אכיפת פסק דין זר שניתן בצרפת

מכוח המחאה זו הגישו המבקשים ביום 27.12.11, בקשה לאכוף בישראל את פסק החוץ כנגד המשיבים, אזרחי צרפת, אשר נטען כי בבעלותם נכסים בישראל.

התשובה לכך ניתנה לפני כשלוש שנים, בהילכת דאבל קיי, מפיה של השופטת ד' ברק-ארז, שם נקבע כי די בקיומו של פוטנציאל סביר לאכיפתו של פסק דין ישראלי על ידי בתי המשפט של מדינה זרה פלונית, גם אם לא הוכחה אכיפה דה-פאקטו של פסק דין ישראלי על ידי המדינה הזרה, על מנת לעמוד בדרישת ההדדיות.

...

ביחס למשיב 3, משעה שלא ניתנה החלטה בעניין המצאת מסמכי התביעה לידיו ומשלא התבקשו הוראות בנושא - אני מורה כי התובענה כנגד המשיב 3 נמחקת בזאת.

לפיכך, אני סבורה כי אין מקום להידרש לסעדים הנוספים שלהם עתרו המבקשים בסיכומיהם.

לפיכך, אני מורה כי המבקשים רשאים להגיש בקשה ביחס להוצאות מטעמם תוך 30 יום.

בסעיף 5 לחוות דעתו, בפרק הנוגע לאכיפת פסק הדין, ככל שיינתן לחברי הקבוצה הסעד המבוקש, מציין המומחה כי טקסס חוקקה את החוק האחיד להכרה בפסקי דין כספיים זרים וכי על פי חוק זה, פסק דין ממדינה זרה שניתן על ידי בית משפט בעל סמכות חוקית על הצדדים ועל התיק אכיף, ככלל, בבתי המשפט של טקסס.

לדבריו, זוהי מציאות מקפחת לפיה המבקשת מציגה מצגי שוא ללקוחות הישראליים עת היא מדירה אותם מלממש את ההטבה המגיעה להם בבתי המלון השונים בישראל, תוך אפליה בוטה מול לקוחות שהגיעו ממדינות אחרות (כדוגמת צרפת).

...

לטענת המבקשת, יש לדחות את בקשת האישור על הסף מחמת אי־הוכחת הדין החל.

בנסיבות העניין מסקנתי הינה כי המשיב כשל לעמוד בנטל המוטל עליו להוכיח את הקיפוח הגלום לשיטתו בדין הזר.

סוף דבר בהינתן כל האמור לעיל מצאתי לקבל את בקשת המבקשת לסילוקה על הסף של בקשת האישור.

המשיב ישלם למבקשת הוצאות בקשה זו בסך כולל של 20,000 ₪.

כדוגמא לטענה כללית זו מפנה אנקונינה להיגד שבפסק הבוררות לפיו פסק הדין הצרפתי ניתן בעקבות תביעה של אנקונינה, עת אין חולק כי מגישת התביעה הייתה שרה.

העקרון בהקשר זה הוא כי "כאשר בעל דין טוען בהליך בישראל לקיומו של מעשה בית דין בשל פסק דין זר, מסלול מתאים, לצד אכיפה במקרה המתאים, הוא מסלול ההכרה העקיפה", עת סעיף 11(ב) לחוק אכיפת פסקי חוץ, התשי"ח-1958 (להלן – חוק אכיפת פסקי חוץ) מורה כי "(ב)  אגב דיון בענין הנמצא בסמכותו ולצורך אותו ענין רשאי בית משפט או בית דין בישראל להכיר בפסק חוץ, אף אם סעיף קטן (א) אינו חל עליו, אם ראה שמן הדין והצדק לעשות כן". ראו בהקשר זה: "...ככלל, הכרה בפסק דין זר מותנית בכך שפסק הדין ניתן בסמכות ולא הושג במירמה וכי ההליך היה הוגן...; תקנת הציבור עשויה למנוע הכרה בפסק דין זר... יצוין, כי זהותם של המתדיינים אינה תנאי להכרה בפסק חוץ... לאחר שנימצא כי יש מקום להכיר בפסק הדין הזר לצורך ההליך הנוכחי בישראל, יש לבחון בשלב שני האם פסק הדין הזר מקים מחסום של מעשה בית דין מפני הגשת תביעה בישראל. נפסק, כי על מנת שפסק דין זר יהווה מעשה בית דין החוסם הליך בבית המשפט הישראלי יש לערוך בחינה כפולה: ראשית, ייבחן האם פסק הדין הזר יוצר מעשה בית דין על פי דין המדינה בה ניתן; לאחר מכן ייבדק האם פסק הדין הזר מקים מעשה בית דין על פי כללי המשפט הישראלי" (ע"א 7138/16 PRAXIS ENERGY GMBH נ' האונייה M/V CAPTAIN HARRY, פסקה 9 לפסק דינו של השופט הנדל והאסמכתאות שם, ניתן ב-07.05.2018).

...

המסקנה המתבקשת, בשים לב להיות אנקונינה ונוריאלי נתבעים בהליך, שלו היה מדובר בפסק דין ישראלי – כי היה בו פוטנציאל ממשי להוות מעשה בית דין בין כל המעורבים.

הבקשה נדחית.

המבקשים ישלמו למשיב את הוצאות ההליך בסך 25,000 ₪.

עמדת הכנ"ר על מנת שניתן יהיה לפעול כנגד החייב בהליכי פש"ר, יש צורך בקליטת פסקי הדין שניתנו ברוסיה באמצעות פתיחת הליך מתאים לפי אחד המסלולים הקבועים בחוק אכיפת פסקי חוץ.

בת.א 199/85 (המ' 1408/85) ב.ד.מ לימיטד נ' פטריק גורו, פ"מ תשמ"ו(2) 41 נדון מקרה דומה בו החייב יצר חובות בצרפת ולאחר מכן עלה לארץ עם משפחתו.

אין מחלוקת שהבנק לא נקט בהליך לאכיפת פסקי הדין הזרים בארץ ולטענתו אף פסקי הדין אינם אכיפים בארץ (ולאור עמדתו זו, איני מוצאת מקום להרחיב בעיניין זה).

...

טענות החייב יש לדחות את הבקשה על הסף ממספר טעמים: מחמת העדר סמכות בינלאומית ופורום לא נאות: בהינתן שמתקיימים הליכי פשיטת רגל ברוסיה, על בית המשפט לשקול האם נתונה לו הסמכות לפי כללי המשפט הבין לאומי בשים לב, בין היתר, למהות ההליך, האם לחייב נכסים בישראל והאם תצמח תועלת לנושים מניהול ההליך בישראל.

סוגיה דומה לעניינו נדונה בפש"ר (ת"א) 1515/04 ד"ר יוסיף במירה נ' גרינברג שלמה, שאושר על ידי בית המשפט העליון במסגרת ע"א 10248/04, שם קבע בית המשפט: "המסקנה מכל האמור לעיל היא פשוטה; כל עוד לא אושר פסק-החוץ, הרי שהוא חסר נפקות בארץ - זאת, אף אם הוא חלוט במדינה אחרת. אי לכך, אין בפני בית המשפט "חייב", ולא התגבשה העילה הבסיסית ביותר בגינה ניתן לפתוח בהליכי פשיטת רגל.

לפיכך, לא הוכח כי ניהול הליכי פשיטת הרגל יניבו תועלת לנושים, שיקול נוסף במערך השיקולים שלא להיעתר לבקשה.

התוצאה לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

שלושת פסקי החוץ הוכרו על ידי בתי המשפט במדינות צרפת, איטליה, וטורקיה, אך לא נגבו סכומים כלשהם (נכון למועד הגשת התובענה) באמצעות ההליכים המשפטיים במדינות אלו, הגם שהוטלו עיקולים זמניים במסגרתם, אולם הנכסים שעוקלו לא מומשו והם מהוים חלק מינורי ושולי ביותר בחוב הפסוק של הנתבע, ואף אין בנכסים שעוקלו כדי לסלק את חובו של הנתבע מכוח פסקי החוץ.

בכל הנוגע לסעיף 7 לחוק - "פסק-חוץ לא יוכרז אכיף אם אכיפתו עלולה לפגוע בריבונותה של ישראל או בביטחונה", משמדובר בפסק דין כספי אשר ניתן בין שני יחידים, בנק זר ואדם פרטי, ובהעדר טיעון בעיניין זה, לא הונחה בפניי אינדיקאציה שתלמד כי אכיפת פסק הדין עלול לפגוע בריבונותה של ישראל או בביטחונה.

...

אני סבורה כי לא נומק ולא בוסס כנדרש הצורך במתן סעדים אלו, מעבר להתייחסות להיקף החריג של פסקי החוץ שצוין בהקשר לבקשה למתן סמכויות לכונס הנכסים.

אינני סבורה כי די בכך על מנת להיעתר לבקשה למתן סעדים מסוג זה, זאת אף בשים לב לכך שדרך המלך לאכיפת פסקי דין היא באמצעות הליכי הוצאה לפועל (ר' למשל: רע"א 5442/09 שרבט נ' שרבט (פורסם במאגרים, 12.1.10) פסקה 17).

לפיכך, לא מצאתי להיעתר לבקשות אלו.