יפים לעניננו הדברים הבאים, שנאמרו בע"א 10208/16 קרסו מוטורס בע"מ נ' Better Place Inc בפיסקה 30 (נבו 13.12.2017):
"אכן, כל עוד חברה היא סולבנטית, עיקרון חופש החוזים הוא עיקרון על ובית המשפט ככלל ייטה לכבד תניות ... עם זאת, היקלעותה של חברה לחדלות פרעון ובעקבות זאת לפירוק, משנה את נקודת האיזון ואת ההתייחסות לתניות חוזיות בין הצדדים; במצב של חידלות פרעון, כאשר ברור כי נכסי החברה אינם מספיקים לכסוי מלוא החובות כלפי כלל הנושים, עיקרון חופש החוזים עשוי לסגת, במידה מסוימת, מפני עקרון השויון וטובת הנושים האחרים."
(ראה גם פר"ק (מחוזי ת"א) 30790-02-18 עו"ד קרן רייכבך-סגל, רו"ח בועז גזית, עו"ד פיני יניב- נאמנים בהקפאת ההליכים של הוניגמן ובניו בע"מ נ' כונס הנכסים הרישמי בפיסקה 15 (נבו 06.05.2018)).
בע"א 509/00 לוי נ' ראובן מ' ברכה, עו"ד נאמן בפשיטת רגל לנכסי יצחק בילו, פ"ד נה(4) 410 (2001), נפסקו דברים ברוח דומה:
"... בית-המשפט יכבד בדרך-כלל את תוצאות המיכרז ולא יאשר הצעות קנייה לאחר המועד שנקבע לכך, ובמיוחד כך לאחר שתוצאות המיכרז נודעו ברבים. שאם לא כן, יינתן יתרון בלתי הוגן למציע החדש. ... דברים אלה יפים לא רק להליכי מימוש המבוססים על כללי מיכרז דווקניים, אלא גם לאלה שאינם בנויים כך באורח דווקני ועדיין חלים עליהם כללי ההגינות ותום-הלב השאובים ממקורות שונים של המשפט. התערבותו של בית-המשפט בהסכם מכר שנקשר עם זוכה בהליך תקין והוגן ובתמורה סבירה והמרתו בזוכה אחר שהצעתו גבוהה יותר הן נדירות וחריגות ביותר וייעשו בנסיבות מיוחדות בלבד. במסגרת היתערבות זו על בית-המשפט לשקול זו כנגד זו את התועלת הצפויה לקופת פשיטת הרגל מול פגיעה אפשרית בצדדים שלישיים וכן את העניין הקיים בבטחון ההליכים של פשיטת הרגל ולאזן כראוי בין אינטרסים נוגדים מסוג זה העלולים להווצר. כן עליו לשקול את המשמעות העלולה להתלוות לפגיעה בצד השלישי מבחינת ההשפעה ארוכת הטווח על הליכי מכירה, על נכונות מציעים להגיש הצעות ומבחינת ההשלכה של כל אלה על תקינותם ויעילותם של הליכי כנוס הנכסים ומכירתם. על יסוד כל אלה ניתן לומר, כי צד שלישי המתקשר בהסכם עם הנאמן אמנם מודע לכך כי ההסכם עמו עדיין טעון אישור בית-המשפט וכי תוקפו הסופי מותנה באישור כזה, אולם הוא רשאי לצפות לכך כי בחינת ההסכם לצורך אישור כאמור תיעשה במסגרת אמות-המידה שפורטו לעיל, וכי בית-המשפט ייתן את דעתו בשיקוליו על כל הצדדים המעורבים במימוש הנכסים, וצדדים שלישיים בכלל זה." (ע' 427- 429).
משכך, יש מקום במקרה דנן להעדיף את הצעתה של אר סחר, שהוגשה במועד ולפי כל דרישותיו של הנאמן, על פני ההצעות המאוחרות, שהן אמנם גבוהות יותר, אך הוגשו תוך חריגה מוחלטת מהמועדים שנקבעו לכך, ולאחר שהצעתה של אר סחר כבר פורסמה ברבים והובאה לאישורו של בית המשפט.
...
בסופו של דבר הוגשה הצעה אחת ויחידה לרכישת רשת המסעדות בשלמותה (הצעות אחרות היו לרכישת פעילות בסניפים בודדים), הלא היא הצעתה של אר סחר.
זו הציעה תחילה לנאמן סך של 1,200,000 ₪ בתוספת מע"מ. הנאמן ניהל משא ומתן עם אר סחר לשם שיפור הצעתה, אשר בסופו של דבר הניב אכן הצעה כספית גבוהה יותר על סך של 1,500,000 ₪ בתוספת מע"מ. מכאן הבקשה שלפניי לאישור המכר.
בנוסף, מתקיים התנאי לפיו אין בהמחאת הזכויות כדי לפגוע בצד השני לחוזה, שכן לא שוכנעתי שהמחאת זכויות השכירות פוגעת באמת ובתמים במתנגדים.
אני סבור כי בנסיבות הענין, עת עסקינן בנכסים מניבים שממילא אין תוחלת אלא בהשכרתם מחדש, וכאשר הנכסים טרם הושכרו לשוכר חלופי, ובהינתן העובדה שהנאמן משלם לבעלי הנכסים דמי שכירות מלאים מיום הצו לפתיחה בהליכים במעמד של הוצאות שיקום, ובעיקר, נוכח חיוניות העברת השכירות כפי בקשת הנאמן לצורך הצלחת הליך השיקום, ניתן לקבוע, ולו גם בדוחק ביחס לסניף סינמה סיטי, שביטול החוזים התרחש בסמוך לפני מועד הצו לפתיחה בהליכים.
