אכיפת הסכם גירושים, אפוטרופסות ומזונות

רקע שלוש תביעות הונחו בפניי; תביעה לאכיפת הוראות הסכם גירושים, תביעת אפוטרופסות ותביעת מזונות, אשר הוגשו על ידי התובעת כנגד הנתבע (להלן: "האשה" ו"האיש", לפי העניין).

...

בפסק דין שניתן ביום 22.8.17 , תביעתו נדחתה בין היתר מהנימוקים, כי התנערות האב מחובתו לזון את הקטינה, בכך שהפסיק לשלם את מזונות הקטינה על דעת עצמו, כמו גם התנערותו מאחריותו ההורית כלפיה, תוך אי קיום זמני שהות עמה, הביאו למצב בו נטל גידול והטיפול בקטינה מוטלים על האם בלבד, ולפיכך אין לאפשר כל הפחתה בסכום המזונות המינימליים אותו התחייב האב לשלם עבור הקטינה, בהסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין.

)2( צירף לבקשתו דין וחשבון המתייחס למועד הגשת הבקשה ולתקופה הכוללת את שנת המס האחרונה וזו שקדמה לה, ערוך לפי טופס שנקבע בתקנות, מאומת בתצהיר ובו – (א) פרטים בדבר נכסיו, לרבות מניות או זכויות אחרות בתאגיד; (ב) פרטים בדבר הכנסותיו, הוצאותיו וחבויותיו, תוך ציון שמות נושיו, מענם והערובות שנתן להם; (ג) פרטים הידועים לו בדבר נכסיהם, הכנסותיהם, הוצאותיהם וחבויותיהם של בן-זוגו ושל ילדיו הקטינים או ילדיו הבגירים הגרים עימו, לרבות מניות או זכויות אחרות שלהם בתאגיד.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני מקבלת את תביעת האישה לאכיפת הסכם.

כמו כן, אני מורה כי שני ההורים יחלו בהדרכה הורית במסגרת הציבורית, על פי המלצת האגף לשירותים חברתיים.

לדברי האב, ההסכם מחייב את שני הצדדים ויש לכוף את האם לפעול על פי הוראותיו ולקיים whatsapp ללא כל סייג.

במקרה שלפניי הותרת האפוטרופסות המשותפת כמות שהיא עם מתן אפשרות וטו לאב לשלול או להיתנגד מרחוק לכל החלטה שהאם מעוניינת לקבל בנושאי הקטין, כאשר מדובר באב שלא מכיר את הילד ואת צרכיו ההתפתחותיים, לא נוטל חלק בחייו, לא משלם מזונותיו, לא מבקרו ולא מתכוון לבקרו, נראית כמהלך שלא ייטיב עם הילד בייחוד לאור הסיכסוך והקונפליקט ההורי.

הכרעה שכזו מעניקה משקל וחשיבות לגידול של הילד, לטפול בו ולמימוש האחריות בפועל והעדפתה על פני "המעורבות בשלט רחוק". הכרעה שכזו גם לא מבטלת את ההסדרים בעיניין האפוטרופסות שבהסכם הגירושין אלא משכללת את המנגנון ליישומם בפועל.

...

סבורני שפתרון שכזה בנסיבות הייחודיות של המקרה שלפניי שבו מוכח כי אין תקשורת בין ההורים בעת האחרונה דווקא סביב קבלת החלטות בעניין מרכזי כגון רישום למסגרת לימודית מחייב פתרון יצירתי, מתחשב ומעשי.

הנתבע מנגד סבור כי הסטאטוס קוו התגבש רק בשנתיים שלאחר הגירושין XXX- ובמועד זה כבר חדל הנתבע לקיים אורח חיים דתי ורק כעת ולאחר מעבר האם ליישוב החלה לידרוש לאכוף את ההסכם, על אף שהצדדים שינו את אותן הסכמות בהתנהגות.

בטרם סיום אומר, כי שתוף פעולה פורה בין הצדדים בעתיד ימקסם את טובת הקטינים ומוטב, כי לכל הפחות בכל הקשור לטובת הקטינים, יפעלו הצדדים תוך שתוף פעולה, שכן 3 " (קהלת, ד, ט). עמֲלָםָ בּ ב וֹ ט כרָ שׂ ־להָםֶ שׁ י ר שׁ מןִ־האָחֶדָ א ניַםִ שּׁ ה ביִם וֹ ט " אשר על כן ולסיכום, אני מורה כדלהלן: הצדדים יפעלו על פי כלל הסכמותיהם, כפי הוראות הסכם הגירושין, הן ביחס לעניין שבליבת הליך זה- שמירת אורח החיים הדתי של הקטינים והן ביחס לעניינים הנלווים- תשלום מחציות והעברת השוברים, כחלק מתשלום דמי המזונות.

כפי המלצת עו"ס לסדרי דין, הקטינים יהיו באחריות הורית משותפת וזאת בהתאם לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות וכל החלטה מהותית (בעיניין החורג מהסכמות הצדדים כמפורט בהסכם הגירושין) תיתקבל בהסכמה בלבד.

...

בטרם סיום אומר, כי שיתוף פעולה פורה בין הצדדים בעתיד ימקסם את טובת הקטינים ומוטב, כי לכל הפחות בכל הקשור לטובת הקטינים, יפעלו הצדדים תוך שיתוף פעולה, שכן 3 " (קהלת, ד, ט). עמֲלָםָ בּ ב וֹ ט כרָ שׂ ־להָםֶ שׁ י ר שׁ מןִ־האָחֶדָ א ניַםִ שּׁ ה ביִם וֹ ט " אשר על כן ולסיכום, אני מורה כדלהלן: הצדדים יפעלו על פי כלל הסכמותיהם, כפי הוראות הסכם הגירושין, הן ביחס לעניין שבליבת הליך זה- שמירת אורח החיים הדתי של הקטינים והן ביחס לעניינים הנלווים- תשלום מחציות והעברת השוברים, כחלק מתשלום דמי המזונות.

על אף האמור ושעה שאני סבור כי האב רואה לנגד עיניו את טובת ילדיו ויפעל בהתאם להחלטות ביהמ"ש ולהמלצת עו"ס לסדרי דין, כאמור, אינני מחייב את האב בקנס בגין הפרה של התחייבות זו, כפי דרישת התובעת.

בהתאם לטובת הקטינים ולאחר שבחנתי את עמדת העו"ס ואת המלצותיה (ולנוכח האפשרות בה יצומצם המרחק בין מקום מגורי הצדדים), הסדרי השהות שבין האב לקטינים יוכלו להתבצע באחד מן האופנים האמורים להלן: - ככל שמרחק הנסיעה בין מקום מגורי הצדדים לא יעלה על 30 דקות נסיעה ברכב- הסדרי השהות שבין האב לקטינים יתקיימו פעמיים בשבוע בימים ב' וד' ויכללו לינה (החל מתום המסגרת החינוכית ועד למחרת) וכן בכל סוף שבוע שני לסירוגין (החל מיום שישי ועד למוצאי השבת).

הצהרתי בדבר בטלות הסכם הגירושין, לחילופין הפרת/אכיפת הסכם גירושין ככל שתידחה טענות הבטלות", במסגרתה עתר לביטול הסכם הגירושין מחמת העדר גמירות דעת, חוסר תום לב, מצגי שוא בשלב המשא ומתן והאכיפה, טעות, הטעייה ועושק.

גרנו יחד, היינו בבית" (עמ' 17 , שורות 4-7 כמו כן, במסגרת חקירתו אישר א' כי לאחר שעזב את דירת הצדדים לא שילם את דמי המשכנתא או את דמי מזונות הקטינים, בדיוק כפי הקבוע בהסכם, ועוד קודם לפנייתו לערכאות משפטיות (עמ' 17 , שורות 16-29 לפרו').

אולם לא עלה בידי א' להמציא לתיק כל מיסמך אשר יאשר טענותיו לפיהן סבל מחרדות, ולא היה באמתחתו הסבר מניח את הדעת לאי המצאת המסמכים (בתחילה טען כי המסמכים מצויים ב**** ****, ובהמשך נטען כי הם מצויים אצל ס' בבית הצדדים, וכי אין לו גישה לאותם המסמכים): "...ש: פנית פעם לבימ"ש או לגוף למנות לך אפוטרופוס?

...

בסיכומו של דבר, לא ניתן להתעלם מהרושם כי כלל טענות התובע בעניין ההסכם, אך עולות כדי טעות בכדאיות העסקה, אשר אינה מזכה אותו בביטול ההסכם: ביום חתימת ההסכם, א' חפץ לחזור ולחיות עם ס' בשלום בית ותנאי ההסכם היו טובים נכון לאותו המועד והלמו את האינטרסים הכלכליים שלו.

"(עמ' 12 , שורות 13-14 על בסיס כל האמור לעיל, אני קובעת כי לא הוכח כל ליקוי של ממש במצבו הנפשי של א' בעת עריכת ההסכם; חתימתו ואישורו היו תקינים, כשרותו המשפטית לא נשללה והוא היה כשיר משפטית וחוקית לבצע כל פעולה.

אם כן לאור נוסח ההסכם וחוות דעת המומחה אני קובעת כי על א' להעביר ל- ס' סך של 143,944 ₪, והחובה לאיפוס החשבון אל מול הבנק תעמוד לפתחה של ס'.

סוף דבר: תביעתו של א' לביטול ההסכם נדחית באופן גורף, וכך גם מרבית טענותיו ביחס לאכיפת ההסכם.

תמ"ש 50167-06-19 – אכיפת הסכם גירושין ביום 23.06.19 הגישה האם כנגד האב, תביעה לאכוף על האב את זמני השהות שנקבעו בהסכם הגירושין.

תמ"ש 64036-07-20 – תביעה לאפוטרופסות בלעדית תביעה זו הוגשה ביום 28.07.20 ע"י האם כנגד האב, במסגרתה טענה האם כי מאז הגירושין היא זו המגדלת את הקטינים לבדה, בעוד האב יוצא חובתו בקיום זמני שהות מצומצמים עם הקטינים.

בית המשפט אינו יכול להתייחס בצורה רצינית לטענה זו של האב, אשר נטענה בעלמא וללא כל ביסוס, בעת בה נקבע כי הולדת קטין נוסף ופציחה בזוגיות חדשה, אינם מהוים שינוי נסיבות מהותי המצדיק שינוי גובה המזונות שנפסקו מה גם שאין המדובר בשינוי שלא ניתן היה לצפותו בעת חתימת הסכם הגירושין ואישורו.

...

משכך, שעה שלא הוכח בפניי כי התנהגות הקטין כלפי האם וסירובו העיקש לחדש עימה את הקשר, חרף מאמצים כבירים שנעשו מצידה בעניין זה, מוצדקת וכאשר האב מצידו דבק לאורכם של ההליכים בגרסה כי אין המדובר בניכור הורי שמפעיל כנגד האם (ראו, בין היתר, טיעון ב"כ האב בישיבת הוכחות מיום 02.03.23 בעמ' 6 שורות 2-23 וכן סעיף 25 לסיכומי האב) הגעתי לכלל מסקנה כי הקטין הוא בבחינת 'בן מרדן'.

לא זו אף זו, אפילו ולא הייתי מגיעה למסקנה זו, הרי שלנוכח מצבה הבריאותי הרעוע של האם, כמו גם מצבה הכלכלי, בצד העובדה כי מגדלת כמעט לבדה את הקטינה, בעוד שהאב מקיים עימה זמני שהות מצומצמים בלבד (סוף שבוע אחת לשבועיים), אל מול מקור חיוב האם במזונות הקטין, מ'דיני צדקה', הרי שניתן לקבוע כי אין ביכולתה הכלכלית של האם להשתתף במזוות הקטין, שכן קביעה כאמור עשויה לדרדר אותה לחרפת רעב ולפיכך, האם איננה עומדת בתנאי ה'אמידות' ולכן אין לחייבה במזונות הקטין מדיני צדקה.

כך גם לא הוכח בפני כי הקטין יחווה מחסור מקום בו לא תחוייב האם במזונותיו, שכן נחה דעתי כי יש בידי האב למלא מלוא צרכיו, אותם הערכתי ע"ס 2,250 ₪ בחודש וכאמור בקביעות אליהן הגעתי במסגרת התביעה לביטול מזונות.

אחרית דבר, מכל המקובץ לעיל, עתירת האב בתמ"ש 3402-09-21 לביטול חיובו במזונות הקטין – מתקבלת.

עתירת האב לביטול חיובו במזונות הקטינה – נדחית.

עתירת האב בתלה"מ 27554-10-22 לחיוב האם במזונות הקטין – נדחית.