אמת, חובת הדיווח קיימת על מנת שמפקח העבודה האיזורי יבדוק את כישורי מנהל העבודה ויפסול אדם שהוא בלתי כשיר או בלתי מתאים [ע"פ 306/70 טית בית בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד כה (1) 52, 55 (1971)], אך מקום בו מונה מנהל, וכפי שנראה להלן, כשיר לתפקידו, הרי הפרת חובה חקוקה אמנם קיימת כאן, אך לא הפרת חובת זהירות, וממילא לאו התרשלות, ודי בעיניין זה בתוצאה הקבועה בתקנה 5(ג) לתקנות הבטיחות בעבודה, לפיה רואים את החובות המוטלות על מנהל העבודה כחלות על מבצע הבניה (בעניינינו, הנתבעת 2), כפי שנקבע במקרים דומים בע"א 878/06 טרויהפט נ' עטיה (4.1.09), ובע"א 3805/01 דואני נ' מלחי, פ"ד נ"ז(3) 682 (2003) (להלן: "עניין דואני")].
הנתבעות טענו, מנגד, כי האישפוז בבית החולים לא היה על פי התוויה רפואית, וכי לפי נספח לחוות דעתו של פרופ' נרובאי (נספח "ה" לתיק המוצגים) עליו לא נחקר, היה מקום לאשפז את התובע למשך שלושה שבועות בבית חולים שקומי לשם היתקדמות בטיפול ובשיקומו, וכי לאחר מכן היה מסוגל להיות בבית משפחתו, ולאחר חודש וחצי לא היה צריך טיפולים מיוחדים, פרט לטפול פיזיותראפיה, שאין צורך באישפוז על מנת לקבלו.
...
לסיכום פרק זה אני קובע כי הסכום אשר צפוי כי התובע יוכל לקבל כגמלאות המל"ל יוקפא בשלב זה בידי הנתבעת 2 (ויש להניח כי הדבר ייעשה באמצעות מבטחתה שלא נתבעה על ידי התובע), עד שתבורר תביעת התובע במוסד לביטוח לאומי.
התביעה נגד הנתבעת 1 נדחית.
בהעדר כתב הגנה של צד ג', הגם שבוצעה לו מסירה (ר' החלטה מיום 13.3.16), אני מחייב את צד ג' לשלם לנתבעת 2 את כל הסכומים אותם חויבה לשלם לתובע לפי סעיף 129 לעיל, וכן את הסכומים אותם תצטרך לשלם לתובע, ככל שתצטרך לשלמם, לפי סעיף 130 לעיל, והכל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום בו שולמו הם על ידי הנתבעת 2 לתובע, ובתוספת הוצאות משפט של הנתבעת 2 במסגרת הודעת צד ג', וכן שכ"ט עו"ד בסך 25,000 ₪.