא הוכח במאזן ההסתברותי הנדרש במשפט האזרחי כי הצינור פגום והוא הוא אשר יצר את הנזק על היקפו הנטען, אין מנוס מדחיית התביעה.

לכך יש להוסיף, כי גם מקום בו כפות המאזניים מעויינות (50%-50%), התביעה הייתה נדחית כאמור עת איני סבורה כי נטל השכנוע הוא על הנתבעת במקרה דנן, כפי שנומק, כך שלו כפות המאזניים היו מעויינות התביעה הייתה מתקבלת.

בנסיבות העניין, התובע ישלם לנתבעת את ההוצאות הריאליות בגין עלות השתתפותו בחוות דעת המומחה בסך של 3276 ₪.

***** קודם שאבוא ואדון בטענות הצדדים אקדים ואומר כי נוכח הפערים הנטענים בין חוות דעת מומחי הצדדים בסוגית הנזק, מיניתי כמומחה חשבונאי מטעם בית המשפט את רוה"ח מר חנן פרישקולניק "על מנת שיתן חוות דעתו בכל הקשור לניזקי התובעת כתוצאה מארועי הנזק הנטען של אספקת מוצרים פגומים על ידי הנתבעת, וכן חישוב חובה של התובעת כלפי הנתבעת" (ראו החלטה מיום 19.1.16).

מילים אחרות, הגב' סטולוב, אשר עדותה, כאמור, הייתה מהימנה עליי לכל אורכה, העידה כי התקלות החלו לאחר שהועברו לתנובה שקיות שיוצרו מגלילי ניילון מודפסים של הנתבעת, תקלות שלא היו קודם לכן, וכי התובעת מצידה ביצעה את כל בדיקות האיכות שנדרשו ע"י הנתבעת אחר שהופנו אליה טענות מצד התובעת לבעיות בשקיות.

הוא הוסיף והעיד כי בסופו של יום התקבלה החלטה על ידי מחלקת אבטחת האיכות בתנובה, לחדול לחלוטין מרכישת שקיות של הנתבעת מהתובעת ונאסרה בתנובה עבודה עם מוצרי הנתבעת, כך העיד – "...אני לא יודע מה אתה רוצה ממני? אני ניזון מהחלטת אבטחת איכות להפסיק לקנות את המוצר הזה, בין מהתובעת ישירות בין אם הנתבעת ישירות כיוון שהיריעה מגיעה במקור מהחברה הנתבעת – הוגדר לי להפסיק לקנות" (עמ' 172 ש' 27-24 לפר') מר היינריך אף הבהיר כי נוכח מהות התקלה והצורך בקבלת שקיות תקינות לאלתר, תנובה סירבה להצעת התובעת ומנהלה מר גנור, שהם אלו שיעבירו שקיות המיוצרות ע"י ספק חדש, שכן נידרשת תקופה של בחינת הספק קודם להתקשרות עמו, כך העיד – "בשלב מסוים איני זוכר בדיוק מתי, קבלתי נייר מגיא לאשר לו להסמיך יצרן אחר מכיוון שכבר היינו בתהליך הסמכת יצרן וגם מחלבת תל יוסף עברה שינוי גדול מאוד, הוקמה מחלבה חדשה ולא היה לה זמן לניסיונות של עוד ספק, הודעתי לו, אני לא זוכר אם זה היה ב- 2014 אולי 2013, באזורים האלו, הודעתי לו שאנחנו לא יכולים להסמיך יצרן נוסף שהוא רוצה להציג יצרן של שקיות הבחלה וזהו" (עמ' 188 ש' 18-22 לפר') וכן – "אני כן זוכר שגיא ביקש ממני כשעבדתי בתנובה לבוא ולתת תצהיר בפני ביהמ"ש על כל הסיטואציה וקיבלתי ייעוץ מהמחלקה המשפטית שהם לא מאשרים לי להגיע מטעמים הקשורים לחברת תנובה אבל מאשרים לי לשלוח מייל שמסכם את עמדת תנובה בעיניין וציינתי את העניין שאנו מסרבים לבקשתו של גיא בגלל הסיבות שציינתי שאין זמן במחלבה לתהליך של ניסיונות, בשלב זה מסרבים לבקשתו להכשיר ספק יצרן חדש" (עמ' 188 ש' 34-עמ' 189 ש' 4 לפר') כך הבהיר מר היינריך בעדותו כי למיטב ידיעתו תנובה לא הייתה מפסיקה לרכוש את המוצרים מהתובעת לו האירועים המתמשכים נשוא התובענה לא היו קורים או היו נפתרים בתוך פרק זמן סביר.

...

כאמור, אני מקבל קביעה זו במלואה.

סוף דבר – תביעת התובעת מתקבלת באופן שהנתבעת חבה לתובעת בשל כל נזקיה, מעבר לסך אותו פיצתה אותה, סך של 1,282,327 ₪ נכון להיום.

התביעה שכנגד כנגד הנתבע שכנגד נדחית.

המשיבה טענה כי היא בחרה את החברה הסינית בקפידה וכי היא ערכה ועורכת בדיקות למוצרים מעת לעת, וזאת בנוסף לבדיקות מידות ואיכות שהמוצרים עובדים במפעלי היצרן הסיני בכל יום ייצור.

המבקשים הגישו תגובה לתשובה וטענו כי עיקר המחלוקת בתיק היא עובדתית, כי המשיבה בחרה שלא לצרף לתגובתה נתונים ותעוד רלבאנטי לטענותיה וכי נותרו בידי המבקשים מספר יחידות מוצר נוספות שנרכשו באותה עת ושניתן להעמידן כעת לבדיקה אובייקטיבית של מומחה מטעם בית המשפט.

פטור ממינוי בודק הצדדים עותרים למתן הוראה שלא למנות בודק לפי סעיף 19(ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות מן הטעמים הבאים: מדובר בעקרונות אשר גובשו נוכח הערותיו של בית המשפט, ובהתבסס על מרכיבי פשרה שהוצעו על ידי המגשר; הצדדים השקיעו מאמצים רבים בבניית מנגנון הפצוי הכולל, המבוסס על הצעות המגשר; המשיבה הציגה בפני ב"כ המבקשים נתוני מכירות מאומתים בתצהיר וסקורים על ידי רוה"ח המבקר של המשיבה, של המוצרים העומדים בבסיס חישוב שווי הפצוי לציבור; הנתונים האמורים יועמדו לעיונו של בית המשפט ככל שיהיה בכך צורך; חישוב סכום הפצוי אינו מצריך עריכת תחשיב כלכלי, ולפיכך אינו מצריך מינוי בודק לצורך כך. בהנתן כל אלה טוענים הצדדים כי מינוי בודק יביא להוצאות נוספות, מבלי שצפויה מכך תועלת של ממש, ויעכב את אישור ובצוע הסדר הפשרה.

...

סוף דבר אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.

אני מאשרת גמול למבקשים ושכר טרחה לב"כ המבקש כקבוע לעיל.

אני מורה על פרסום ההודעה השנייה לפי סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות שבה יפורטו הפרטים הקבועים בסעיף 19(ג)(1) ו (2) לחוק וכן הפניה לפנקס תובענות ייצוגיות שם ניתן יהיה לעיין בפסק הדין ובהסכם הפשרה, כאמור בסעיף 25(ד) בחוק.