מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אכיפת שעבוד על נכסי חברה בפירוק מרצון

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בחודש פברואר 2016 ניפתחו הליכים לאכיפת השיעבוד על המקרקעין לטובת הבנק וגמלא.
בנוסף טענו כעת המשיבים כי מטרת הבקשה היא לעקוף את התנאים שהציב הבנק להסכמתו לרישום השיעבוד ולכן לא ניתן להיעתר לה. כמו כן טענו המשיבים כי לא נותרו עוד נכסים בפרוייקט שכן כולם כבר מומשו או נפדו, ולכן הערת האזהרה שרשמה המבקשת על המקרקעין כבר איבדה את כוחה הקנייני.
עסקינן בהסכמה חוזית מאוחרת לפסק הדין, לפיה קיבלו על עצמם בריט, מרצון וביודעין, בהיותם מיוצגים על ידי עו"ד, התחייבות לשעבד את חלקם הפרטי במקרקעין להבטחת חוב פסוק וחלוט של נ.ב.ע., שהיא חברה בבעלותם המלאה, וכדי לקדם פרוייקט בנייה שהם עצמו יזמו.
לא מדובר בתיק פירוק אלא בתיק של אכיפת שעבודים.
...
לפניי בקשה לחתימה על פסיקתה המורה לרשם המקרקעין לרשום לטובת המבקשת משכנתא מדרגה שלישית על המקרקעין הידועים כגוש 7071 חלקה 126 (להלן: "המקרקעין"), עד לסך של 2,500,000 ₪, הנדחית מפני השעבודים הרשומים לטובת הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (להלן: "הבנק") וחברת גמלא הראל נדל"ן למגורים בע"מ (להלן: "גמלא").
בריט בחרו להעתר לדרישה זו, ובכך השיגו בדיוק את מה שרצו- המבקשת נמנעה מלבקש את פירוקה של נ.ב.ע..
מדובר בהיתממות לשמה, שכן עיון בהסכם מגלה כי המשיבים כולם חתמו על הצהרה לפיה "אנו מאשרים ומסכימים לאמור בהסכם דלעיל, ובייחוד להוראות סעיף 4.5 להסכם." זאת ועוד, בגוף הסכם השעבוד נכתב כי המבקשת ביקשה את הסכמת הבנק לרישום משכנתא לטובתה "על זכויות היזם והבעלים", כאשר במבוא להסכם מוגדר כי נ.ב.ע. היא היזם, ובריט הם הבעלים.
משכך, הבקשה מתקבלת.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

מיום 25.9.2008 מצוי הבנק בהליכי פירוק מרצון במסגרתם מונתה עו"ד לריסה קליימן כמפרקת (להלן: "המפרקת").
הנתבע (להלן גם: "עו"ד דגני" או "הכונס"), עורך דין במקצועו, מוּנה לבקשת הבנק -בהתאם לצוו של בית המשפט המחוזי מיום 16.11.1988 (ה"פ 1078/88) - כבעל תפקיד ושימש כונס נכסים על נכסי היוגב מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ (להלן: "המושב" או "האגודה"), לצורך אכיפת שעבודים מכוח אגרת חוב ללא הגבלה בסכום שיצר המושב לטובת הבנק ביום 23.6.1976 (להלן: "אגרת החוב"), לשם גביית חובות המושב לבנק.
סעיף 394 לפקודת החברות מאפשר את אכיפת החובה להגיש דו"ח לרשם החברות גם על כונס נכסים (וולובסקי, עמ' 183).
...
לגבי היסוד השני - החוקים האמורים נועדו לשם הגנה על נכסי הכינוס שיועברו בסופו של דבר לנושים.
לאור כל האמור לעיל, אני מחייב את הנתבע בהשבת הכספים שמשך כהוצאות שלא כדין ("תשלומים לא מאושרים") בגין השנים 2003 – 2005.
סוף דבר לאור האמור לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

ביום 12.12.2016 ניתן צו הקפאת ההליכים וביום 4.1.2017 ניתן צו פירוק זמני לחברה.
על רקע זה הוגשו שלוש תובענות לבית המשפט המחוזי בתל אביב אשר נדונו כולן בפני אותו מותב: תובענה שהוגשה על ידי קוגיטו נגד כבירי לאכיפת שעבודים ולמינוי כונס נכסים למימוש השעבודים האמורים (ה"פ 45570-03-17) (להלן: התובענה הראשונה); תובענה שהגישו המערערים – כבירי, אמו וסופרמטיסט – למתן פסק דין הצהרתי הקובע כי הסכם המימון הוא הסכם פסול הנוגד את תקנת הציבור ומשכך הוא בטל מעקרו וכך גם הבטחונות שניתנו במסגרתו (ה"פ 31202-03-17) (להלן: התובענה השנייה); ותובענה שהגיש ויצמן נגד קוגיטו למתן פסק דין הצהרתי שיקבע כי הערבות שהועמדה על ידו במסגרת הסכם המימון בטלה בהיותו "ערב יחיד" (ת"א 22899-03-17) (להלן: התובענה השלישית), ולגביה הגישה קוגיטו תביעה שכנגד בה נטען כי יש לחייב את ויצמן בפרעון ההלוואה ובתשלום רכיבים הנלווים לה. ההליכים בתובענה השלישית (ובכללם התביעה שכנגד) עוכבו בהחלטה מיום 15.12.2019, וזאת עד להכרעה בתביעה כספית (ת"א 30254-09-19) שהגישו מפרקי החברה נגד גורמים שונים, וביניהם ויצמן, שבה נטען כי יש לחייבו בתשלום חובות החברה מכוח היותו בעל עניין ונושא משרה "בפועל" בחברה זו (בקשת רשות ערעור על ההחלטה בדבר עיכוב ההליכים נדחתה (רע"א 353/20 ‏קוגיטו קפיטל אס.אמ.אי. שותפות מוגבלת נ' ויצמן (18.5.2020)).
על רקע זה קבע בית המשפט קמא כי "היה ועד ליום 15.9.2018 לא ישלמו [המערערים לקוגיטו] את סך קרן החוב העומדת על 12.5 מיליון ₪, ימונה כונס נכסים מיידי וקבוע לנכסים המפורטים בבקשה". כמו כן נקבע כי החוב ששולם יחשב כתשלום על חשבון הריבית "וככל שיימצא כי אין לחייב את [המערערים] בריבית או יש לחייבם בריבית נמוכה יותר, יהיה על [קוגיטו] להשיב את תשלומי הריבית". ביום 17.9.2018, משכבירי לא עמד בהסדר התשלומים, מינה בית המשפט את בא-כוחה של קוגיטו ככונס נכסים קבוע (להלן: הכונס) על הנכסים המשועבדים שפורטו בבקשת קוגיטו (1,000 מניות סופרמטיסט ומספר יצירות אמנות).
קוגיטו טענה מנגד כי טענות המערערים מהוות ניסיון להיתנער מהתחייבויות חוזיות שהם נטלו עליהם מרצונם החופשי, כאנשי עסקים מנוסים אשר יוצגו על ידי עורכי דין ויועצים מקצועיים במסגרת המשא ומתן על הסכם המימון.
...
אנו סבורים כי בית המשפט קמא בחן כנדרש את התשתית הראייתית שהייתה בפניו; מסקנותיו המשפטית נתמכות בממצאים העובדתיים שנקבעו על ידו; ואין בהן טעות שבחוק.
אשר לטענה שהועלתה בערעור בנוגע לביצוע ההסכם בחוסר תום לב – טענה שעל פי הנטען לא זכתה להתייחסות בפסק הדין – לא שוכנענו כי בנסיבות העניין עצם העמדת ההלוואה לפירעון מיידי לאחר שניתן צו הקפאת הליכים בעניינה של החברה הלווה, מהווה הפרה של החובה הקבועה בסעיף 39 לחוק החוזים, לקיים את החיובים הנובעים מחוזה בדרך מקובלת ובתום לב. המערערים טוענים בהקשר זה כי לא היה מקום להסתמך על מצבה הכלכלי של החברה לצורך העמדת ההלוואה לפירעון מיידי, שכן החברה נרשמה כצד להסכם המימון באופן פורמלי בלבד.
סיכומם של דברים – הערעור נדחה.

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 19.4.2015 הגיש הבנק הבנלאומי הראשון לישראל בע"מ (להלן: "הבנק") בקשה לאכיפת שעבודים ולמינוי כונס נכסים על נכסי חברת יוסף לוי.
על פיה, שווי זכויות חברת יוסף לוי במקרקעין הוערך בסך של 3,115,000 ₪ במכר רגיל של מוכר מרצון לקונה מרצון של 100% מהמקרקעין, ובסך של 2,805,000 ₪ במכר של 50% מהמקרקעין.
בהקשר זה יפים דברי בית המשפט בעיניין מבנד בפיסקה 26: "מכל זאת עולה בהכרח כי היתקשרות עם מפרק או כונס נכסים לצורך רכישת ציוד של חברה חדלת-פירעון שונה באופן מהותי מהתקשרות חוזית רגילה. אחד מביטוייה החשובים של שונות זו, היא כי כונס נכסים או מפרק המבקשים למכור ציוד אינם רשאים לעשות זאת, בלא אישורם של כונס הנכסים הרישמי ובית המשפט של פירוק. אין מדובר אך ורק בפקוח פורמאלי, שאינו אלא מליצה בלבד, אלא בפקוח מהותי אשר נועד להגן על אינטרס הנושים, בעיקר הנושים הבלתי מובטחים. קבלת אישורים אלו הנה בבחינת תנאי מתלה, בלעדיו לא ניכנס החוזה על תניותיו לתוקף כלל ועיקר. מסיבה זו, חובותיו של בעל התפקיד במהלך ניהול המשא ומתן לקוחות מחובת תום הלב הטרום-חוזית. ... הראציונאל ברור; הכונס והמפרק מתקשרים למעשה בחוזה למכר נכסים אשר הדין רואה אותם כשייכים לנושי החברה. מאחר ומן המפורסמות הוא, כי רבים מהנושים דנן אינם מעורבים בהליך במידה מספקת כדי להשפיע על מהלך המכר, ואף אינם מסוגלים להיות מעורבים בצורה כזו, הרי שכונס הנכסים הרישמי ובית המשפט של פירוק נכנסים בנעליהם, והסכמתם למכר באה במקום הסכמת הבעלים על-פי דין של הנכסים. אין צורך להרבות במילים על כך כי חוזה למכר נכס אשר לא קיבל את הסכמת בעל הנכס הנו חסר תוקף, ואין לאיש את הזכות להסתמך עליו." (ההדגשות במקור) (ראו גם עמ"ש (מחוזי ת"א) 524/88 קלרין דירות בע"מ (בפרוק) נ' מנהל מס שבח מקרקעין, רחובות, פ"ד יח 524 (1990)).
...
נזכיר את המובן מאליו: לבנק אינטרס מובהק להשיג את התמורה הגבוהה ביותר בעבור המקרקעין, ולכן הוא פעל כמצופה כאשר בחן את העסקה לגופה והגיע למסקנה כי היא אינה עונה על ציפיותיו הלגיטימיות.
בקשה זו דינה להידחות, שכן תכליתה היא להקנות בלעדיות למבקשת בכל הנוגע למכירת זכויותיה של החברה במקרקעין.
סיכומו של דבר – הבקשה נדחית.

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 19.4.2015 הגיש הבנק הבנלאומי הראשון לישראל בע"מ (להלן: "הבנק") בקשה לאכיפת שעבודים ולמינוי כונס נכסים על נכסי החברה.
על פיה, שווי זכויות החברה במקרקעין הוערך בסך של 3,115,000 ₪ במכר רגיל של מוכר מרצון לקונה מרצון של 100% מהמקרקעין, ובסך של 2,805,000 ₪ במכר של 50% מהמקרקעין.
טוענים בעלי התפקיד כי על אף שחלפו למעלה מחמש שנים ממועד אישור בית המשפט לנקיטת הליכי פירוק השתוף, ההצעה הזו של הרוכשת הנה ההצעה היחידה אשר הוגשה לבעלי התפקיד ואשר תנאיה הוסכמו על ידי הנושה המובטח, קרי הבנק.
...
ראו והשוו לפר"ק (מחוזי ת"א) 47218-07-16 רונן מטרי, מנהל מיוחד לחברת מ.ר.נ. השקעות בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי בתל אביב ואח', בפסקה 13 (נבו 16.1.2018)‏‏: "אכן, הסכום שישולם על ידי המשקיע נופל בהרבה מהערכת השמאי בדבר שוויים של מקרקעי החברה. זה העריך את שווי המקרקעין בסכום של 72.1 מליון ₪ ובמימוש מהיר בסכום של 57.7 מליון ₪. ברם, מה שקובע לענין זה אינו שווי תיאורטי אלא שווי שוק, קרי, השוק הוא שאמר את דברו. למרות שמקרקעי החברה הוצעו למכירה לפני חודשים רבים, לא הושגו הצעות טובות מזו שעומדת כיום על הפרק. זאת ועוד, נושי החברה אמרו את דברם, באופן גורף, והעדיפו לקבל את הצעתו של המשקיע, בבחינת ציפור אחת ביד עדיפה על פני שתי ציפורים על העץ." ראו גם פש"ר (מחוזי ת"א) 71028-01-17 מימון אביטן, כונס נכסים נ' כונס נכסים רשמי תל אביב, בפסקה 4 (נבו 28.7.2020)‏‏: "יתר על כן, לעתים אפילו שמאות מקצועית לא היא שתכריע את גורל הליך המכר לשבט, אלא כוחות השוק, לאמור, השאלה מהו המחיר המכסימלי שניתן היה להשיג בפועל במועד המכירה. הנסיון מלמד כי לא תמיד ניתן להשיג בעת הליך המכירה את השווי התיאורטי הנקוב בחוות דעתו של השמאי, ואזיי אין מנוס אלא למכור את הנכס בתמורה נמוכה יותר, שכן השוק במקרים מעין אלה אמר את דברו, ולא התרשם יתר על המידה מקיומה של שמאות כזו או אחרת." מכל מקום, על אף שהמשיבים לא הגישו כל הצעה עדכנית במועד שנקבע לכך בהזמנה שפורסמה על ידי בעלי התפקיד, ניתנה להם הזדמנות לפדות את המשכון שנרשם לטובת הבנק ביחס לזכויות החברה במקרקעין.
בהעדר הצעות טובות יותר, אין מנוס אלא לאשר את המכר שעל הפרק בהתאם לרצונו והסכמתו של הנושה המובטח, שהוא לבדו הנושא בנזק מחמת מכירה מתחת להערכת השמאי.
סוף דבר מכל הטעמים אשר פורטו לעיל, התנגדות המשיבים נדחית והמכר מאושר כמבוקש.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו