אכיפת התחייבות להענקת זכות במקרקעין בדרך של צו עשה

בפרט נכונים הדברים כאשר הליך ניפתח בדרך של הגשת המרצת פתיחה ומבוקש בגדריו צו עשה.

לשיטתם, לאור המתוה ולנוכח סטאטוס השלבים, לא התגבש הסכם למכירת זכויות וטורי במקרקעין ולא קיימת התחייבות אותה ניתן לאכוף.

...

יישום השיקולים השונים על עובדות המקרה מוביל למסקנה כי התוצאה ההולמת והצודקת בנסיבות היא לחייב את וטורי בקיום ההתחייבויות שנותרו (השלמת המתווה).

ההתקשרות החלה להיות מיושמת באופן המשנה את מצבם של הצדדים האחרים, ודאי של סאל הצלע, אשר מקובלת עלי טענתה שלא הייתה נכנסת למערך הסכמי המוביל אותה לכדי 38% מהזכויות במקרקעין ומכל מקום לא הייתה עושה כן באותם תנאים.

סוף דבר – תביעות קבוצת פדלון וסאל הצלע מתקבלות.

אין בהלכה זו כדי לסייע לנתבע, שכן נקבע שם (סעיף 4 לפסק הדין) כי "הקניית בעלות במקרקעין בדרך של מתנה מוגמרת אך ברשום. תוצאה זו מתבקשת משילוב של הוראות חוק המתנה, תשכ"ח-1968, שילוב המתבקש מהוראות חוק המתנה (סעיף 6סיפא), שליהן במתנה עוברת הבעלות מנותן המתנה למקבלה (סעיף 6), עם הוראות חוק המקרקעין, שלפיהן הקניית בעלות במתנה מהוה 'עסקה במקרקעין', ועיסקה במקרקעין טעונה רישום (סעיף 7(א)). בפרשה שלפנינו לא נערך רישום, ועל-כן אין לראות ב"זכרון הדברים", אשר נימסר מהסב לנכדו, משום הענקת בעלות במקרקעין.

" ובהמשך (סעיף 7 לפסק הדין), כי "על-פי דיני המג'לה, מתנה מושלמת במסירה ובנטילה. תנאים אלה היתקיימו בעניינינו ... דא עקא, שעל-פי הוראות פקודת העברת קרקעות, (סעיף 4), העברת מקרקעין - ודבר זה כולל בחובו העברת מקרקעין בדרך מתנה - אינה תקפה בלא רישום, ורישום לא נתקיים בעניינינו. נמצא, כי עניין לנו לא בהעברה ממש אלא בהתחייבות ליתן מתנה. על התחייבות שכזו הרכיב הדין הישן את דיני היושר, על פיהם אין אוכפים התחייבות ליתן מתנה ואין משתיקים נותן מתנה מלחזור בו מהתחייבותו, גם אם מקבל המתנה השקיע בנכס משלו והכול כל עוד לא נעשה הכול להשלמתה... במקרה שלפנינו לא נעשה דבר כדי לרשום את ההעברה, ועל-כן נראה לי, כי לפי הדין הישן לא ניתן לאכוף את התחייבותו של המנוח, ואין הוא מנוע מלחזור ממנה." עוד הפנה הנתבע לע"א 496/82, יצחק רוזן נ' יגאל סלונים, פ"ד לט(2) 337 [1985], (להלן: פרשת רוזן) אולם גם פסק דין זה אינו מסייע לנתבע.

לעניין זה אפנה שוב להילכת רוזן, שם נקבע כך: "אין גם ללמוד על השקעה, שיש לה משמעות לצורך עניננו. כל שנטען על-ידי המשיבים הוא, כי הם ניקו את החצר והציבו שלט האוסר על חניה בפתח הכניסה למקום החניה. דברים אלה אינם צריכים להקנות זכויות כלפי בעל המקרקעין...בנסיבות אלה לא ראיתי מקום למסקנה, כי הצדק דורש את המשכו של הרישיון לתקופה בלתי קצובה, וכי לא ניתן היה לבטל את הרישיון. אשר-על-כן הייתי מקבל את העירעור ומורה על סילוק ידם של המשיבים, כהחלטתו של בית-משפט השלום." עלות הריסת הגדר מאחר שהתובעים מבקשים סעד של סילוק יד, אין הכרח לקבוע כי הנתבע הוא זה שיישא בעלות פירוק הגדר.

העילה לסילוק יד מתבססת על טענת פלישה, והסעד המבוקש בו הוא סעד הצהרתי ו/או מתן צו עשה.

על כן, ניתן בזה צו המחייב את הנתבע לסלק ידו מהשטח של הקרקע שנימצא בתוך חלקת התובעים, בהתאם למפת המדידה ת/1.

...

עוד טען הנתבע כי יש לדחות את התביעה בשל התיישנות – ולחלופין בשל שיהוי - שכן תקופת ההתיישנות להגשת תביעה במקרקעין רשומים היא של 25 שנים והחומה נבנתה לפני למעלה מ- 30 שנה.

אני נעתרת לבקשה ומתירה פיצול סעדים, שיאפשר הגשת התביעה הכספית בשלב מאוחר יותר ובהליך נפרד.

סוף דבר התביעה מתקבלת, בכל הנוגע לדרישה לסעד הצהרתי שעניינו סילוק יד (סעיף 10א' לכתב התביעה).

אני דוחה את הדרישה להורות לנתבע לבצע את הריסת הגדר (סעיף 10ב'לכתב התביעה), כפי שפורט לעיל.

לקבוע כי בהתאם להסכם המכר על הנתבעת לפעול לצורך רישום התובעים בלישכת רישום המקרקעין ובתוך כך ליתן צו עשה לנתבעת לאכיפת היתחייבותה לרשום את זכויות התובעים בלישכת רישום המקרקעין בדרך של רישום בית משותף ולחילופין בדרך אחרת שלא תיפגע בזכויותיהם, תוך הצמדת חלקם בחצר (2/6 משטח החלקה) לדירתם; סעדים אלה הם מבקשת הנתבעת לסלק על הסף בהעדר סמכות עניינית לבית משפט השלום.

...

הנתבעת טוענת כי הפסיקה אליה מפנים התובעים בתגובתם מחזקת את עמדתה, על רקע נסיבות שונות מנסיבות תיק זה. דיון לאחר עיון בנימוקי הבקשה לסילוק התובענה על הסף, בתשובה ובתגובה לתשובה ובחינת כתב התביעה המתוקן, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לדחיית התביעה על הסף בכל הנוגע לסעד המבוקש בסעיף 45(א) לכתב התביעה המתוקן, להתקבל.

התובעת הגישה תביעה לצוו עשה להורות לנתבעת 1, רשות מקרקעי ישראל ("הרשות") לחתום על הסכם חכירה עימה בנכס מקרקעין בשטח של 1225 מ"ר בחלקה 27 בגוש 8153 ("חלקה 27") בכפר יונה, והכל בהתאם לחלקה בנכס.

מרכז הכובד של התביעה הוא אכיפת היתחייבותה החוזית של הרשות לחתום עם התובעת על הסכם חכירה ביחס לחלקה בנכס, וההכרעה בעיניין חוקיות ההפקעה נידרשת לאור העובדה שהרשות מתנה את חתימתה על ההסכם בביטול ההפקעה.

תמצית טענות הנתבעת 2 מטרת התביעה היא מתן זכות קניינית לתובעת למטרות מסחריות במקרקעין שהופקעו כדין.

לפיכך התובעת לא הצביעה על פגמים שורשיים ובסיסיים, וגם מטעם זה אין מקום להדרש לשאלת ההפקעה בדרך של תקיפה עקיפה.

...

דיון ומסקנות לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, מצאתי לקבל את טענות הנתבעת מהנימוקים שיפורטו להלן.

כך, למשל, אם קבלת טענותיו של בעל הדין תפגע באפשרות לקַדם תכנית לפיתוח תשתיות ציבוריות, או תביא לשינוי במצב המשפטי שהציבור הסתמך עליו, יהיה זה טעם שלא להיעתר להן בתקיפה עקיפה (ראו, למשל, עניין הראל, בעמוד 649; עניין אקונס, בעמודים 862-860; וע"א 4926/08 נאשף ואיל ושות' נ' הרשות הממשלתית למים וביוב, [פורסם בנבו] פיסקאות 40, 42 (השופט ס' ג'ובראן) (9.10.2013)).

החלקה שהועברה לישראל תיקרא להלן "חלקה 1/1". בתמ"ש 28860-09 ותמ"ש 28852-05-12 עתרו התובעים כאן ואימם יוכבד לאכיפת התחייבות הסב חיים ז"ל ליתן ללא תמורה לבנו **** ז"ל ולכלתו יוכבד שליש מזכויותיו במחצית הנותרת במקרקעין שתקרא להלן "חלקה 1/2". בפסק דין מיום 27.3.2014 (כבוד השופטת מ' קראוס), נקבע כי לתובעים כאן ולאמם יוכבד שליש מזכויות הסב חיים ז"ל בחלקה 1/2 (מחצית ליוכבד ומחצית לתובעים כאן).

עוד נטען בכתב התביעה כי קיים צורך בחלוקה מוסדרת וברורה של כל שטח המיגרש המשותף בין הצדדים וצדדי ג' (השכנים), ולכן עתרו לצוו לפירוק שתוף בדרך של ביטול צו רישום בית משותף, ביצוע פארצלציה ורישום צו בית משותף חדש.

לטענת ישראל, המקלט והשטח מתחת לבית על העמודים לא שייכים לתובעים אלא שמשו מאז ומתמיד את ההורים המנוחים, בין היתר ככניסה לביתם, וכך שטח זה יחד עם בית ההורים המנוחים ניתן באופן ייחודי ובלעדי במסגרת צו קיום הצוואה של האם המנוחה לפנינה ז"ל, כך שלתובעים אין ולא יכולה להיות חזקה בו. אין בפסקי הדין בהליכים הקודמים היתייחסות לייחוד חלק כלשהוא במקרקעין לפנינה ז"ל או לאחותה רבקה.

צו המניעה הקבוע שניתן בפסק הדין בהליך הקודם מיום 19.1.2021 הורה לישראל ואישתו בתיה או מי מהם "להמנע מלעשות כל שימוש בשטח המיגרש המדובר וכן ניתן צו עשה לסילוק ידם של הנתבעים משטח המיגרש לרבות סילוק פסולת הבניין וחומרי הבניה שהונחו שם.". ולכן, ככל שישראל היה מעורב בבנייה נושא ההליך כאן, יש לראותו כמי שלא קיים את הצוו שניתן בהליך הקודם.

...

סוף דבר הנתבעים יהרסו ויסלקו את כל אשר נבנה לאחר חודש ינואר 2017 במקרקעין נושא התביעה המצויים בחלקה שנקראה לעיל חלקה 1/2, ברחוב דוד המלך 4 בראש העין, שהיא חלק מגוש 4274 חלקה 145 תת חלקה 1, וישיבו את המצב לקדמותו.

התביעה הכספית נדחית.

הנתבעים ישלמו לתובעים, ביחד ולחוד, הוצאות משפט כדלקמן: אגרות בית המשפט בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד תשלומן.