תמצית טענות הצדדים:
תמצית טענות התובעת:
היתנהלות הנתבעת הן בעצם החיוב בארנונה על הנכס שלא היה ראוי לשימוש, והן בנקיטת אמצעי הגבייה, הייתה שלא בתום לב ולא כדין.
...
כעת בפניי בקשה לסילוק התביעה על הסף שהוגשה מטעם הנתבעת 1, אשר לטענתה, יש לדחות את התביעה כנגדה על הסף מהטעמים הבאים: התיישנות העילה; היות התביעה דנן "ערעור בהסוואה" על הכרעות שיפוטיות חלוטות בגינן לא הוגש כל ערעור; היות התביעה דנן טורדנית וקנטרנית, חסרת תום לב, אשר לטענת המבקשת הוגשה בהיעדר ניקיון כפיים של התובעים, תוך הסתרת מידע מהותי מפני ביהמ"ש.
התובעים הגישו את התובענה דנן כנגד הנתבעים, כאמור, והעמידו את סכום תביעתם על סך של 1,500,000 ₪.
לטענת התובעת, יש לדחות את הבקשה לסילוק התביעה על הסף, כפי שיובהר בהמשך.
כפי שפירטתי בהרחבה לעיל, הדבר נוגד את העקרונות שגובשו בפסיקה בצורה ברורה ומכאן שדין התביעה כנגד הנתבעת להידחות על הסף.
אמנם אני דוחה את התביעה כנגד הנתבעת 1 על הסף, אם כי לפנים משורת הדין- בהתחשב במצבה האישי של התובעת, אותו ציינו הערכאות הנכבדות בביהמ"ש המחוזי וכן בביהמ"ש העליון, תעשה טוב הנתבעת אם תיקח בחשבון את הנסיבות האישיות הנוגעות לגילה ובריאותה של התובעת, בשים לב שעיקרו של החוב הקיים הוא בהפרשי ריבית.
סוף דבר:
לאור האמור לעיל, אני דוחה את התביעה כנגד הנתבעת 1 על הסף, מחמת מעשה בית דין.
