אמירות חורגות של מומחה בית המשפט כעילה אפשרית לפסילתו

טענות המשיבים בדיון ביום 16.10.18, ניתנה למשיבים אפשרות להגיב לבקשת הפסילה (לאחר שלא הגישו תגובה בכתב על אף שניתנה להם אפשרות לעשות כן).

יפים לעניין זה הדברים בע"א 61/84 יוסף ביאזי נ' אברהם לוי, מב(1) 446 (1988), בעמוד 466 לפסק הדין: "שופט אינו יכול להיות מומחה בכל נושא, ולכן, כאשר מתעוררת במשפט הנידון לפניו שאלה שבמדע או במקצועיות מובהקת, כמו קביעת דרגת נכות מבחינה רפואית או שומת מקרקעין או בדיקה באליסטית של כדור שנורה מכלי נשק, הרי רק טבעי הוא שקיימת הנטייה לקבל את חוות-דעת המומחה, שנבחר לשם כך על-ידי בית המשפט או באישורו, כקונקלוסיבית." (ראו גם - ע"א (מחוזי נצ') 272/09 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' ח'טיב סמיר [פורסם בנבו] (28.06.2011)) נקודת המוצא של בית המשפט היא כי המומחה עשה מלאכתו נאמנה, ללא משוא פנים וביושר, על פי מיטב כישוריו, ניסיונו ושיקול דעתו (ראו: רע"א 6401/00 לה נסיונל חברה לביטוח נ' סאלח, פ"ד נה(3), 97, 100; רע"א 11147/03 אריאל ביטון נ' כפיר אלעזרה, [פורסם בנבו] (14.03.2004); המ' (ירושלים) 3069/98 גרבניק סמיון נ' ג'יוסי כדיר [פורסם בנבו] (08.04.1998); בר"ע (ירושלים) 3034/98 קנדוב רימה נ' קנדוב אדוארד [פורסם בנבו] (08.04.1998)); חוות דעתו של מומחה בית משפט, תפסל כאשר נפל בה פגם היורד לשורשו של עניין כגון, פגם בשקול דעתו המקצועי של המומחה, פגם העשוי להעיד על חוסר תום לב, משוא פנים או דיעה קדומה, ועל בית המשפט לשקול אם כתוצאה מהפגם שנפל בחוות הדעת נגרם לבעל הדין הנוגע בדבר עוות דין (רע"א 3358/91 סהר חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' יוסף ציון, [פורסם בנבו] (06.11.1991)) וכן, האם השגגה שיצאה תחת ידו של המומחה ניתנת לתיקון (רע"א 6116/97 ד"ר אברהם שוחט נ' ציון, [פורסם בנבו] ( 28.11.1997) והאסמכתאות שם).

חלק מהתבטאויותיו של המומחה במהלך חקירתו ובתגובתו לבקשת הפסילה, מצאתי חורגות מגדר המקובל והראוי "מצד אחד מספר סיפורים על פגישות אינטימיות שנערכו ביני לבינו ומהצד השני מספר גוזמאות על שיחות חולין ביני לבין הנתבעת (סעיף 4 לתגובה)" ; "גם הפעם מעז ב"כ התובע לסלף את דברי" והן מעוררות קושי בהמשך ההסתמכות על חוות דעתו.

הטענה כי המומחה חרג מסמכותו על פי כתב המינוי, בקבעו כי ההסכם פאושלי, אין בה כשלעצמה כדי להקים עילה לפסילת חוות דעת, בנסיבות בהן ההכרעה בסוגיה זו נתונה ממילא בידי בית המשפט.

...

מן הכלל אל הפרט לאחר שעיינתי בטענות הצדדים המומחה, בחוות הדעת ויתר המסמכים אליהם הפנו, הגעתי לכלל מסקנה כי אין מנוס מקבלת הבקשה לפסילת חוות הדעת.

בית המשפט מציין כי גם הזקקות המומחה לסוגיית התימחור, כטענת המבקשת, איננה מהוה עילה לפסילת חוות הדעת.

באשר לטענה זו, ציין בית המשפט העליון כי כבר בית משפט קמא בהחלטתו קבע שאכן היו חריגות מסוימות בהתנהלות המומחה אם כי אין בהן בכדי להצדיק פסילת חוות הדעת.

" שלישית, בית המשפט קמא פירט בהחלטתו כיצד עיקר התבטאויות המומחה השנויות במחלוקת נובעות מהשאלות שנשאל במסגרת ההנחיות המוסכמות.

בעצם ההצבעה של מומחה מטעם בית משפט על עניין כראוי לתשומת לב בית המשפט, אין לראות משום חריגה מסמכות.

לסיכום, לא מצאתי ממש בטענת המבקשת בדבר חריגת המומחה מסמכותו כשלמעשה, גם אם ארעה חריגה כלשהיא, הרי שאין היא בגדר פגם חמור וקיצוני "היורד לשורשו של עניין ושיש בו כדי לגרום עוות דין קשה". קביעות המומחה, ככל ואכן יש בהן משום חריגה מסמכות, איננן מקימות מניעה חותכת לאפשרות בית המשפט להסתמך כלל על חוות הדעת.

...

בהמשך לאמור, סבורני שהיה ראוי כי טענות המבקשת דנן יועלו במסגרת אותן שאלות הבהרה כך שהן עשויות לשמש בגדר שיקולים בבחינת משקלן של ממצאי חוות הדעת ולא כעילה לפסלות חוות הדעת.

בשלב זה מאחר וסבורני כי דין בקשת הפסילה ובהתאם לכך בקשת רשות הערעור להידחות לגופן, אינני רואה לנכון להידרש לטענה בדבר השיהוי ,הרי שנדחית היא לגופה.

סוף דבר; לאור מכלול הממצאים והמסקנות לעיל, בקשת רשת הערעור נדחית בזאת.

דיון והכרעה : פסילת חוות דעת מומחה ומינוי מומחה חלופי – הפן המשפטי : מומחה מטעם בית המשפט משמש זרועו הארוכה וחזקה עליו שהוא פועל במקצועיות ובתום לב, ולכן בתי המשפט מייחסים מהימנות גבוהה לחוות הדעת של המומחים מטעמם והנחת המוצא היא כי המומחה פועל באופן הגון וללא משוא פנים (ראה: רע"א 9027/07 אריה חברה לביטוח בע"מ נ' בשאראת מיום 30.12.2007).

  אשר לעמדת הנתבעת ולפיה יש מקום לפסול את חווה"ד, הרי שבפסיקה נקבע כי ככל שבקשה לפסילת חווה"ד מוגשת לאחר הגשת חוות הדעת, או אז מתחזקת האפשרות שתוצאת חוות הדעת היא שהניעה את מבקש הפסילה, וכאשר תוכנה של חוות הדעת עשוי לכאורה להשפיע על שיקוליו של מבקש הפסילה, ולכן גם במקרים שבהם המומחה חרג בשוגג ובתום לב מהוראות החוק ומהנחיות בית המשפט לא ימהר בית המשפט לפסול את חוות דעתו כשניתן להסיר את הפגמים בעזרת הוראה מתונה יותר.

אשר לטענת הנתבעת בכל הנוגע לצורך בפסילת חווה"ד בהנתן הסתירות והפירכות אשר עולות מתשובותיה השונות הן בנוגע לתוכן הסירטון, בנוגע להיעדר היתייחסות למסמכים מהותיים ולהתעלמות ממסקנותיהם של שני המומחים האחרים אשר מונו בתיק (דר' קליגמן ודר' מירז), ואי מתן תשובה מספקת בנוגע לכך שהתובעת אינה סובלת מדלדול שרירים, וכן גם הטענה לחוסר התאמה בין קביעת דרגת הנכות לבין הסעיפים הרלוואנטיים מתוך תקנות המוסד לביטוח לאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז – 1956 אינן מהוות עילה לפסילת חווה"ד או למינוי מומחה נוסף משום שטענות מעין אלו, שהנן טענות משפטיות ועובדתיות גרידא, צריכות להתברר במסגרת סיכומי הצדדים ולא במסגרת בקשה לפסילת חוות הדעת אשר הוגשה לאחר חקירת המומחית בבית המשפט ולאחר שגם ניתן צו להגשת סיכומים בכתב.

בפסיקת בתי המשפט קיימת מחלוקת של ממש בכל הנוגע לסוגיה האם יש לאפשר נוכחות של מלווה במהלך בדיקתו של בעל-דין על-ידי מומחה, ברם, בית המשפט העליון מצא לנכון לציין באימרת אגב כי זכותו של המטופל/נבדק ללווי רפואי לבחור האם יש מקום לצרף אליו מלווה במהלך בדיקה שגרתית ו/או בדיקת איבחון ככזו אשר נגזרת מכח הוראות סעיפים 2 ו – 8 לחוק זכויות החולה, התשנ"ו – 1996 (ראה : רע"א 3263/16 פלוני ואח' נ' בית הספר הרוא"ה שדרות מיום 7.6.2016).

...

בד בבד עם הגשת התביעה הגישה התובעת לבית המשפט בקשה למינוי מומחים רפואיים מטעם ביהמ"ש, בית המשפט נעתר לבקשה ומינה כמומחים רפואיים מטעמו את ד"ר הלל אדמוני בתחום האורתופדי ובתחום הנפשי את ד"ר רם מירז.

במקרה דנן אמנם בכתב המינוי לא נכללת התייחסות לעצם נוכחותו הפיזית של מלווה במהלך הבדיקה, ברם, השאלה האם המומחית קיבלה את תשובותיו של הבעל בכל הנוגע למצבה הנפשי של הבעל בבחינת כזה ראה וקדש, או שמא האחרונה הטילה ספק בדבריו בשל היותן אמירות של בעל עניין בתוצאות ההליך, והאם המידע שאותו מסר לה הבעל הינו מידע עובדתי אמין או שמא מדובר במידע אשר מתבסס על השערותיו הסובייקטיביות בלבד, צריכה להתברר במקרה זה במסגרת הסיכומים בלבד ולכן אין בכך משום עילה לפסילת חווה"ד או למינוי מומחה נוסף אשר מן הסתם יביא לעיכוב פסה"ד. סוף דבר : הבקשה נדחית.

טעם אפשרי לפסילה הוא שעלול להגרם לאחד הצדדים עוות דין כתוצאה מפעולותיו של המומחה, או כאשר נהיר וגלוי שהמומחה פעל בחוסר תום לב. חשש בעלמא למשוא פנים אינו מספיק.

לפיכך, לא כל שגגה ותקלה שנפלו בחוות הדעת מהוות עילה לפסילתה (רע"א 2273/99 ויצמן נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ (פורסם במאגרים - 23/5/99); רע"א 6116/97 שוחט נ' ציון חברה לביטוח בע"מ (פורסם במאגרים - 28/11/97)).

לגופו של עניין, המבקשת העלתה מספר טענות נגד היתנהלותו וקביעותיו של המומחה מטעם בית המשפט, כמפורט להלן: המומחה לא אישר תשלומי איזון לגבי ההשקעה הראשונית בשותפות ובכך חרג מסמכותו ומהסכמת הצדדים על חלוקה שווה של הוצאות והכנסות - בסעיף 5.1 לחוות הדעת צוין ששני הצדדים הכירו בהסכמה הראשונית, שהמשיבה תשקיע מכספה בהכנת החנות בעוד שהמבקשת תשקיע ברכישת המלאי.

מכל מקום, המומחה לא מצא ביטוי חשבונאי בספרי העסק לטענות הצדדים: ההוצאות שהוצאו להכשרת החנות על ידי המשיבה לא נרשמו, וגם הסחורה שהועברה על ידי המבקשת לא גובתה בחשבונית מס ולא נרשמה.

גם בהערת אגב במענה של המומחה לשאלות ההבהרה מטעם המשיבה נכתב כך: "שני הצדדים בחרו להעביר לעיוני מאות עמודים של ראיות. אני עברתי על כל המסמכים, אולם התמקדתי בנזקים הנטענים ע"פ כתבי הטענות, ולא מצאתי לנכון להתייחס בחוות דעתי לסכומים שלא נכללו בכתבי הטענות כסכומים שנתבעים". מסקנתי היא שבקשת המבקשת לפסול את חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, נובעת מאי שביעות רצון מהקביעות המקצועיות ומתוצאת ההיתחשבנות שערך המומחה.

...

לפיכך, הטענה בעניין זה נדחית.

גם בהערת אגב במענה של המומחה לשאלות ההבהרה מטעם המשיבה נכתב כך: "שני הצדדים בחרו להעביר לעיוני מאות עמודים של ראיות. אני עברתי על כל המסמכים, אולם התמקדתי בנזקים הנטענים ע"פ כתבי הטענות, ולא מצאתי לנכון להתייחס בחוות דעתי לסכומים שלא נכללו בכתבי הטענות כסכומים שנתבעים". מסקנתי היא שבקשת המבקשת לפסול את חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, נובעת מאי שביעות רצון מהקביעות המקצועיות ומתוצאת ההתחשבנות שערך המומחה.

לפיכך, הבקשה נדחית.

ברם, קביעות אלו אינן בבסיס חוות הדעת, אין בהן כדי להשליך מהותית על הממצאים המקצועיים העקריים שנקבעו בה ולהבדיל מן הדוגמה מהפסיקה אליה הפנו המבקשים (בר"ע (מחוזי ת"א) 8148/96 בנוס קבלני ביניין בע"מ נ' זכריה דולמן (17.9.1996)) ניתן בהחלט להיתעלם מהן ולהותיר להכרעת בית המשפט את הקביעות העובדתיות והנורמטיביות המצויות בתחום סמכותו הבלעדית מבלי שיהיה בכך כדי לקעקע את חוות הדעת או למנוע את האפשרות להסתמך על הממצאים והמסקנות המקצועיים הכלולים בה. כאן המקום להזכיר את קביעתו הוותיקה של בית המשפט העליון (בע"א 409/84 מדינת ישראל נ' עו"ד ד"ר י' שגב, פ"ד מ(3) 706, 712 (30.9.1986) פסקה 6) – "שאין לקבוע כלל גורף כדבר שבשיגרה – שבכל מקרה בו אין חוות-דעתו של מומחה עונה כראוי, או במילואה, על החלטת בית המשפט והוראותיו – לא רק שדינה להפסל, אלא גם המומחה עצמו יהיה פסול מלהמשיך בתפקידו. הכול תלוי בנסיבות העניין" (אוזכרה בהקשר רלוואנטי גם בת"א (מחוזי ת"א) 2649/07 ELBEX VIDEO LTD.

(JAPAN)  נ' הומנט קום בע"מ (7.9.2009)) יובהר כי במקרים אליהם הפנו המבקשים אשר בהם נפסלה חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט בנסיבות של חריגה מסמכותו היה הדבר כאשר הקביעה החורגת מסמכותו "היתה "הנחת העבודה" שלו, נקודת המוצא לשאר תשובותיו" (רע"א 8000/04 רשות הנמלים והרכבות נ' גמליאלי עמיקם (4.11.2004) פסקה 5) או כאשר החריגה היתה בכך שנחשף לחומר מהותי אסור מאת אחד מבעלי הדין שכלל לא הובא לידיעת הצד שכנגד בצרוף העובדה שנתן בעבר חוות דעת מטעם אחד מבעלי הדין (רע"א 7098/10 אוהד טביבזדה נ' שירותי בריאות כללית (31.1.2011) פסקות 7-5), אך בעניינינו שונים פני הדברים תכלית השוני ואין בקביעות אלו כדי להצדיק פסילה של חוות הדעת בשלמותה ודי בכך שבית המשפט מודע לכך וידע להיתעלם מקביעות אלו ולקבוע את הטעון הכרעתו על פי הדין וחומרי הראיות שיובאו לפניו.

ברם, עיון בדוגמאות אליהן הפנו המבקשים מלמד כי לבד מאמירה על פיה טענה שהובאה באחת מחוות הדעת מטעמם "ריקה מתוכן" ואמירה נוספת כי – "הליכי ניהול עבודות מסגרות ... וקבלת ההחלטות התנהלו ע"י צד 1 באופן לקוי ולא מקצועי", יתר הדוגמאות הן מקרים בהם טוענים המבקשים לקביעות שגויות או לא מדוייקות של המומחית.

אבהיר כבר עתה כי טענת המבקשים שחלק מקביעות המומחית שגויות או שאינן מדוייקות אינה מקימה עילה לפסילת חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, בודאי טרם שנחקרה כפי שכבר הודיעו המבקשים כי הם מבקשים, אלא לכל היותר טענה שלאחר שתוצג התמונה הראייתית המלאה תשקל אף היא (אם יעמדו עליה המבקשים לאחר החקירה) לצורך ההכרעה האם לאמץ את חוות הדעת במלואה או בחלקה או במקרה קצוני בכלל לא. אשר לטענה בדבר שימוש בלשון בלתי הולמת, אינני סבור כי הציטוטים עליהם התבססו המבקשים כה בוטים או בלתי הולמים, וודאי שלא במידה כזו שיש בהם כדי להוות "אינדיקאציות ברורות" להטייה פסולה של המומחית נגדם (כלשון בית המשפט רע"א 6264/12 הנ"ל) שרק בהנתנן יש מקום לשקול פסילת חוות הדעת.

...

סיכום ההכרעה בבקשה לפסילת חוות הדעת או תיקונה הנובע מכלל האמור לעיל הוא שבקשת המבקשים, על כל הסעדים הכלולים בה, נדחית.

הוראות להמשך ניהול ההליך אחר כל האמור, לאור עמדת המבקשים ביחס לחוות דעת המומחית מטעם בית המשפט והודעתם על עמידתם על הזכות לחקור אותה אינני סבור שיש טעם לקיום ישיבת קדם משפט נוספת טרם הגשת תצהירי הצדדים ותיקי מוצגיהם.

אשר על כן אני מורה כדלקמן: הצדדים יגישו עדויותיהם הראשיות בתצהירים לצד תיקי מוצגיהם כאשר המבקשים יפתחו ויגישו עד יום 28.11.23 והמשיבים יגישו עד יום 28.1.24.