בבית המשפט העליון
בש"פ 5196/04
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
העוררת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
סלומון גבריאלוב
ערר לפי סעיף 53 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996 על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים, מיום 1.6.04, בתיק ב"ש 6114/04, שניתנה על ידי כבוד השופט מ' רביד
תאריך הישיבה: י,ד בסיון תשס"ד (3.6.04)
בשם העוררת: עו"ד אריה פטר
בשם המשיב: עו"ד רפאלה שפריר
][]החלטה
לאחר שהנשים מגיעות לכאן, הן עוברות מיד ליד תמורת סכומי כסף נכבדים, וכל סרסור חדש מחייבן לעבוד בעיסקו, לעיתים שבועות ולעיתים חודשים, ללא תמורה, כדי להשיב לו את "השקעתו". התופעה הנוספת המלווה תחום עבריינות זה, היא שהסוחרים ובעלי המכונים מעדיפים, ממניעים שאין צורך להרחיב עליהם את הדיבור, שלא לפעול בגלוי, והם עושים זאת באמצעותם אחרים, המנהלים עבורם את עסקיהם המפוקפקים, ואחד מאלה הוא המשיב שבפני.
המשיב הוא אמנם "בורג" באותה תעשייה של סחר נשים וזנות, אולם "בורג" חשוב המאפשר לבכירים ממנו לקיים את אותה "תעשייה" המגלגלת סכומי עתק לכיסיהם, מבלי להסתכן בחשיפת זהותם.
ואם בכל אלה לא די, מתברר כי שעה שבדק שרות המבחן חלופות מעצר אותן הציע המשיב, הוא-עצמו בחר למסור עובדות כוזבות, וביניהן כאלו שהתייחסו למצבו האישי ולהתמכרותו לסמים.
...
סבורני, כי לאור חומרתן של העבירות שיוחסו לו, עברו הפלילי המכביד, והעובדה שככל הנראה מתקשה המשיב לשנות את אורחותיו, שוב אין מנוס מהמסקנה כי מדובר במי שבעת שהוא מתהלך חופשי נשקפת ממנו סכנה כי יוסיף לבצע עבירות, וכל חלופת מעצר שיציע אין בה כדי לבטל סכנה זו.
לפיכך, אני מחליט לקבל את הערר, ומורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים.