אכיפת הסכם פיתוח בין עיריית רמלה לחברה קבלנית

בבית המשפט העליון רע"א 8207/16 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקש: מאיר ורדי נ ג ד המשיבים: 1. רינה בועז ז"ל 2. משה בועז ז"ל 3. אילנה בלומנצויג 4. חיים בועז 5. חנה אלעד 6. דוד בועז 7. יצחק קריטנשטיין 8. רונן מלכה 9. שאול בוארון 10. יהודית בוארון 11. אורן בוארון 12. שאול נבון 13. לילך נבון 14. סיון אסרף 15. ארז אסרף 16. חברת א.ב. שקום 17. אלון אלרואי 18. חברת אלאור 19. מרים איכר פיירברג יו"ר ועדה מקומית לתיכנון ובניה נת 20. הועדה המקומית לתיכנון ולבניה נתניה 21. עירית נתניה 22. הרב שמעון שר, יו"ר וועדת המשנה לתיכנון ובניה 23. אמיליו מיטרני, לשעבר ראש אגף רשוי ופקוח בעירית נ 24. אביעד מור ראש אגף רשוי ופקוח בעירית נתניה 25. פול ויטל מהנדס עירית נתניה לשעבר 26. אבנר אקרמן, מהנדס עירית נתניה 27. מיכאל גולבשטיין, ראש צות פקוח בניה בעירית נתניה 28. ויקטור ברטורו 29. אליהו טרגנו, מפקח במנהל הנדסה נתניה 30. בינימין קובייסקי, מפקח במנהל הנדסה נתניה 31. ועדת מחוז מרכז רמלה, מדינת ישראל 32. כרמל דהרי 33. ערן מכלוף 34. משרד הבריאות 35. משרד הרוחה 36. אריאלה כהן ארזי 37. אוריאל כהן ארזי 38. ידידיה ארזי 39. משה ארזי 40. יהונתן ארזי 41. יעיש וזאנה 42. פרחיה וזאנה 43. אורית מרום 44. שימי ראש 45. רעיה ראש 46. חיים פולק 47. דינה פולק 48. אביבה שמש 49. עזר שמש 50. גזיאל רוברט ובניו חברה קבלנית בע"מ 51. סטיב ויסמן 52. לורנס ויסמן 53. פיליפ צרפתי 54. מדלן צרפתי 55. וילי מנגל 56. אן אסתר מנגל 57. צ'רלס רינגלס 58. גיזל רינגלס בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בת"א 6055-09-16 מיום 11.9.2016 ומיום 5.10.2016 שניתנו על ידי השופט י' שפסר בשם המבקש: בעצמו ][]החלטה

שתי ההחלטות נשוא בקשה זו עניינן בבקשתו של המבקש להורות על עיכוב ביצוע הליכי הוצאה לפועל שניפתחו על-ידי חלק מהמשיבים לשם אכיפתו של חוזה מכר דירה שנחתם בין המבקש לבינם.

...

זו לי הפעם השנייה להידרש לעניינו של המבקש (ראו החלטתי ברע"א 7020/16 מיום 11.9.2016), והפעם הרביעית בסך הכל שבקשתו לעיכוב ביצוע מסירת החזקה בדירה מובאת לפני אחד משופטי בית משפט זה (ראו החלטת השופט ג'ובראן בע"א 4537/16 מיום 8.6.2016, והחלטת השופט מזוז ברע"א 5164/16 מיום 4.7.2016).

מכל מקום, למען הזהירות, אוסיף ואומר כי עיינתי בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 5.10.2016, ונחה דעתי כי בדין יסודה.

אשר על כן, בקשת הרשות לערער – נדחית; ממילא, נמחקת הבקשה לעיכוב ביצוע.

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב - יפו סע"ש 66837-11-15 לפני: כב' השופטת שרה מאירי- אב"ד נציגת ציבור (עובדים) גב' הילה ידיד- ברזילי נציג ציבור (מעסיקים) מר יעקב גונצ'רובסקי התובע MERHAWI IMBAY ALEMAYO דרכון 4628/127316 ע"י ב"כ: עו"ד שחר דור הנתבעות 1. עירית רמלה ע"י ב"כ: עו"ד מיכל ספקטור- דנינו 2. ר. נאם יזמות בע"מ ח.פ. 513803270 ע"י ב"כ: עו"ד ליליה שבשאי 3. א.ז. - שרות הספקת עובדים בע"מ ח.פ. 514026079 4. ע. נשר המרכז בטחון בע"מ ח.פ. 514928050 פסק דין

על הנתבעת 1 יהא להציג הסכמי היתקשרות על צרופותיהם, לרבות תשלומים שהועברו לידי הקבלנים ולהציג מידע על פקוח, משעסקינן ברשות מקומית, שהיה עליה להיתקשר במיכרז תקני מול כל חברה.

כמו כן שכרה הנתבעת 1 את שירותי חברת ש.ח.ק שחר חדש תיכנון ובקרה בע"מ (להלן: "חברת ש.ח.ק"), אשר עורכת בשם הערייה בדיקות תקופתיות של עמידת קבלני השרות של הערייה, לרבות קבלני המשנה כגון הנתבעת 2, בהוראות החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה.

לאור כל האמור לעיל, אנו קובעים כי הנתבעות היו מעסיקות של התובע ביחד ולחוד בהתבסס על המבחנים שנקבעו לעניין זה בפסיקת בתי הדין לעבודה [ראה לעניין זה ע"ע (ארצי) 273/03 דברת שוואב נ' מדינת ישראל- משרד החקלאות ופיתוח הכפר (פורסם בנבו, 02.11.06) (להלן: "עניין שוואב").

...

לאור כל אלה, נדחית אף טענה זו. סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה כמפורט לעיל.

הנתבעות תשלמנה לתובע תוך 30 יום מקבלת פסה"ד את הסכומים שפורטו לעיל, וכפי שנקבע בכל רכיב ורכיב.

לאחר ששקלנו את סכום התביעה ותוצאתו, מחד ומאידך, כי קביעותינו התבססו בעיקרן על מחדלי הנתבעות בהתנהלותן טרם התביעה ובמהלכה (בהתייחס לראיות שהוצגו, או שחדלו מלהציג), כמו גם את התנהלות התובע כאמור ברישא הכרעתנו – מצאנו להורות כי כל צד ישא בהוצאותיו.

לעומת זאת, כאשר מתבקש סעד אחר במסגרת תביעות אחרות הנוגעות למקרקעין, כגון ביטולו, תקפותו ואכיפתו של חוזה מכר מקרקעין, הסמכות היא לבית-המשפט המחוזי (ראו: רע"א 4890/15 אהרן אלוש נ' עירית טבריה, פסקה 5 (פורסם בנבו, 31.12.2015).

בעיניין זה נידרש לבחון: "מה תהא המשמעות האופרטיבית של מתן הסעד המבוקש בתביעה? – אם המשמעות תהא אכיפת זכות קניינית, כדוגמת הוראה על רישום בעלות, חכירה, או חלוקה בפנקסי המקרקעין, אז הסמכות העניינית תקבע לפי סעיף 51 (א) (3) לחוק; אם המשמעות תהא העברת זכויות חוזיות בלבד, ללא כל הוראה "קניינית" אופראטיבית, למשל כאשר לא ניתן לרשום את הזכויות, אזי הסמכות העניינית תקבע בהתאם לשווי הסעד" (רע"א 1924/16 עבדללה אבו ג'אנם נ' נכסי רמלה 3 בע"מ, פסקה 11 (פורסם בנבו, 20.04.2016)).

לא זו אף זו, הדין מקנה לכל שותף במקרקעין את החופש המוחלט לבקש את פירוק השתוף בכל עת (ע"א 319/74 רובינשטיין ושות' חברה קבלנית בע"מ, ואח' נר תמרה פיין, ו-2 אח', פ"ד ל (1) 454 (1975); ראה גם: 1017/97 יצחק רדילביץ נ' יצחק מודעי, נב (4) 625 פסקה 10 (1998)), אלא שזכות זו מוקנית רק לבעלים הרשומים במקרקעין, בעלי הזכויות הקנייניות (בש"א (חיפה) 904/99 עיזבון המנוח מאיר בינשטוק ז"ל נ' א.א. חי חברה לבנין ופיתוח בע"מ, פסקה 3 ז' (2000)).

...

עוד נפסק כי "סעדים שעניינם חזקה/שימוש/חלוקה מנותבים לבית משפט השלום, בין אם המקרקעין רשומים ובין אם לאו, בין אם שווי המקרקעין עולה על הסמכות הכספית של השלום ובין אם הוא בגדר הסמכות הכספית של השלום. כל יתר הסעדים שעניינם מקרקעין, כמו תביעה לאכיפת הסכם מקרקעין, הצהרה על זכות או היעדר זכות במקרקעין וכיו"ב – כל אלה מנותבים לבית המשפט המחוזי. ובקיצור, המבחן הוא מבחן הסעד ללא קשר אם התביעה היא לגבי מקרקעין רשומים או לגבי זכויות אובליגטוריות במקרקעין. לכן, ובניגוד למסקנה אליה הגיע בית המשפט בעניין לנצוט לעיל, אני סבור כי הסמכות באותו מקרה הייתה נתונה לבית משפט השלום, מאחר שהסעד שנתבקש שם היה תובענה לפירוק שיתוף" (ה"פ (מחוזי חיפה) 119/08 שרה שוויצר נ' אילן רפאל, פסקה 9 (2008) (כבוד השופט עמית)).

בתי משפט השלום הצביעו במספר הזדמנויות על הקושי המעשי בפירוק השיתוף בין מי שאינם רשומים כבעלי הזכויות (ראה למשל: ת"א (נתניה) 5867/06 חסון עמוס נ' מתתיה יעקב (21/05/2007) (כבוד השופט יחזקאל קינר); ה"פ (י-ם) 802/05 מרק בלזברג נ' האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי (נמחק) (31/07/2008) (כבוד השופט יצחק שמעוני)).ייתכן ואין מניעה עקרונית לדון בתובענה לפירוק שיתוף על בסיס זכויות גברא (in personam), לפי סעיף 13 (א) לחוק המיטלטלין, תשל"א – 1971, להבדיל מזכויות קנייניות במקרקעין, אך במקרה שלפניי מתעורר קושי יישומי לעשות כן, נוכח המחלוקת הממשית בין הצדדים באשר למערך הזכויות בנכס ואשר אין בידי להכריע בה. נוכח כל האמור לעיל, זה סבור בית-המשפט, כי בטרם יוכל לדון כדבעי בתובענה לפירוק השיתוף, מוטב כי הצדדים ימצו את נושא מערך הזכויות ביניהם ורישומן כדבעי, והם יפנו בהקשר זה לערכאה המוסמכת, ככל שיידרש.

לפיכך – בשלב זה – אני מורה על מחיקת התביעה.

לפי התנאי הראשון (תנאי ב' בתנאֵי הסף) רשאים להישתתף במיכרז "קבלנים שביצעו בין השנים 2003 (כולל) ועד ל- 30/10/2013, והשלימו לפחות בריכת מים אחת בנפח מינימאלי של 5,000 מ"ק מבטון דרוך". להוכחת עמידה בתנאי זה, נדרשו המציעים לצרף להצעתם, בעת מתן ההצעה, חוזה עם מזמין העבודה, צו התחלת עבודה וחשבון סופי מאושר על-ידי המזמין, לרבות הוכחת סיום תקופת בדק לבריכה.

בפרשת קסם מילניום, הכריע בית-המשפט בשאלה הנוגעת ליחס שבין ההליכים הנוגעים לסעד הפיצויים לבין אלו הקשורים לסעד האכיפה; בקבעו כי ככלל, מציע הטוען שניפגע כתוצאה מפגמים בהליך של מיכרז, לא יוכל לתבוע סעד של פצויי קיום בגין אי-זכייה במיכרז, מבלי שהקדים לתקוף את תוצאות המיכרז עצמו בהליך אכיפתי, אלא אם אפשרות זו נימנעה ממנו מטעמים שלא קשורים בהתנהלותו (פרשת קסם מילניום, פִסקה 21).

אִי-עמידה בתנאי סף, שהִנו תנאי חיוני להישתתפות במיכרז, מהוה בדרך כלל פגם מהותי שיוביל לפסילת ההצעה על הסף, מבלי שזו תדון על-ידי ועדת המכרזים (ראו: עע"מ 6203/11 הסעות המוביל הארצי 2007 בע"מ נ' עריית רמלה (27.12.11), בפיסקה י"ז לפסק-הדין; והאסמכתאות שם).

המקור השני הוא תקנה 20(ה) לתקנות הנ"ל, שעניינה הצעות בלתי-ברורות, ולפיה רשאית ועדת המכרזים לבקש הבהרות ממציע ביחס להצעתו, ובילבד שהדבר ייעשה באורח שוויוני והוגן (עע"מ 3190/02 בעיניין קל ביניין, לעיל, בעמ' 200); זאת, בשים לב לכך, שלוועדת המכרזים מסור שיקול דעת רחב האם לפנות למציע לשם קבלת הבהרות לעניין עמימות הצעתו, אם לאו (עת"מ (י-ם) 47334-12-10 חברת סופר אנ.ג'י דרום חברה לחלוקת גז טבעי בע"מ נ' מדינת ישראל משרד התשתיות הלאומיות (27.12.11); וכן ראו: עע"מ 302/12 מטיילי קריית שמונה בע"מ נ' עריית צפת (3.7.12)).

מקום שבו הפניה נעשתה כדי לקבל הבהרה בדבר הניסיון אשר עומד למהנדסים המוצעים וללסיכו בפרויקט, שאותו הזכירה לסיכו בהצעתה – אין פגם באותה פניה (על מתן אפשרות לתקן פגמים טכניים-פורמליים בעיניין תנאֵי סף הדורשים הוכחת עמידה בתנאים, ראו והשוו: עע"מ 3190/02 קל בנין בע"מ נגד החברה לטפול בשפכים רמת לבנים בע"מ פ"ד נח(1) 590, פִסקה 9 לפסק-דינה של כב' השופטת פרוקצ'יה; עע"מ 5678/01 שידורי עדן בע"מ נגד אפיק רום – הערוץ הישראלי החדש בע"מ פ"ד נו(1) 917, פִסקאות 6-5; עת"מ 61131-10-10 Hitachi Power Systems נ' חברת החשמל לישראל בע"מ (13.2.11) פִסקאות 63-62; עת"מ (י-ם) 709/02 אורגד חש"ן בע"מ נ' משרד התחבורה (29.12.02); ועת"מ 34651-01-13 ק.ס.מ.ג קבלנים לעבודות תשתית ופיתוח בע"מ נ' משרד הבינוי והשיכון (4.2.13) פִסקאות 19-17).

...

הערות נוספות למעלה מן הנדרש יוער, כפי שצוין לעיל, כי ככל שהיה מקום לפסול את הצעת לסיכו בשל אי-צירוף מלוא המסמכים שנדרשו לשם הוכחת הניסיון (וכאמור, אין הדבר כך), הרי שדין התובענה לפיצויי קיום היה להידחות, אף מהטעם שפגם כאמור גם דבק במסמכים שהגישה התובעת.

סוף דבר על יסוד האמור לעיל, התובענה נדחית.

בהתחשב במכלול הנסיבות, ובין-השאר, בסכום התובענה העומד על 2,004,200 ₪ (נכון למועד הגשתה), תשלם התובעת לנתבעת הוצאות בסכום כולל של 80,000 ₪.

מטרת המיכרז היא הפעלת קבלן חצוני על-ידי הערייה לשם גביית פיגורים בתשלומי הארנונה, אגרות ביוב, אגרות מים, היטלי פיתוח, אגרות שלוט (ראו מיסמך א'- "מנהלה" המהוה חלק ממסמכי המיכרז).

הכרעתי בטענות הצדדים תיעשה אגב שמירה על הכלל לפיו בית המשפט אינו מחליף את שיקול דעתה של ועדת המכרזים והוא יתערב רק במקרים שבהם התגלו בהחלטה פגמים הפוגעים בעקרונות דיני המכרזים, או אם נפלה אי סבירות קיצונית בהחלטתה (ראו עע"מ 6203/11 הסעות המוביל הארצי 2007 בע"מ נ' עריית רמלה (27.12.2011); עע"מ 3499/08 רון עבודות עפר ייזום ופיתוח מ.א. בע"מ נ' ועדת המכרזים (18.01.2009) והאסמכתאות שם).

ב) במסמך הבהרות שנשלח ביום 22.04.2021 נכתב בהערות הכלליות בתחילת המסמך, כי "בעמוד 30 לתנאי המיכרז – סעיף 4.1.8.6 נוסח החדש יהיה: "החברה תישא בעלות הפקת תלושי התראה ו/או כל מיסמך אחר הקשור לאכיפת הגבייה לרבות, הדפסת תלושי ארנונה שנתיים ודו-חודשיים". אלה הן הוראות סעיף 1.8.8.6 להסכם עליו יתבקש הזוכה לחתום ואשר מסדיר מערכת היחסים בין הערייה לבין החברה הזוכה.

...

הסעד הראוי: מכל הטענות שהעלתה העותרת אני מקבל הטענה, כי נפלו פגמים באומדן שיש בהם כדי להשליך על החלטתה הסופית של ועדת המכרזים.

סוף דבר, העתירה מתקבלת באופן חלקי.

כל יתר הטענות שהועלו על-ידי העותרת- נדחות בזאת.