יוזכר כי הנתבע טרם הגיש כתב הגנה בהליך, שכן התקבלה בקשתו להארכת המועד לעשות כן, בהתאם להחלטת כב' הרשמת מיום 4.4.22, בה נקבע כי "המועד להגשת כתב הגנה ייקצב לאחר שתינתן החלטה בבקשה לדחיית התביעה בשל העידר סמכות לבית משפט בישראל לידון בה".
בתגובת התובע לבקשה המתוקנת לסילוק התביעה על הסף, טען התובע כי במקרה זה קיימות סמכויות מקבילות, הן בפורום המקומי והן בפורום הזר, וכי אין כל מניעה להגיש ולברר את התביעה בפורום הזר.
בהתאם, התפתחות פסיקת בתי המשפט בעיניין טענת הפורום הלא נאות, מצביעה על מעבר מזיקות "פרטיות" הנוגעות לבעלי הדין ובראשן שקולי נוחות, לשיקולים "צבוריים", בין היתר שקולי יעילות, וזאת גם בהיתחשב בשקול שעניינו בעומס המוטל על בתי המשפט [ראו: עניין אלצר הנ"ל, פסקה כ"א, והאסמכתאות שם].
ההנחה לפיה אם לא יוחל החריג, ייצא המערער וידיו על ראשו בלא יכולת לקבל פיצוי בגין נזקיו (בשל כך שלפי הדין הניו-זילנדי "חסומה לחלוטין דרכו של המערער כתייר ששב לארצו לקבל פיצוי בגין ניזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה" מחד גיסא, ובשל כך "שהדין הניו זילנדי הרלוואנטי למועד התאונה (Accident Insurance Act 1998) חוסם הגשת תביעה נגד המשיבה 1 לתשלום פיצוי בגין ניזקי המערער, בהתבסס על עוולה נזיקית ועל הוכחת אשם", מאידך גיסא) אינה מצדיקה בנסיבות המקרה הזה סטייה מכלל בררת הדין הרגיל שאומץ בעיניין ינון והחלת החריג של טעמי צדק" [שם, פסקה 26].
...
לסיכום
סיכומם של דברים - גם אם יש ממש בטענת התובע לעניין הכבדה מסוימת על הצדדים, הכרוכה בבירור התביעה בפורום הנאות במולדובה, אין בכך כדי לשנות מן המסקנה שהפורום הישראלי אינו הפורום הנאות.
לפיכך, אני סבור כי הנתבע עמד בנטל המוטל עליו והוכיח כי הפורום הישראלי אינו הפורום הנאות לדון בתביעה שהוגשה.
לאור כל האמור לעיל, אני נעתר לבקשה, ומורה על מחיקת התביעה על הסף [לעניין מחיקת התביעה חלף דחייתה, ראו הערות כבוד השופטת חיות בעניין תיקו הנ"ל, פסקאות 19 ו- 21].
