מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ארנונה על נכס שאינו ראוי לשימוש

בהליך ביצוע תביעה בהוצאה לפועל (ת"ת) שהוגש בשנת 2023 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

לטענת המשיבה, המבקש פנה לבית המשפט על מנת שיכריע האם הנכס ראוי לשימוש בהתאם לפקודת העיריות, כאשר מדובר ב"עינייני ארנונה על פי דין", המצוי בתחום סמכותו הייחודית של בית המשפט לעניינים מינהליים וזאת מכוח סעיף 5 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, תש"ס – 2000 (להלן: "חוק בתי משפט מינהליים") והפנתה לפסקי דין רלוואנטיים.
המבקש טען, בין היתר, כי אין עליו לשאת בחיובי הארנונה מאחר והנכס אינו ראוי לשימוש, נכס אותו עזב בשנת 2014 ועבר להתגורר במקום אחר.
...
דיון והכרעה: לאחר שעיינתי בכל החומר בתיק ושקלתי את כל השיקולים, שוכנעתי כי דין בקשת המשיבה לדחיית ההתנגדות על הסף , להתקבל.
סוף דבר: אני נעתרת לבקשת המשיבה ומורה על דחיית ההתנגדות על הסף.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

תמצית טענות הצדדים: תמצית טענות התובעת: היתנהלות הנתבעת הן בעצם החיוב בארנונה על הנכס שלא היה ראוי לשימוש, והן בנקיטת אמצעי הגבייה, הייתה שלא בתום לב ולא כדין.
...
כעת בפניי בקשה לסילוק התביעה על הסף שהוגשה מטעם הנתבעת 1, אשר לטענתה, יש לדחות את התביעה כנגדה על הסף מהטעמים הבאים: התיישנות העילה; היות התביעה דנן "ערעור בהסוואה" על הכרעות שיפוטיות חלוטות בגינן לא הוגש כל ערעור; היות התביעה דנן טורדנית וקנטרנית, חסרת תום לב, אשר לטענת המבקשת הוגשה בהיעדר ניקיון כפיים של התובעים, תוך הסתרת מידע מהותי מפני ביהמ"ש. התובעים הגישו את התובענה דנן כנגד הנתבעים, כאמור, והעמידו את סכום תביעתם על סך של 1,500,000 ₪.
לטענת התובעת, יש לדחות את הבקשה לסילוק התביעה על הסף, כפי שיובהר בהמשך.
כפי שפירטתי בהרחבה לעיל, הדבר נוגד את העקרונות שגובשו בפסיקה בצורה ברורה ומכאן שדין התביעה כנגד הנתבעת להידחות על הסף.
אמנם אני דוחה את התביעה כנגד הנתבעת 1 על הסף, אם כי לפנים משורת הדין- בהתחשב במצבה האישי של התובעת, אותו ציינו הערכאות הנכבדות בביהמ"ש המחוזי וכן בביהמ"ש העליון, תעשה טוב הנתבעת אם תיקח בחשבון את הנסיבות האישיות הנוגעות לגילה ובריאותה של התובעת, בשים לב שעיקרו של החוב הקיים הוא בהפרשי ריבית.
סוף דבר: לאור האמור לעיל, אני דוחה את התביעה כנגד הנתבעת 1 על הסף, מחמת מעשה בית דין.

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בענייננו קבלת היתר חורג איננה אפשרית כלל, ומקל וחומר המסקנה המתבקשת היא כי אין זה צודק שהעירייה תימנע מהמערערת להשתמש בנכס לצורכי תעשייה, אולם תידרוש ממנה ארנונה על פי שימוש זה. המשיב טען כנגד המערערת, שהביאה את עניין סלומון לתמיכה בטענותיה, כי לא ניתן לעשות שימוש בעיניין סלומון ובעניין קרשין, היות ובעניין סלומון המדובר היה ב"נכס ריק" ואילו בענייננו מדובר בנכסים שאינם ראויים לשימוש וכן כי "עובדות המקרה שונות לחלוטין". אינני מקבל טענה זו. עובדות המקרה אינן שונות לחלוטין, הן שונות בעיקר בעיניין הגדרת הנכס כנכס ריק או הרוס/ניזוק.
...
סוף דבר מכל האמור לעיל אני קובע כי אין לחייב את המערערת בתשלום ארנונה לפי סיווג מזערי של מבנה תעשייה (קוד 230), אלא לפי סיווג מזערי של מבנה חקלאי (קוד 234).
תוצאת כל האמור לעיל היא שהערעור מתקבל.
המערערת תשלם למשיב שכ"ט עו"ד והוצאות בסך של 35,000 ₪ סכום זה יהיה צמוד למדד ויישא ריבית כחוק מהיום ועד לתשלומו המלא בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

עדת התובעת העידה, שלא התקבלה אצל התובעת כל הודעה על נכס לא ראוי לשימוש ועדותה לא נסתרה.
הנכס לא ראוי לשימוש ולא בשימוש בפועל למרות האמור, טען הנתבע, כי יתכנו מקרים קצוניים, בהם ניתן להקל מחובת ההודעה המוטלת על הנישום ולהטיל על הרשות חובת בדיקה אקטיבית של הנכס, בהם קיימת היצטברות נסיבות הזועקות שעל הרשות לבדוק את הנכס (עמ"נ (מחוזי-ת"א) 24440-05-18 ע.י. קרוננברג בע"מ נ' מנהל הארנונה בעריית רמת גן מיום 7.1.2019).
...
הנתבע לא סתר זאת ולא תמך טענתו בעניין ומשכך דינה להידחות.
סוף דבר לאור האמור, התביעה מתקבלת במלואה.
הנתבע ישלם לתובעת בתוך 30 תשלום סך 164,472.51 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), תש"מ-1980, מיום 31.12.2020 וכן שכר טרחה והוצאות המשפט בסכום כולל של 20,000 ש"ח. המזכירות תשלח את פסק הדין לב"כ הצדדים.

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בעיניין זה הפנה המשיב בין היתר לטופס ההודעה על נכס לא ראוי לשימוש, שנטען שהחברה הקבלנית שלחה למנהל הארנונה ביום 14.6.2017.
...
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, אני סבורה כי יש לדחות את טענת המשיב לפיה יש להורות על שינוי סיווגו של הנכס לצרכי ארנונה ממגורים סוג 1 למגורים סוג 3.
מקובלת עליי עמדת מנהל הארנונה לפיה מבחינה תכליתית, הסיווג של מגורים סוג 3 מתייחס לדירת מגורים שבה אין שירותים (כמשמעותם בצו) דרך קבע, או שהשירותים (כמשמעותם בצו) מצויים מחוץ לדירה דרך קבע (כדוגמת המצב בשכונות הוותיקות של ירושלים בהן המטבח, בית הכיסא או המקלחת היו מצויים בחצר משותפת מחוץ לבית).
סוף דבר מן הנימוקים עליהם עמדתי לעיל, ערעור מנהל הארנונה מתקבל והחלטתה של ועדת הערר נושא הערעור מבוטלת (לרבות החיוב בהוצאות במסגרתה).
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו