מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ארגון משחקים אסורים והחזקת מקום למשחקים אסורים

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2019 בעליון נפסק כדקלמן:

בפרט, קבע בית משפט קמא כי המשחקים ששוחקו במועדוני ההימורים מהוים "משחקים אסורים" כהגדרתם בסעיף 224 לחוק העונשין, בהיותם מבוססים על מזל יותר מאשר על יכולת, וכי המערערים שמשו כמארגני המשחקים, החזיקו וניהלו מקומות הימורים – אם כבעלים, אם כמחזיקים בלעדיים בפועל, אם כמי שהשתתפו בניהול עם אחרים, ואם כמי שנטלו חלק מהרווחים כדמי חסות תוך הטלת אימה, וזאת על מנת לאפשר את קיומם של בתי ההימורים, להגן עליהם ואף להבטיח את בלעדיותם.
...
חלף הפעלת המאסר המותנה, ובהתאם להוראת סעיף 56(א) לחוק העונשין, אנו מורים על הארכת תקופת התנאי למשך שנתיים מהיום.
סוף דבר החלטנו לדחות את הערעורים על הכרעת הדין ולהותיר על כנה את הרשעתם של המערערים.
את הערעורים על גזר הדין החלטנו לקבל בחלקם, כלהלן: (-) תקופת המאסר הכוללת של אילן בן שטרית תעמוד על 22 שנים (במקום 26 דשנים) בניכוי ימי המעצר.

בהליך עתירות אסירים (עת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

ב"כ המשיב, מצדה, לא הגישה תגובה, ואולם, מהודעת מזכירות המצויה בתיק עולה כי בשיחה שנערכה עימה צרפה הסכמתה לעמדת שב"ס. רקע המשיב מרצה מאסר בן 16 שנים, 11 חודשים ו-30 ימים בגין שלושה כתבי אישום, במסגרתם הורשע, בין היתר, בעבירות של ניהול, ארגון והכוונת פעילות באירגון פשיעה, עבירות של קשירת קשר לבצוע פשע, ניסיון לחבלה בכוונה מחמירה, היזק בחומר נפיץ, הדחה בחקירה ועבירה של סחר בנשק, עבירות של סחיטה באיומים, עבירה של סחיטה בכוח, ארגון משחקים אסורים, החזקה וניהול מקום משחקים אסורים, עבירות רבות של מירמה, ערמה ותחבולה, עבירות של אי ניהול פנקסי חשבונות, אי הוצאת חשבוניות מס, אי הגשת דוחות תקופתיים למע"מ, הלבנת הון, ועבירה של הברחת טובין בנסיבות מחמירות.
...
לאור זאת, שוכנעתי כי המשך החזקתו של המשיב בהפרדה, מתחייבת בנסיבות העניין, הן לאור הצורך להבטיח שמירה על שלומם או על בריאותם של המשיב או של אסירים אחרים, הן לאור הצורך למנוע פגיעה ממשית בביטחון, במשמעת ובאורח החיים התקין של בית הסוהר, והן לאור ההכרח להבטיח מניעת עבירת אלימות, עבירה לפי סימן ב' לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003.
מטעמים אלו, אף שוכנעתי כי לעת הזו לא ניתן להגשים את התכליות הציבוריות הנזכרות בדרך של חלופה אחרת, פוגענית פחות, לרבות חלופה זוגית.
לאור כל האמור, מצאתי להיעתר לבקשה, ולהורות על הארכת החזקתו של המשיב בהפרדת יחיד, לתקופה של שישה חודשים נוספים, החל מיום 3.3.20.

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2014 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

בפניי בקשה להורות על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים כנגדם על רקע כתב אישום המייחס להם, יחד עם המשיבים 3 ו-4, ביצוע עבירות של קשירת קשר לעוון, ארגון משחקים אסורים, החזקה וניהול מקום משחקים אסורים, הלבנת הון, מירמה ותחבולה, אי ניהול פנקסי חשבונות, אי הגשת דוחות, אי הוצאת חשבוניות מס, אי הגשת דוחות תקופתיים למע"מ. בנוסף, למשיב 1 מיוחסות עבירות של סחיטה בכוח, סחיטה באיומים, מעשה פזיזות ורשלנות, נהיגה בפסילה וללא רישיון נהיגה (האישום החמשי) למשיב 2 מיוחס בנוסף עבירה של סחיטה בכוח (האישום הששי).
...
"...ואז אני החזרתי את גולן לכיוון הרכב שלנו ואז רוני נהג ברכב ועלה לגולן על הרגל שלו נראה לי רגל שמאל ואז רוני יצא מהרכב ואמר לגולן אם הכל בסדר וגולן אמר לו שכן ואז פשוט רוני נסע וגולן עלה לרכב שלו, זה לא בדיוק שהוא דרס את גולן זה רק שפשוף כזה..." (עמ' 2 ש' 21-25).
עוד יפים לעניין זה הדברים שנקבעו בע"פ 2406/09 אלבו נ' מדינת ישראל: "...בשולי ערעורו משיג המערער על הרשעתו בעבירות הסחיטה באישומים השונים. נקדים ונאמר כי אנו סבורים שאין ממש גם בטענות אלה. המערער טוען כי לא הוכח שהמתלוננים באישומים השונים קישרו בין מעשי ההתנכלות לבין הדרישות הכספיות שהציב להם, ומכאן שלא הוכחו יסודותיה של עבירת הסחיטה בכוח לפי סעיף 427 לחוק העונשין. דינה של טענה זו להידחות, הן מהבחינה המשפטית והן מהבחינה העובדתית. ראשית, מלשונו של סעיף 427 עולה בבירור כי לא נדרש שהאדם נגדו משתמשים בכוח יהיה מודע לכך שהשימוש בכוח נעשה לשם הנעתו לעשות מעשה או להימנע מלעשות מעשה, אלא די בכך שמבצע העבירה ישתמש בכוח על מנת להניע את אותו אדם..." בעניינינו, כפי שעולה מחומר הראיות, הרי שיומיים לאחר האירוע בו המשיב 2 הכה לכאורה את המתלונן, הוא נפגש עם עד המדינה, והאחרון מספר לו שהמשיב 2 הורה לו לשאול לגבי הכסף (עמ' 3 לתמליל).
על רקע המתואר לעיל, ולאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הרלוונטיים, שוכנעתי שדין הבקשה להתקבל, שכן לא ניתן לאיין את רמת המסוכנות הגבוה הנשקפת מהמשיבים לציבור בכלל ולמתלוננים בפרט, באמצעות חלופת מעצר, בשם לב לאופי העבירות ונסיבות ביצועם לכאורה, מידת מעורבותם העמוקה של המשיבים במעשים נשוא כתב האישום, עברו הפלילי המכביד של המשיב 1, העדר נסיבות מיוחדות וחריגות המצדיקות סטייה מן המדיניות השיפוטית אותה התווה בית המשפט העליון בעבירות סחיטה באיומים, ובעיקר כאשר לעבירות מסוג זה נלווה מעשה אלימות.
אשר על כן הנני מורה על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים כנגדם.

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2014 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

בתאריך 14.07.2014, הוריתי על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים כנגדם על רקע כתב אישום המייחס להם לכאורה, יחד עם המשיבים 3 ו-4, ביצוע עבירות של קשירת קשר לעוון, ארגון משחקים אסורים, החזקה וניהול מקום משחקים אסורים, הלבנת הון, מירמה ותחבולה, אי ניהול פנקסי חשבונות, אי הגשת דוחות, אי הוצאת חשבוניות מס, אי הגשת דוחות תקופתיים למע"מ. בנוסף, למשיב 1 מיוחסת עבירה של סחיטה בכוח, סחיטה באיומים, מעשה פזיזות ורשלנות, נהיגה בפסילה וללא רישיון נהיגה.
...
ביום 27/7/14 במסגרת ערר שהוגש על ידי המשיב 1 (בש"פ 5026/14), הורה בית המשפט העליון, כבוד השופט רובינשטיין, על קבלת תסקיר שירות מבחן בעניינו של המשיב 1, תוך שקבע: "...החלטתי בהתלבטות רבה מאוד, להזמין תסקיר. הטעם הוא כדי שתהא לבית המשפט תמונה מלאה של העורר, כדי להכריע סופית אם יש מקום לשקול חלופה, אף אם הסיכוי אינו עצום ורב. אכן לעתים גם הזמנת תסקיר אינה במקומה נוכח הנסיבות של העושה והמעשה...אך במקרה דנא עדין סבורני כי ראוי שתהיה תמונה כוללת, עם הספקות הקשים...ובית המשפט יחליט לפי שיקול דעתו ומיטב שיפוטו, בלא שאטע מסמרות". ביום 28/7/14 ב"כ המשיב 2 הגיש בקשה להורות על קבלת תסקיר שירות המבחן גם בעניינו של המשיב 2.
לסיכום, שירות המבחן לא בא בהמלצה לשחרורו של המשיב לחלופה.
לאחר ששבתי ועיינתי הן בהחלטתי מיום 14/7/14, הן בהחלטת כבוד השופט רובינשטיין בערר שהוגש על ידי המשיב 1 (בש"פ 5026/14), והן בתסקירי שירות המבחן שגובשו בעניינם של המשיבים ועל רקע המבחנים שנקבעו בפסיקה, הגעתי לכלל מסקנה כי אין בנסיבותיהם של המשיבים נסיבות מיוחדות וחריגות המצדיקות סטייה מן המדיניות השיפוטית אותה התווה בית המשפט העליון בעבירות סחיטה באיומים, ובעיקר כאשר לעבירות מסוג זה נלווה מעשה אלימות.
מכלול הנסיבות בעניינינו הובילני למסקנה כי חלופת מעצר לא תסכון.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ת"פ (מחוזי ב"ש) 6733-04-20 מדינת ישראל נ' ארז אלימלך (נבו 28.04.2022) – הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של ארגון משחקים אסורים, החזקה וניהול מקום למשחקים אסורים, שבוש מהלכי משפט ועבירות מס. מקום ההימורים הופעל תקופה של 6 חודשים ומחזור הפעילות עמד על 8,200,000 ₪.
...
הערעור נדחה.
בגזר הדין אמר בית משפט השלום את הדברים הבאים: "אין ספק שהנאשם איננו מי שנקלע בטעות או דרך מקרה אל האתר, אלא ברור לחלוטין כי אף שהמדובר במי שהוא דרג ביניים במדרג שבאתר, הרי שהמדובר באדם בעל ניסיון רב בתחום, שמודע היטב לאיסורים הקבועים בחוק בעניין זה". וגם: "אומר כבר עתה כי לטעמי הסדר זה הינו מקל מעט עם הנאשם וזאת בעיקר בשים לב לעברו הפלילי, היקפי פעילותו, המקום בו הוא נמצא במדרג הפעילות באתר...". בשים לב לכל האמור לעיל, יש ליתן משקל של ממש לעברו הפלילי של הנאשם בגזירת העונש.
אשר על כן, אני גוזרת על הנאשמים את העונשים הבאים: נאשם 1 9 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, במרכז הטניס בישראל רמת השרון, החל מיום 12.2.23 כמפורט בחוות דעת הממונה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו