מידת התערבותו של בית המשפט בהוצאת צוי הריסה מינהליים היא צרה ומוגבלת לפגמים חמורים, העלולים להביא בסופו של דבר לבטלות צו ההריסה [שם, סעיף 12];
לא ברור על בסיס-מה נטענה טענה זו, שאף היא לא נדונה בערכאה קמא;
מכל מקום, כאמור לעיל, גם אם לא הובאה התכנית העתידית לידיעת גורמי הייעוץ, אין בכך פגם ובודאי שלא מהותי וחמור, בהיתחשב בעתיד הלא-מוגדר עד לשינויו של המצב התיכנוני;
הוצאת הצוו לוקה באפליה, אכיפה בררנית לרעת המערער, בהשוואה לשתי חלקות סמוכות:
למעשה, די בעדות המפקח שמסר שבאותם מתחמים סמוכים, לא ניראו סימנים ל"בניה טריה", ולכן לא ניתן היה להוציא לגביהם צו מינהלי;
עוד יש להוסיף, שהוגשו כתבי אישום בגין עבירות תיכנון ובניה שבוצעו באותן חלקות, כך שיש לדחות טענות אפליה ואכיפה בררנית;
טענה נוספת, בדבר חריגה ממדיניות היחידה הארצית לאכיפת דיני התיכנון והבניה, לא בוססה דיה.
לא ניתן להגיע למסקנה הגיונית אחרת, המתיישבת עם תכליות החוק והתקנות, כשמדובר במשטח ששטחו הכולל עולה כדי 2,000 ₪; [3: למעט סייגים שעניינם שימושים חקלאיים;]
הגדר ניבנתה על-ידי הרשות המקומית, ולא על-ידי המערער:
טענה זו נסתרת בדברי המערער עצמו בדיון בבית המשפט קמא [פרוטוקול 16.11.21, ע' , ש' 17];
ואם הגדר היא מעשה ידיה של הרשות – מה איכפת למערער אם תיהרס?
סיכום ומסקנות:
בתיקון 116 לחוק נתן המחוקק ביד הרשות כלי זה, של צו הריסה מינהלי, שנועד למנוע יצירתן של "עובדות מוגמרות" בשטח.
...
מידת התערבותו של בית המשפט בהוצאת צווי הריסה מנהליים היא צרה ומוגבלת לפגמים חמורים, העלולים להביא בסופו של דבר לבטלות צו ההריסה [שם, סעיף 12];
לא ברור על בסיס-מה נטענה טענה זו, שאף היא לא נדונה בערכאה קמא;
מכל מקום, כאמור לעיל, גם אם לא הובאה התכנית העתידית לידיעת גורמי הייעוץ, אין בכך פגם ובוודאי שלא מהותי וחמור, בהתחשב בעתיד הלא-מוגדר עד לשינויו של המצב התכנוני;
הוצאת הצו לוקה באפליה, אכיפה בררנית לרעת המערער, בהשוואה לשתי חלקות סמוכות:
למעשה, די בעדות המפקח שמסר שבאותם מתחמים סמוכים, לא נראו סימנים ל"בניה טריה", ולכן לא ניתן היה להוציא לגביהם צו מנהלי;
עוד יש להוסיף, שהוגשו כתבי אישום בגין עבירות תכנון ובניה שבוצעו באותן חלקות, כך שיש לדחות טענות אפליה ואכיפה בררנית;
טענה נוספת, בדבר חריגה ממדיניות היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבניה, לא בוססה דיה.
למקרא עדות המפקח [פרוטוקול 16.11.21, ע' 8] נחה דעתי, כי החלטת היחידה להוצאת צו מנהלי בענייננו, התקבלה על-סמך שיקולים ענייניים ואף איננה חריגה באותו אזור;
הכשרת הקרקע אינה טעונה היתר:
דחייה על הסף – חובה לתמוך גם טענה עובדתית מסוג זה בתצהיר "איש מקצוע", שאחרת לא ידון בה בית המשפט, לפי תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשות לעניין צו הריסה מינהלי), תש"ע-2010.
לא ניתן להגיע למסקנה הגיונית אחרת, המתיישבת עם תכליות החוק והתקנות, כשמדובר במשטח ששטחו הכולל עולה כדי 2,000 ₪; [3: למעט סייגים שעניינם שימושים חקלאיים;]
הגדר נבנתה על-ידי הרשות המקומית, ולא על-ידי המערער:
טענה זו נסתרת בדברי המערער עצמו בדיון בבית המשפט קמא [פרוטוקול 16.11.21, ע' , ש' 17];
ואם הגדר היא מעשה ידיה של הרשות – מה אכפת למערער אם תיהרס?
סיכום ומסקנות:
בתיקון 116 לחוק נתן המחוקק ביד הרשות כלי זה, של צו הריסה מנהלי, שנועד למנוע יצירתן של "עובדות מוגמרות" בשטח.
משנדחו כלל טענות המערער, משלא נטען כי העבודות האסורות נעשו בהיתר, משלא שוכנעתי כי נפל פגם בצו, ומשלא הוכח כי לא התקיימו התנאים להוצאתו – אין עילה להתערבות בתוצאת ההליך נושא הערעור, והערעור נדחה.
