אכיפת הסכם חוזי וחיוב בפיצוי מוסכם

ביהמ"ש קובע כי התובע ניסה בדיעבד לשפר מצבו ביחס לתוכן ההסכם בכך שיהנה הן מאכיפת ההסכם והן מפיצוי מוסכם, שעה שההסכם שלל זאת ולכן דוחה הבקשה לחייב הנתבעת בפצוי מוסכם.

...

סוף דבר ביהמ"ש מחייב הנתבעת לשלם לתובע הסך של 86,187 ₪ צמוד בתוספת רבית כדין ממועד הגשת התביעה ועד מועד התשלום בפועל.

תביעת התובעת מבוססת כל כולה על הטענה שהנתבע הפר את התחייבויותיו מכוח ההסכם בכך שניפתחה נגדה חקירה, ולפיכך – בהתאם להוראות אותו הסכם – יש לחייבו בתשלום הפצוי המוסכם.

גם סעיף 5 להסכם הפשרה, אשר עליו מבוססת התביעה הנוכחית - עוסק בהאשמות ואיומים בהגשת תלונה שפורטו בכתב התביעה (מהם הצהיר הנתבע בהסכם הפשרה כי הוא חוזר בו), וסמוך לאחר מכן נקבעה הוראת הפצוי המוסכם שאותה מבקשת התובעת לאכוף במסגרת הליך זה. ממילא, כפי שציינתי לעיל, אין טענה כי היתקיימו בין הצדדים יחסים אחרים כלשהם, כך שכל תלונה שהוגשה, ככל שהוגשה, מקורה אף הוא ביחסי העבודה שהתקיימו בין הצדדים.

...

כך או כך, אני סבורה כי בכל מקרה, הסמכות העניינית לדון בתביעה מסורה לבית הדין לעבודה.

בנסיבות אלו, אני סבורה כי לא יכולה להיות מחלוקת של ממש על כך, שעילת התביעה נעוצה ביחסי עובד מעביד שהתקיימו בין הצדדים, ולפיכך הסמכות הייחודית לדון בתביעה מסורה לבית הדין לעבודה.

יחד עם זאת ברי, כי מקום שיש ערכאה מוסמכת לדון, אין מקום לדחיית התביעה כפי שעתר הנתבע, ולפיכך אני מורה על העברת ההליך לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב יפו, אשר לו הסמכות לדון בו. בנסיבות העניין לא מצאתי לעשות צו להוצאות בשלב זה, ועניין זה ייוותר לשיקול דעתו של המותב הנכבד שידון בתיק.

כך, ככל שחוזה מסווג כחוזה בלתי חוקי לפי סעיף 30 לחוק החוזים, יש לבחון את הסעדים שייקבעו לפי סעיף 31 לחוק, המעניק לבית המשפט אפשרות לאזן בין האינטרסים השונים של הצדדים שהתקשרו בחוזה הפסול (כמו פטור מהשבה מלאה או חלקית, או קיום חיוב מלא או חלקי).

כך בעיניין מזל אילן מצא בית המשפט לאכוף את ההסכם שבו נקבעה תמורה לא חוקית אך דחה את התביעה לפצוי מוסכם והסביר כי "בית משפט זה אינו נוטה להורות על סעד של פיצוי בגדריו של סעיף 31 לחוק החוזים (ע"א 195/84 עירית נהריה נ. ימין, פ"ד מ(3) 266, 279 (1986); עניין ברש, בעמ' 273; עניין סולומונוב, בעמ' 302; עניין אלחנני, בעמ' 717), הגם ששאלת פסיקת פיצויים מכוח חוזה בלתי חוקי הושארה בצריך עיון בעיניין זגורי (שם, בעמ' 785)". לסיכום, בנסיבות שבפנינו בהן המשיב היתקשר בהסכם הנגוע באי חוקיות במטרה להונות את רשויות המס והוא בחר בהליך קודם בתוצאה המשפטית של בטלות ההסכם, הוא אינו רשאי לטעון לאחר מכן לפיצוים מכוח אותו הסכם.

...

בכתב הגנתו טען המערער, בין היתר, שדין התביעה להידחות בשל מעשה בית דין, שכן בהליך הקודם נפסק שההסכם בטל מעיקרו (VOID).

יודגש, התביעה שהגיש המשיב הייתה אך תביעה לקבלת פיצוי מוסכם חוזי, לא נתבע כל פיצוי אחר, כגון פיצוי נזיקי או פיצוי עקב ניהול משא ומתן שלא בתום לב. מטעם זה, אף אני סבורה כי דין תביעת המשיב להידחות.

יסכה רוטנברג, שופטת לסיכום : הערעור מתקבל.

התביעה של המשיב - נדחית.

בנוסף נטען כי אכיפת ההסכם בדרך של חיוב בתשלום פיצוי מוסכם תהא בלתי צודקת בנסיבות העניין.

...

אינני מקבל את הטענה שההפרה שביצעו הנתבעים הינה הפרה רגילה בנימוק שהתובע הסכים לדחיית מועד קבלת החזקה מיום 31.5.2021 עד 20.6.2021.

. (ב) העובדה שהצדדים בחרו לקבוע בחוזה פיצוי בסכום קצוב מצטבר לכל יום, חודש או שנה של עיכוב מחזקת את המסקנה כי קביעתם הייתה סבירה.

לכן, אני קובע שבנסיבות שבפנינו יוקטן הפיצוי המוסכם ויועמד על 10,000 ₪ בלבד.

אשר על כן, אני מחייב את הנתבעים (ביחד ולחוד) לשלם לתובע את הסכומים הבאים: (1) 10,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל ממועד הגשת התביעה, 1.4.2022, ועד לתשלום המלא בפועל.

לאור סרובו זה של המוכר להמשיך לקיים את ההסכם, לא היה מנוס לרוכש כי אם להגיש את תביעתו דנן, במסגרתה עתר לאכוף על המוכר את ביצוע הסכם המכר, לחייבו בתשלום הפצוי המוסכם ולמנות את בא כוחו ככונס נכסים להשלמת העסקה; מנגד הגיש המוכר תביעה שכנגד לביטול ההסכם בטענת הטעה ורמייה מצד הרוכש באשר לשווי הדירה ועתר לחייב את הרוכש בתשלום הפצוי המוסכם בגין הפרת ההסכם מצדו.

...

(6) אני ממנה את ב"כ הרוכש עו"ד גיא יעקב ככונס נכסים להשלמת העסקה, ברם מינויו זה ייכנס לתוקף רק במידה והמוכר יסרב לשתף פעולה ו/או יסכל את השלמת העסקה ו/או לא יחתום על מסמכים נדרשים, במקרה שכזה תישלח למוכר הודעת התראה בכתב לכתובתו בדירה מושא התובענה, וככל שהמוכר לא יחזור לשתף פעולה באופן מלא כנדרש, בתוך 10 ימים מיום ההמצאה כדין, יכנס לתוקף מינויו של ב"כ הרוכש ככונס נכסים.

(7) בנוסף, אני מחייב את המוכר לשלם לרוכש הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 70,000 ₪: בעניין זה נתתי את דעתי למגוון שיקולים, לרבות: אופן ניהול ההליך מצד המוכר אשר התעקש להיות לא-מיוצג, התעקשותו לקבלת פסק-דין למרות שהוצע לו בסיום מועד ההוכחות להסכים להשלמת העסקה ללא צורך במתן פסק-דין, מידתיות והכרחיות, התעריף המינימלי המומלץ בשים לב לכך שמדובר למעשה בשתי תביעות ובשתיהן הפסיד המוכר, כמו כן הבאתי בחשבון את התנהגותו חסרת תום הלב של המוכר כמפורט בסעיפים 49-54 לעיל.

אמנם הרוכש מצידו לא הזכיר במסגרת הסעד של אכיפת חוזה המכר, גם את הסכם האופציה, המוכר מצידו גם הוא לא עתר לאכיפת הסכם האופציה (שכן הוא עתר לביטול הסכם המכר), ברם כפי שהבהרתי בסעיף 9 לעיל, להתרשמותי הצדדים ראו ורואים בשני ההסכמים מיקשה אחת, ועל כן ובמסגרת סמכותי ומתוך הגינות כלפי המוכר, והואיל והבעתי את דעתי לעיל שניתן לראות בהסכם האופציה כחלק מהתמורה הכוללת גם לשיטת המוכר שסכום התמורה שנקבע בהסכם הינו נמוך משווי הדירה, הרי שאני קובע שאכיפת הסכם המכר מתייחסת גם להסכם האופציה ויש לראות בשני ההסכמים כמקשה אחת, תוך שאני מבהיר למען הסר ספק, כי המועדים הנקובים בהסכם האופציה ו/או שאליהם מתייחס הסכם האופציה, אינם משתנים, ואין בעובדה שכתוצאה מההליך המשפטי דנן העסקה תושלם שלא במועדה המקורי עפ"י ההסכם, בכדי לדחות ו/או להאריך את המועדים שבהסכם האופציה, שכן דחיית השלמת העסקה נגרמה בגלל המוכר והתנהגותו חסרת תום הלב, ו"לא יצא חוטא נשכר".