אכיפת חוזה שותפות במיזם נדל"ן

המשיב 1 (להלן- המשיב), מנהל ובעל המניות היחיד במשיבה 2, הנו יזם בתחום הנדל"ן המקדם פרוייקטים מסוג תמ"א 38/1.

בתיק העקרי עותר המבקש למתן חשבונות בנוגע לפרוייקט, להצהרה כי זכויות המבקשים שיבוטאו בהתאם להוצאות המוכחות ימומשו באמצעות העברת מניות בחברה לבעלותם בהתאם לחלק היחסי ששולם על ידם לטובת הפרוייקט ולפחות למחצית מהמניות וכן לאכיפת הסכם השותפות.

...

לנוכח כל האמור הצו הארעי שניתן ביום 6.3.14 יתבטל לאחר שהמשיב יפקיד את הסך של 581,142 ₪ בקופת בית המשפט.

הבקשה למתן צו מניעה נדחית.

המבקש ישלם למשיב את הוצאות הבקשה בסך של 3000 ₪.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"א 22082-11-21 אמסיס נ' אמסיס ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת יעל טויסטר ישראלי תובעים סאמר אמסיס נתבעים 1. סימון אמסיס 2. אמסיס ייזום והשקעות נדל"ן בע"מ נתבעות פורמאליות 3. אחים אמסיס בע"מ 4.אמסיס ניהול עסקים בע"מ החלטה

התביעה עניינה אכיפת הסכם פירוק שותפות שנחתם ביום 5.9.21, וכן אכיפת הנספח לאותו הסכם, מיום 14.9.21.

...

וכן כי ניתן לצרף בבית המשפט לענייני משפחה בעל דין שאינו קרוב משפחה אם יגיע בית המשפט למסקנה כי יש בכך כדי לייעל את בירור מכלול הסכסוכים שבין הצדדים.

לטענת התובע כאמור, הואיל והנתבעים טוענים כי בהתאם לזיכרון דברים ניתנה למר בורשה אופציה לרכישת הדירה, המהווה חלק מהתמורה עבור מניות התובע בהתאם להסכם הפירוק, אין מנוס מהוספתו יחד עם בנו – כנתבעים.

גם אם יש לקבל את בקשת התובע לתיקון כתב התביעה על ידי הוספת ה"ה בורשה כנתבעים (וזאת איני קובעת), נתונה לבית המשפט לענייני משפחה סמכות שבדין, לדון גם בעניינו של בעל דין הדרוש לצורך בירור והכרעה בתובענה, בהתאם לסעיף 6(ו) לחוק: "בית משפט לענייני משפחה רשאי לצרף לתובענה מי שלצורך בירור התובענה והכרעה בסכסוך נדרש שיהיה צד לה, יהא נושא התובענה או שוויה אשר יהא." סוף דבר בהתאם לסמכות הנתונה לי כפי הוראות סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, אני מורה על העברת הדיון בתביעה לבית המשפט לענייני משפחה במחוז מרכז.

תביעה להורות על אכיפת הסכם המכר, הנטען, בין חן שחר לבין מגדלי המרינה (2006) (שותפות רשומה).

התובע הנו יזם נדל"ן פעיל, אשר היתעניין במקרקעין מאז נובמבר 2010 וודאי בדק את מצבם המשפטי.

מאחר והתובע ידע על מצב המקרקעין, חלה עליו חובת הגילוי - ליידע את הנתבעות – אשר אינן בקיאות בשוק הנדל"ן המקומי – באשר למצב המקרקעין, ומשלא עשה כן הטעיה את הנתבעות באופן שיש בו כדי להביא לביטול ההסכם.

...

התובע מבקש, למעשה, להורות על אכיפה בקירוב באופן בו התחייבות הנתבעות למכור לו את המקרקעין תעמוד בעינה, אולם התובע ישלם עבור המקרקעין רק במועד בו יעברו הזכויות במקרקעין לידי מגדלי המרינה.

על כן, הענות לבקשת התובע משמעותה כתיבת הסכם ז'נבה מחדש באופן שאינו תואם את כוונת הצדדים עם חתימתו, ולא ניתן לעשות כן. בנסיבות שתוארו לעיל, אין מנוס מהמסקנה כי מתקיים סייג הנבצרות בסעיף 4(1) לחוק החוזים (תרופות).

סוף דבר, דין התביעה להתקבל בחלקה, במובן זה שיקבע כי הסכם ז'נבה הוא הסכם תקף וכי יש ליישמו במסגרת מתווה העקרונות של נספח 6, כאשר התמורה תשולם, כמפורט לעיל.

מישפחת אמסלם מצהירה כי ההליכים המשפטיים, תלויים ועומדים עפ"י התביעה, כתב ההגנה והתביעה הנגדית, שצורפו להסכם זה. מישפחת אמסלם מתחייבת להמשיך בהליכים המשפטיים ולהביא לידי כך, ככל שהדבר תלוי בהם, לאכיפת הסכם המכר ובצוע העסקה, באופן שניתן יהיה לרכוש בפועל את הדירות מאת בעליה הנוכחיים.

בתוך כך יצוין שלגירסת מנחם הוא בעלה ומנהלה של חברת השקעות – י' רון לי השקעות 2007 בע"מ. מעט תמוה, כבר בשלב מוקדם זה של הדיון, הכיצד בעליה של חברה שכזו משקיע במיזם נדל"ן סכום שכזה ולא דואג לשמר בידיו כל אסמכתא לכך.

בפני גם כנספח 24, הסכם שותפות מיום 16.1.14, בין האבא אלעזר, לבין מנחם, ובצדק, ציין לגביו ב"כ אמסלם בסיכומיו, שמבחינות רבות הוא – "מוזר". ובתמצית: תמוה צרופו של הסכם זה, לגביו למדנו בהמשך, שתוך 5 ימים, הוא בוטל; תמוה קיומו של הסכם שותפות בין שני הנ"ל, כשלגרסת מנחם, כבר מזמן איבד הוא את אמונו בבני מישפחת אמסלם; ועניינו בכלל במלאי חנות הנעליים של אמסלם.

ובתמצית הדברים, נימנע הנתבע 5 לעדכן את מנחם, למרות שידע שהשקיע מנחם במיזם זה, לפחות, 83,000 $, ולמרות סעיף 12 להסכם שעיצב מתכונת למכירת הדירות תוך שתופו במהלך זה גם של מנחם או ב"כ, גנסין, שגם אותו לא עידכן הנתבע 5.

...

סוף דבר כפי שפורט בהרחבה, בין מנחם לבין אמסלם היו קשרים עסקיים רבים, כאלה ואחרים, במשך תקופה ממושכת.

כנגזרת של מסקנה זו תידחה גם התביעה גם כלפי הנתבע 5, ואולם, מאחר ולא הקפיד עם צעדיו כפי הנדרש, יישא הוא בהוצאותיו.

על יסוד כל האמור, שתי התביעות נדחות.

לסכום זה צירף מר חורי סך של 50 אלף שקלים לפצוי על הוצאות, טירחה ועוגמת-נפש אשר, לפי טענתו, נגרמו לו. כתב-התביעה הסתפק, כבר כתבתי, בסך של 200 אלף ש"ח "מטעמי-אגרה". בתביעה שכנגד גרס מר ביטון כי מר חורי הפר את הסכם-השותפות שבין השניים; כי הוא הסתיר מידע על אודותיהם של תקבולים, ששילם היזם לידיו; כי הוא שלל מביטון את חלקו באלה וכי לא שילם את חלקו בתשלומים לספקים שונים.

בכל זאת הוגשה התביעה שכנגד, כאמור "לצרכי-אגרה", על סך של 200 אלף ש"ח. מן החומרים, שהניח מר ביטון לפניו של בית-המשפט נהיר כי הסכום, שנתבע בתביעה הכספית שכנגד, כלל בתוכו את סכומם של שני השיטריות, שהוגשו לבצוע ברשות-האכיפה והגבייה.

בתוך 30 ימים מיום, שקבל לידיו פסק-דין זה, ישלם מר חורי למר ביטון ולב.מ יזמות נדל"ן בע"מ, יחד ולחוד, סך של 200 אלף שקלים – כסכום-התיקרה של תביעתם, בצרוף של הפרישי-הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 מיום-הגשתה של התביעה שכנגד ועד היום, היינו, סך של 244,738 ש"ח. עוד ישלם מר חורי לשניים אלה, יחד ולחוד, סך של 28,400 ש"ח להוצאות-המשפט ומשקפות את עלות-האגרה, את הצורך להתייצב לשני דיונים בבית-המשפט ואת חלקו של מר ביטון בשכר-טירחתו של המומחה מטעמו של בית-המשפט.

...

אני מקבל את חוות-הדעת, שלא נסתרה בידיו של מי מהצדדים להליך זה ולכל אחד מהם גישה לנתונים, שהועברו למומחה קודם שהסיק את מסקנותיו.

התוצאה אני מקבל את תביעותיהם של מר ביטון ושל ב.מ בע"מ ודוחה את תביעתו של מר חורי.

לבסוף אני מחייב את מר חורי לשלם למר ביטון ולב.מ יזמות נדל"ן בע"מ, יחד ולחוד, סך, כולל מע"מ, של 28,100 ש"ח לשכר-טרחה של עורכת-דין ונגזר מסכומן הכולל של שלוש התביעות כאן ומהיקפה המוערך של עבודה משפטית, שנכרכה בניהולן.