קובע פרופ' יהושוע ויסמן:
".... אם הקונה אינו פורע את חובו לבנק, והמקרקעין טרם הועברו לבעלותו, יכול הבנק לממש את המישכון שקבל על זכותו החוזית של הקונה לקבלת המקרקעין, על ידי פנייה להוצאה לפועל לשם מכירת זכותו החוזית של הקונה. הבנק יכול גם לתבוע את מימוש הזכות שמושכנה, דהיינו, לתבוע את המוכר להעביר את הבעלות על המקרקעין אל הקונה, ואז יעבור המישכון, מכוח החוק מן הזכות החוזית אל המקרקעין עצמם... להשלמת התוקף של העתקת המישכון אל המקרקעין, שנתקבלו במימוש הזכות שמושכנה, נידרש רישום המשכנתה במירשם המקרקעין... ואולם הדבר שהבנק אינו יכול לעשות הוא, כאמור לעיל, לממש את המישכון הרובץ על זכותו החוזית של הקונה על ידי מכירת המקרקעין עצמם (בהבדל ממכירת הזכות החוזית). המקרקעין אינם ממושכנים בשלב זה לטובת הבנק ועל כן אין הבנק רשאי לפעול כמי שמושכנו מקרקעין לטובתו" (יהושע ויסמן, דיני קניין: זכויות קדימה ופרקי מישכון, 2014, עמודים 197-198 והערת שוליים 22, שם).
יהודית שבח, שופטת, סג"נ
אמליץ איפוא לחברי ליתן למבקשים רשות ערעור, לידון בבקשת רשות העירעור כבערעור עצמו, לקבל את העירעור ולהחזיר את הדיון לרשם ההוצאה לפועל על מנת לאפשר לבנק להמשיך את פעילות מימוש המישכון, אם על דרך מכירת זכויותיהם החוזיות של המבקשים, ואם על דרך כניסה בנעליהם לצורך אכיפת הסכם המכר, העברת הזכויות על שמם ורישום משכנתא.
...
בית משפט קמא קבע:
"לאחר ששבתי ועיינתי בפסק דין שטיינמיץ ובפסיקה שבאה בעקבותיו, מקובלת עלי ההבחנה שעושה הרשם בין העובדות שבבסיס הפסיקה לבין אלו שכאן. אכן בפסיקה האמורה היה גורם שלישי בעל אינטרסים בנוסף לממשכן ולבעל המשכנתא וזה מה שעמד בבסיס פסק הדין בפרשת שטיינמיץ, אשר לא ניתן להתעלם ממנו. בענייננו אין גורם שלישי כלשהו הטוען לזכות בנכס או שיש לו עניין בהליך המימוש או בדרך המימוש".
הבקשה
המבקשים עותרים למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט קמא, אף שעסקינן בגלגול שלישי, משלטענתם ההלכה המחייבת שנקבעה בהלכת שטיינמץ אינה מכירה באבחנה שננקטה ע"י בית משפט קמא, ועת לזכות הבנק לא רשומה משכנתא, כי אם רק משכון ברשם המשכונות, הרי אף שהסכם המכר שריר וקיים, ואף שהמוכר אינו טוען לזכות בדירה או לחוב בגינה, עדיין אין הבנק רשאי לעשות קיצורי דרך ולרדת ישירות לדירה, להבדיל מזכותו לממש את זכויותיהם החוזיות של המבקשים.
סיכומו של דבר, שאני דוחה את עתירתו של הבנק להצהיר כי הוא זכאי לרדת במישרין אל מחצית הזכויות בבית" (פסקות 35-45 לפסק הדין).
יחד עם זאת אני סבור, כי הגיעה העת להרחבת החריגים שנקבעו באותה פסיקה לכלל האמור.
עידית ברקוביץ, שופטת
התוצאה
ניתנת למבקשים רשות לערער והערעור מתקבל.