ויש שקביעת אמות המידה כרוכה בשאלה מוסרית, כדוגמא שנותן J. STONE במאמריו,
JUSTICE IN THE SLOUGH OF EQUALITY" 29 HASTINGS L.J. (1977-78) 995" 1008: כשאין די להזין את הכול, האם יש לחלק את מעט היש באופן שווה לכול, וכך לגזור על הכול מיתת רעב, או האם יש לחלקו באופן שווה רק בין הצעירים ביותר, או אולי בין המוכשרים ביותר, על-מנת שאלה ישרדו.
יצוין, כי בהסכם המתייחס לשימוש באולם הספורט, שנעשה בין הערייה לבין המועצה להסדר ההימורים בספורט, המסייעת באמצעים הכספיים הדרושים להקמת מתקני ספורט, הותנה, כי זמן השימוש באולם יוקצב לאגודות הספורט השונות, הפועלות בתחום הערייה, לא רק על-פי גודלן אלא תוך מתן עדיפות לקבוצות עילית בליגה הארצית.
...
סיכומו של דבר, חייבים תחילה להיקבע קריטריונים בדבר הנתונים הרלוונטיים לשויון, וקריטריונים אלה צריכים להיקבע באופן סביר, תוך זיקה ותוך היתחשבות במטרה של השוויון, שאותו מבקשים להשיג.
סבורני, שתוצאה זו מביאה לעיוות, וכי המשקל, שניתן לקריטריון ההישגיות, רב הוא באופן בלתי סביר עד כדי להביא להפרה של החלוקה הצודקת של שעות המסלול בין האגודות.
אך מהנימוקים שפורטו אין, לדעתי, להעתר לבקשת "אליצור" לצוות על חלוקת שעות המסלול על-פי הקריטריון המספרי בלבד.