אספקת מכשיר חשמלי תקול

לטענת התובע התקלה החלה בכך שהספקת החשמל לדירה הייתה חלקית בלבד, כך שמוצרים הדורשים מתך נמוך המשיכו לפעול אך המכשירים האחרים כגון תנור או מזגן הדורשים מתח גבוהה לא פעלו.

...

מסקנה זו מתחזקת גם לאור העובדה כי אף צרכן חשמל אחר המחובר לאותו קו מתח לא הגיש לנתבעת תלונות בגין תקלות במכשירי חשמל בקשר לאירוע, ואף מכשירי החשמל האחרים בביתו של התובע לא נפגעו.

סוף דבר - התביעה נדחית.

פסק הדין ניתח את האמור בסעיף ד. 5.1.2 (ו) ונפסק כי סעיף זה מתאים ומכסה נזק שניגרם למכשיר החשמל עקב תקלה באספקת חשמל במתח גבוה ועל חברת החשמל לפצות בגין הנזק.

...

מכל האמור אני קובעת כי הנתבעת חבה בפיצוי בגין נזקו של התובע.

לעניין גובה הנזק, אני מקבלת את חוות הדעת וקובעת כי הנתבעת תשלם לתובע את נזקו בסך של 410$ +מע"מ. מאחר שהנתבעת עצמה בקשה בדיקה של המחשב תשא היא בהוצאות עלות הבדיקה בסך של 316 ₪.

לפיכך אני קובעת כי הנתבעת תשלם לתובע סך של 410$ + מע"מ לפי שער הדולר היציג נכון ליום מתן פסק הדין.

טענת התובע היא כי כתוצאה מהתקלות באספקת החשמל, ניזוקו מכשירים חשמליים בעסקו ובהם מכשיר פקס מדגם פנסוניק UF321 וקופה רושמת מידגם "נורית" 2050.

...

לאחר ששמעתי את הראיות, התרשמתי מטענות הצדדים ועיינתי בחוק ובפסיקה הרלוואנטיים, נוכחתי לדעת כי הנתבעת פועלת ע"פ קריטריונים שבספר אמות המידה שהם בגדר חקיקת משנה.

כמו כן, הנתבעת תשלם לתובע סך של 2500 ₪ עבור הוצאות משפט ועו"ד, עוגמת נפש והוצאות נילוות נוספות.

סה"כ תשלם הנתבעת סכום של 6850 ₪ שישולם לתובע תוך 30 יום מהיום.

(1) אספקת חשמל במתח אספקה הנמוך או הגבוה ביותר מ-15% מן המתח הנומינלי הקבוע באמת מידה 41(ב); (2) נתוק מוליך האפס במעגל תלת-פאזי במתח נמוך מהדקי השנאי ועד להדקי החיבור למתקן חשמל פרטי, אם נגרם נזק למכשיר חד-פאזי; (3) תקלה, תפעול מוטעה או תיחזוקה שלא על פי תוכנית התחזוקה השנתית במכשירי הגנות מפני זרם יתר וזרם קצר בכל רמות המתחים, ובווסת מתח בשנאי; (4) הפיכה בין פאזה לאפס או בין פאזה לפאזה כתוצאה מחיבור מוטעה ברשת; (5) מגע רופף באפס או בפאזה ברשת מתח נמוך או בחיבור לבית; (6) תקלה באחד הקטבים של מנתק מתח גבוה, ובילבד שהצרכן התקין אמצעי הגנה מפני חוסר פאזה; (7) אספקת חשמל בתדר אספקה הגבוה מ-5% או נמוך מ-5% מן התדר הנומינלי הקבוע באמת מידה 41(ד), לפרק זמן של 10 שניות או יותר; תדירות ההפרעות החולפות או ההפרעות הממושכות בקוו המתח הגבוה המזין את הצרכן היא פי 3.5 או יותר מן הממוצע הכלל ארצי השנתי; (8) (נמחקה); (9) (א) ביצוע של יותר משתי פעולות חיבור חוזר אוטומאטיות בתוך 90 שניות מפעולת ההגנה לניתוק הקו; (ב) ביצוע של יותר מפעולת מיתוג ידנית אחת על כל הקו, בתוך חמש דקות לאחר גמר פעולת ממסר לחיבור חוזר אוטומאטי; (ג) ביצוע של יותר מעשר פעולות מיתוג ידניות על חלק של הקו המזין את מקום הצרכנות לאיתור הקטע התקול; במקרה של חריגה ממספר פעולות המיתוג הקבועות בסעיף קטן 9(ג) זה ישלם הספק לצרכן גם את הסך הקבוע בלוח תעריפים 1-12.1; (10) חריגה מהערכים החשמליים הקבועים באמת מידה 41(ח).

...

סיכומו של דבר, אני סבורה כי לא עלה בידי התובע להוכיח כי הנזק למנוע המשאבה נגרם מחוסר פאזה כפי שטען וכפי שקבעו המומחים מטעמו.

משהגעתי למסקנה כי לא עלה בידי התובע להוכיח כי מדובר בחוסר פאזה, אינני נדרשת לשאלה האם חלה על התובע חובה להתקין הגנה כפי שקבע המומחה מטעם בית המשפט תוך הפניה לתקנה 39(א) תקנות החשמל (מעגלים סופיים הניזונים במתח עד 1000 וולט), תשמ"ה-1984 ולנתוני המנוע הרלוונטי, שעה שהתקלה המנויה בס"ק 6 ככזו שמזכה בפיצוי במקרה שהותקנה הגנה, ממילא לא הוכחה.

משכך, דין התביעה להידחות.

מר לופט אישר כי ביקש מהזוג גור לחבר מכשירי חשמל לשקעים אחרים על מנת לבזר את צריכת החשמל בדירה (סעיף 29 לכתב ההגנה) וכי מקור התקלות במערכת החשמל הוא בעומס יתר על המערכת ולא במערכת עצמה.

אני קובעת כממצא עובדתי כי הנתבע הפר את סעיף 8 לחוזה שעה שסיפק להם דירה ובה תקלות חשמל שאינן מאפשרות חיים סבירים וסדירים, לא תיקן תקלות אלה בזמן סביר בנגוד גמור לתנאי החוזה, הערים דרישות בלתי הגיוניות בנסיבות וכל זאת ביתר שאת שעה שלתובעים תנוק בן יומו.

...

לסיכום ולאור כל האמור, למעשה לא מצאתי כל ממש בתביעה שכנגד שהגיש מר לופט.

על כל פנים, אני מורה על דחיית התביעה שכנגד.

סוף דבר: מר לופט ישלם לזוג גור סך של 14,400 ₪.