מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אכיפת צו לגילוי מסמכים באמצעות הליכים משפטיים של ביזיון בית המשפט

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בהמרצת הפתיחה עתרה ג'רני לאכיפת ההסכם שנחתם בינה לבין המשיבים בהמרצת הפתיחה, להצהרה כי היא היחידה הרשאית למכור או לשווק את הופעותיו של מאור, ולצווים שיחייבו את המשיבים להעביר לג'רני את כל המסמכים אודות התקשרויות שנעשו, שלא באמצעותה, לשיווק הופעות של מאור, וכן פירוט ההכנסות שהתקבלו מההופעות שנעשו שלא באמצעותה.
באשר לאתר "בטריבונה", מבירורים מעמיקים שבוצעו ולאחר תקופה ארוכה של ניסיונות תוך השקעת משאבים לא מבוטלים, התגלה כי לכאורה כי נתבעים 2-3 (להלן: "נתנאל" ו"דוד") הם מפעילי האתר.
טענות הנתבעים בכתב ההגנה טענות הנתבעים 1 ו-4 (מאור ומשה זיו) התובע משתמש לרעה בהליכי בית משפט, בהיותו תובע סדרתי.
כל מטרת התביעה נגד עו"ד חיטמן היא לחבל בייצוג המשפטי של מאור.
ככל שפורסמו פרסומים המהוים לשון הרע, הרי שאלה פורסמו ע"י התובעים כנגד מאור ומשפחתו במסגרת כתבה באתר "בטריבונה" שפורסמה באותו היום בו פורסמה כתבה מס' 2 באתר "מאקו". בין השאר, ירום פירסם כי "אחרי שאנחנו עבדנו קשה ופילסנו לו את הדרך, עמי אדרי שהוא 'פושט רגל' מצא שיש כאן כסף ועוד מקור הכנסה, בתחילה האבא והאח זילזלו בו ולא התייחסו אליו ברצינות ופתאום שראו שהוא מצליח – הם התחילו לאיים על כולם ולהפר חוזים". בכוונת התובע בפירסום הייתה לבזות, להשפיל ולפגוע במשלח ידו של מאור, של אחיו ושל אביו.
למצער, התביעה נועדה לשם נקמה אישית בעו"ד חיטמן שייצג ומייצג את מאור בהליכים משפטיים שונים מול התובעים, תוך ניסיון לשלול ממאור את המשך ייצוגו ע"י עו"ד חיטמן או משרדו.
בכותרת המשנה נכתב "חברת ג'רני הפקות הגישה ערעור לבית המשפט העליון נגד מאור אדרי על הפרת הסכם בלעדיות לשיווק הופעותיו. ל-בטריבונה נודע שביה"מ הטיל צו עיקול על כל ההכנסות של אדרי מהופעות במימונה ובעצמאות הקרובים. פסק הדין של המחוזי, מצא את אדרי ואחיו אשמים בהפרה – אך לא כפה על אכיפתו. היתנהגותו של עמי אדרי תוארה כ"אלימה לאורך כל הדרך". החשש: במקרה של הפסד, אדרי יכריז על פשיטת רגל.
בסיפא לכתבה, לאחר תאור מפורט של מימצאי פסק הדין וכולל ציטוטים מהעדויות שהופיעו בפסק הדין, הופיעה תגובה מאת מאור באותיות מודגשות: "מאור אדרי: "ממליץ בחום לאמנים לבדוק בגוגל לפני שהם חותמים" ממאור אדרי הפקות בראשותו של עמי אדרי ומשה זיו תיקשורת נימסר לפניית בטריבונה בנושא: "בין הזמר מאור אדרי לחברת ג'רני הפקות בע"מ תם בסוף 2011 הסכם לשיווק הופעותיו של מאור לאחר שההסכם בוטל ע"י מאור – הגישה ג'רני תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב כאשר הצעד המרכזי שהתבקש בה הוא אכיפת ההסכם". אדרי המשיך: "בפסק דינה נשיאת בית המשפט כבוד השופטת הילה גרסטל נקבע כי לא ניתן לאכוף את ההסכם בנסיבות העניין ולנוכח מצב היחסים המעורער בן הצדדים ג'רני הפקות הגישה ערעור על פסק הדין לבית משפט העליון בטענה שבית המשפט המחוזי שגה בקביעתו האמורה. הוצאת העניין לתקשורת משקפת את המרמור שלו מההפסד בבית המשפט המחוזי ולא יכול להמשיך להרויח כסף על גבו של מאור אדרי..." התובעים טוענים כי האמירות כי התובע "ממורמר" משום שהוא "לא יכול להמשיך להרויח כסף על גבו של מאור אדרי" וכי התובעים הם ש"הוציאו" את הדברים לתקשורת הנם דברים כוזבים המהוים לשון הרע.
...
כמו כן ישלמו הנתבעים 1 ו- 4, יחד ולחוד לתובעים שכ"ט עו"ד בשיעור של 15% מסכום פסק הדין, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.
כל סכום שישלם הנתבע 4, לתובעים עפ"י פסק הדין, יושב לו על ידי הנתבע 1, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין עד למועד התשלום.
התובעים ישלמו הוצאות משפט לנתבעים 2-3 בסך של 7,500 ₪, וכן ישלמו לנתבע 5 הוצאות משפט בסך 7,500 ₪, שניהם בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב סע"ש 55535-07-20 12 ינואר 2022 לפני: כב' השופטת מיכל נעים דיבנר התובע (המבקש): יניב וייס ע"י ב"כ עו"ד אסף מסדה הנתבע (המשיב): רפאל יעקובוב ע"י ב"כ עו"ד דוד בר אלי החלטה
תחת זאת, הגיש הנתבע "בקשה קצרה לשנות מהחלטה", במסגרתה ציין כי סבר שגילוי המסמכים התייתר לנוכח הסכמה לפנות לגישור והוסיף כי מדובר ב"עשרות חוברות" שיש בהן פרטים רבים נוספים לשעות עבודתו של התובע, כולל פרטים חיסויים של לקוחות.
בנוסף, לא הולם להפעיל הליך של ביזיון בית הדין: ההחלטה לא היתה ברורה דיה, והתקיימה מחלוקת בשאלת פרשנותה ובשאלה האם הופרה; הנתבע לא עשה מעשה מבזה ולא היתה כוונה פלילית, מודעות או רשלנות לכך.
מתן צו לפי פקודת ביזיון בית משפט נעשה במקרים ייחודיים בהם ניתן לאכוף החלטה שיפוטית על צד שלא פעל לפיה: "תכלית הסנקציה היא אכיפתית ולא עונשית. היא נועדה להביא לכך שצווי בית משפט יבוצעו ויוצאו מן הכוח אל הפועל, ולא להענשת המפר (ע"פ 7148/98 עזרא נ' זלניאק, פ"ד נג(3) 337, 345-344 (1999), עמ' 346). לאור אופיו של ההליך, אין מקום לנקיטת הליך לפי סעיף 6 לפקודה אם אכיפת הצוו אינה אפשרית(ע"פ 519/82 גרינברג נ' מדינת ישראל פ"ד לז(2) 187 (להלן- עניין גרינברג). יש מקום להפעלת הליכי בזיון בית משפט כדי לאכוף קיום צו רק אם קיומו אפשרי מבחינה פיזית ומשפטית, וקיים חשש סביר שהצו לא יקויים בעתיד (ע"פ 517/06 מנור נ' KPMG, 24.7.2007, פסקה 12; בש"פ 1478/20 פלוני נ' בית הדין הרבני, 5.5.2020, פסקה 38)
...
(ע"א 8273-16 Fundacio Gala-Salvador Dali נ' וי.אס מרקטינג (ישראל 2005) בע"מ, 11.7.2021, פסקה 66) לאחר ששקלתי היטב את טענות הצדדים ולאור הפסיקה לעיל, אני סבורה כי דין הבקשה להידחות.
סוף דבר הבקשה נדחית.
הנתבע ישלם לתובע הוצאות בסך 6,000 ₪, בתוך 14 ימים מיום מתן החלטה זו. הצדדים יגישו עדויותיהם הראשיות בתצהירים: התובע יגיש בתוך 45 ימים מהיום; הנתבע יגיש בתוך 45 ימים לאחר מכן; כל התצהירים יועברו עם העתקים ישירות לצד שכנגד.

בהליך פסק דין הצהרתי - כללי (פ"ה) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

המבקשת עושה שימוש בהרחבת חזית על ידי המצאת סיפור לפיו היועץ המשפטי מהלך אימים על המבקשת וב"כ, צירפה לסיכומיה מסמכים חדשים שגילתה לה המשיבה במסגרת הליך גילוי מסמכים שהתרחש לאחר הדיון בבקשה והפנתה לתצהיר עדותה הראשית עליו היא טרם נחקרה.
כן נקבע כי אין אוכפים מכח הפקודה אלא צוים והחלטות שמובנן ברור: "בשל ייחודיותו של הליך זה, נפסק לא פעם כי אין אוכפים מכוח הפקודה אלא צוים והחלטות שמובנם ברור ושאינם מאפשרים יותר מפירוש אחד. צו שאינו ברור וחד-משמעי, לא יראו בהפרתו משום ביזיון בית-משפט. כן נקבע כי לא יהיה זה ראוי להזקק להליך מכוח הפקודה כאשר קיימת מחלוקת פרשנית בתום לב בין הצדדים ביחס להוראות הצוו אותו מבקשים לאכוף (ראו: עניין וינברג, בפיסקה 13; רע"א 6858/14 צדוק נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ, פסקה 9 (11.1.2015)). הלכה זו חלה ביתר שאת כאשר מדובר בהחלטה במסגרתה ניתן תוקף להסכמות בין הצדדים (רע"א 1932/18 נמבר נ' רושל, פסקה 8 (29.3.2018))" [footnoteRef:2].
בהתייחס למר בדש - הגם שהוא העיד כי הוא עובד בעקיפין מול הדובר, בשים לב לכך שהוא נויד מתפקידו במחלקת הדוברות ובשים לב לתפקידו כצלם המשיבה, אינני סבורה כי על פי רמת ההוכחה הדרושה בהליך של ביזיון בית משפט, יש בכך שלעיתים הוא מעביר תמונות לדובר כדי ללמד שניודו היה למראית עין או כי הוא נוגד בצורה חד משמעית את הצהרת המשיבה.
...
בענייננו, אני סבורה כי עלינו לבחון את הבקשה מנקודת מבט מהותית ולא מנקודת מבט טכנית, כאשר עלינו לבחון האם מחלקת הדוברות מופעלת על ידי עובדי המשיבה ומיקור החוץ הוא למראית עין בלבד או שמא המשיבה פעלה בהתאם להודעתה מיום 27.5.2020 וביצעה את מיקור החוץ כולל ניוד של עובדי מחלקת הדוברות לתפקידים/מחלקות אחרות במשיבה.
מכל המפורט לעיל, לאור העובדה שככל הנראה החל מ-1.9.2020 החלה המשיבה להתנהל בהתאם להצהרתה ולהתחייבותה ממאי 2019 ומכיוון שהסעד שניתן בבקשה לביזיון הוא סעד הצופה פני עתיד, אני סבורה כי נכון להיום אין טעם במתן צו לפי הפקודה כנגד המשיבה.
מבלי לגרוע מהאמור לעיל, היות ואני סבורה כי במועד הגשת הבקשה לביזיון הבקשה לא היתה נעדרת כל בסיס, שכן כפי שפורט לעיל יש ראיות המלמדות על כך שעובר לספטמבר 2020 המשיבה לא התנהלה בדיוק בהתאם להסכמות הצדדים, מצאתי לנכון לחייב את המשיבה בהוצאות משפט לטובת המבקשת בסך 10,000 ₪ סכום אשר יש בו כדי לגלם את מחדלי המשיבה במקרה זה ולהרתיע אותה מלבצע הפרות דומות בעתיד.

בהליך תמ"ש (תמ"ש) שהוגש בשנת 2021 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

עניינו של פסק דין זה הכרעה בהליך לפי פקודת בזיון בית משפט במסגרתו התבקש בית המשפט להטיל על המשיב קנס במטרה לאכוף את פסק הדין שניתן בתמ"ש - 03- .
₪ שם, הוצאות משפט בסך של 15,000 ביום 27.2.19 הוגש ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בנצרת, וביום 25.9.19 ניתן פסק דין במסגרתו הורה בית המשפט המחוזי על דחיית העירעור תוך שקבע כי הממצאים תומכים במסקנות המשפטיות שבפסק הדין ואין לגלות במסקנות אלו כל טעות בחוק, לרבות לעניין קביעת בית המשפט זה לפיה אין מניעה להכריע בתביעה כפי שנוסחה, הגם שטרם בוצע פירוק שתוף במקרקעין (ר' עמ"ש - 02- .
( במהלך הדיון הגיש המשיב באישור בית המשפט מסמכים שונים, ובהם: תצהיר, הסכם .
תכלית הקנס או המאסר היא לכוף אדם לציות בעתיד לצוו שניתן על־ידי 1) לפקודה אינו קובע עונש על הפרת הצוו השפוטי, ) בית־המשפט בעבר.
ו - XXX קיימת דרך פנימית בין בתיהם של , כמסומן במפה מוצג בית משפט XXXX ביצע שינויים בתוואי הדרך הפנימית ע"י עבודות חפירה ובניית קורת בטון XXX וכן ש יצרו הפרעה של ממש XXX בעליה עמודי ברזל.
...
שוכנעתי גם שהעבודות שביצע לתובעים וליכולתם לעשות שימוש במקרקעין ובדרכי הגישה לביתם, כפי שהיה נהוג שימוש שלא כדין במקרקעין באופן שפגע בזכויות החזקה XXXX ומוסכם.
בנסיבות המתוארות, שעה שפסק הדין לא קוים ולא בוצע מזה תקופה של למעלה משנתיים, ולפני הפרה בוטה של פסק הדין משך תקופה כה ממושכת, מצאתי ששימוש בכלי הביזיון במטרה לאכוף הוראות פסק הדין הינו ראוי וצודק, כך שיש להיעתר לבקשה.
בד בבד אני מורה למבקש להמציא פסק הדין למשיב ולהציג אישור מסירה לתיק.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הליך על פי פקודת בזיון בית המשפט משמש אמצעי לאכיפת פסקי דין והחלטות אחרות שניתנו על ידי בית משפט ושלא ניתן לאוכפם באמצעות ההוצאה לפועל.
אשר לרמת ההוכחה הנדרשת בהליך של בזיון בית משפט, נפסק כי מדובר ברמה גבוהה מזו המקובלת בהליכים אזרחיים ואף קרובה לרמת ההוכחה הפלילית.
על בית הדין להפעיל שיקול דעת ולבחון אם מתן סעד מכוח הפקודה הוא ראוי בנסיבות העניין, תוך היתחשבות, בין היתר, בשיקולים הבאים: "האנטרס הצבורי לפיו פסקי דין יבוצעו הלכה למעשה ולא ינוהלו הליכים משפטיים לשוא; בחינת דרכים חלופיות לאכיפת פסקי דין ויעילותן; טיב המחלוקת בין הצדדים" וכן מהות הצוו בגינו ניפתח ההליך לפי הפקודה, נוסחו ומידת בהירותו (ע"ע (ארצי) 561/06 גיטנר - זאק [פורסם בנבו] (18.10.2006))".
לאחר שעיינתי במסמכים השונים שבתיק ושקלתי את טענות הצדדים להלן החלטתי: דוחות האיכון: בהיתחשב בתשלום שביצעו הנתבעים ביום 28.9.23 ולהבהרת חברת סלקום מיום 1.8.23 כי תפעל בהתאם להוראות ביה"ד לאחר ביצוע התשלום, אין מקום למתן צו בהתאם לפקודת הביזיון.
כאמור בפסיקה אין חובת גילוי מסמכים חלה מקום בו נידרש הצד שכנגד לייצר מסמכים שאינם קיימים (רע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ – אינזברג ס (3) 264, ע"ע (ארצי) 64/10 מדינת ישראל משרד החינוך – **** צברי (25.3.10)).
...
לאחר שעיינתי במסמכים השונים שבתיק ושקלתי את טענות הצדדים להלן החלטתי: דוחות האיכון: בהתחשב בתשלום שביצעו הנתבעים ביום 28.9.23 ולהבהרת חברת סלקום מיום 1.8.23 כי תפעל בהתאם להוראות ביה"ד לאחר ביצוע התשלום, אין מקום למתן צו בהתאם לפקודת הביזיון.
בנסיבות אלו התייתר הצורך בקבלת פרטי משרד יועצת המס ועל כן הבקשה לביזיון בעניין זה נדחית.
בנסיבות אלו הבקשה לפי פקודת הביזיון בעניין זה נדחית.
סוף דבר: בנסיבות שפורטו לעיל הבקשה לביזיון נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו