מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אי-תשלום משכורת עקב טעות בחשבון הבנק

בהליך דיון מהיר (ד"מ) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בפסק הדין מיום 13.8.2015 נפסק כי המבקש ישלם למשיבה סך של 19,180 ₪ בגין שכר עבודה בצרוף פצויי הלנה וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 2,000 ₪ צמודים כדין ממועד מתן פסק הדין.
אשר לביטול פסק דין מכוח שיקול הדעת המוקנה לבית הדין – הרי שסבורני כי במקרה דנן סכויי ההגנה של המבקש אינם גבוהים, ומשכך אין להעתר לבקשה אף מטעם זה. התביעה הוגשה ב-9.3.2015 בגין אי תשלום שכר עבור שלושה חודשי עבודה מחודש 12/07 – 2/08 בסך כולל של 14,500 ₪ ובצרוף הפרישי הצמדה וריבית בסך 4,680 ₪ (בגין התקופה מיום 9.1.2008 ועד ליום הגשת התביעה).
המנהל המיוחד בחן בשעתו את תלושי השכר (שצורפו גם לתביעה דנן), תדפיס חשבון הבנק של המשיבה בגין אותם חודשים וכן ביקש את עמדת המבקש, בטרם קיבל את ההחלטה לאשר את מלוא החוב (כאמור בנספח ב'1 לתגובה).
בפסק הדין צוין בטעות כי המשיבה זכאית ל"פצויי הלנת שכר", הגם שלא תבעה זאת.
...
המשיבה טוענת בתגובה (שנתמכה בתצהיר שהוגש לתיק ב-8.3.21) כי יש לדחות את הבקשה מעיקרי הטעמים הבאים: המשיבה הועסקה על ידי המבקש מספר חודשים במהלך השנים 2007 – 2008 בתור מזכירה משפטית.
אשר לביטול פסק דין מכוח שיקול הדעת המוקנה לבית הדין – הרי שסבורני כי במקרה דנן סיכויי ההגנה של המבקש אינם גבוהים, ומשכך אין להיעתר לבקשה אף מטעם זה. התביעה הוגשה ב-9.3.2015 בגין אי תשלום שכר עבור שלושה חודשי עבודה מחודש 12/07 – 2/08 בסך כולל של 14,500 ₪ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית בסך 4,680 ₪ (בגין התקופה מיום 9.1.2008 ועד ליום הגשת התביעה).
משכך ועל אף שהצדדים לא התייחסו לאמור במסגרת הבקשה דנן אני קובעת כי המילים "בצירוף פיצויי הלנת שכר" (כאמור בסעיף 3א' לפסק הדין) ימחקו.
משכך, הבקשה לביטול פסק הדין בהיעדר הגנה – נדחית בכפוף לתיקון כאמור לעיל.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

להלן השתלשלות ההתכתבויות לעניין זה (נספח 13 לתצהיר הנתבעת): · גב' שי נופר ממדור שכר אינטל (להלן – "נופר") פונה לתובע ומעדכנת אתו כי קיימת טעות במספר חשבון הבנק שלו ולכן חזרה מקדמת תשלום שכרו מהבנק, כדלקמן: "יצחק שלום,
ואני מבקש לענות לו באופן רישמי למה אתם לא משלמים לי משכורת אך יש לכם דרישה שאני אפתח חשבון בנק ומבלי שיש ביכולתי לאור מצבי הרפואי לטפל בעיניין.
אולם הנתבעת נהגה בתובע בשרירות לב ובחוסר רגישות שעה שסרבה בתוקף להפקיד את שכרו בגין ימי המחלה בחשבון הבנק אליו הפקידה את שכרו במהלך הרילוקיישן, בטענה שהיא אינה יכולה להפקיד לחשבון הבנק אליו העבירה עד כה את שכרו, אלא רק לחשבון בנק בארץ, וזאת בשל סיום תקופת הרילוקיישן.
...
אחרית דבר התביעה מתקבלת ברובה.
התביעה שכנגד – נדחית.
לאור התנהלות הנתבעת כאמור, דחיית התביעה שכנגד בסך 804,000 ₪ ובהתחשב בהוצאות הרבות שנדרש התובע להוציא לצורך ניהול ההליך, מצאנו לחייב את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 40,000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2021 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

לטענתו, הודיע על התפטרותו בתאריך 29.3.17 בשל מצבו הרפואי ועל רקע הרעה מוחשית של תנאי העסקתו, נוכח אי תשלום שכרו ושעה שאינטל לא הציעה לו תפקיד חלופי, אולם אינטל אישרה את התפטרותו רק בתאריך 7.5.17.
לטענתה, פסק הדין מסיק מסקנות שגויות מחומר הראיות, באופן המצדיק את היתערבות ערכאת העירעור במהימנות העדים ומשקל הראיות.
שכן, אין חולק שהעובד ניתק כל קשר עם מדינת ישראל: מזה מספר שנים שהוא אינו מתגורר בישראל אלא בסקוטלנד, הוא ויתר על אזרחותו הישראלית, סגר את חשבון הבנק שלו בישראל עוד בשלהי שנת 2016 ואין לו כל נכסים בישראל.
...
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, בפסק דינו של בית הדין האזורי ובכלל החומר המצוי בתיק, הגעתי לכלל מסקנה שדין הבקשה להתקבל.
לאור כל האמור, ובעיקר מחמת מאזן הנוחות, דין הבקשה ביחס לסכומים הפסוקים בסעיף 271 לפסק הדין (ולמעט הוצאות המשפט שנפסקו בסעיף 275 בפסק הדין, אשר אותן בתי המשפט נוטים שלא לעכב.
סוף דבר – הבקשה ביחס לסכום הפסוק בסעיף 271 לפסק הדין מתקבלת, כאמור בסעיף 8 לעיל.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לדבריו, הנתבעים טענו שהמשכורות שולמו בתקופה מאוחרת יותר אך לא צרפו כל אישור לכך פרט להמחאות שנפדו לכאורה אך אין להן זכר בפירוט חשבונו של התובע, ומיאנו להמציא תדפיס חשבון הבנק של הנתבעת 1 המעידה על תשלום המשכורות.
כמו כן, טענת הנתבעים כי השכר לא שולם לאור קשיים כלכליים של הנתבעת 1 בעטיים הוחלט כי בעלי המניות לא יקבלו שכר אינה מתיישבת עם היתנהגות הנתבעים אשר המשיכו לנסוע ברכבי ליסינג, וכן עם הוצאת סכום של 100,000 ₪ מחשבון החברה על ידי הנתבע 2.
אשר לטענה בדבר אי תשלום שכר עבור חודש 6/2018, טענה זו הועלתה לראשונה בסיכומי התובע ונראה על פניו כי מדובר בטעות סופר.
הפרישי שכר בגין גילום רכב, הפרשות לפנסיה וקרן הישתלמות לטענת התובע בנגוד לנספח להסכם המייסדים עליו חתמו הצדדים, התובע לא קיבל את אותם התנאים אשר קיבלו הנתבעים 2 ו-3 כפי שסוכם בין הצדדים.
...
אף לא מצאנו שיש ממש ביתר טענות הצדדים ובכלל זה טענות הנתבעים לעניין השתק, ויתור ומניעות שאף נראה כי נזנחו במסגרת הסיכומים.
עוד נציין כי לא מצאנו שיש לקבל את טענות הנתבעים באשר לשכר הברוטו של התובע, אשר עמד לטענתם על 6,452 ₪ שכן סכום זה ננקב לראשונה על ידי הנתבעים במסגרת סיכומיהם ומלבד הכחשה כללית וגורפת לא טענו הנתבעים לגופו של עניין עד לשלב הסיכומים.
סוף דבר על הנתבעת 1 לשלם לתובע את הסכומים כדלקמן: סך של 1,760 ₪ עבור הפרשי שכר.

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2022 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

לצדדים היה חוב להורי התובעת בגין שכר דירה בהתאם להסכם שכירות עליו חתם גם הנתבע, ועל כן עם הפירוד העבירה התובעת לאמה את הסך האמור.
בחקירתה הנגדית טענה התובעת: "יש לי פה כספים של צו קיום צוואה שאמא שלי מעבירה לי כסף ואני מעבירה אותו לחשבון המשותף שלי ושל [פלוני]. כולל, אני מעבירה את הכסף הזה ל--- חברה לביטוח, אם אני לא טועה, כן, שנקראת ---, שאלה כספים שמהם עשינו שפוץ ומהם קנינו את הציוד המשותף שלנו, כנ"ל גם האופנוע" (עמ' 28 ש' 4 - 8).
עוד טענה התובעת כי את הסך של 60,000 ₪ שמשכה מהחשבון המשותף העבירה להוריה לכסוי חוב של הצדדים בגין אי תשלום שכר דירה משך שנתיים, בהתאם להסכם שכירות מיום 1.1.2017 עליו חתמו הוריה של התובעת מצד אחד והצדדים מצד שני.
הסכום האמור ישולם ב- 10 לכל חודש עבור אותו חודש, לחשבון בנק אשר את פרטיו תימסור התובעת לנתבע, יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן (המדד הבסיסי הוא המדד הידוע היום) ויעודכן אחת לשלושה חודשים ללא תשלום הפרשים למפרע.
...
לסיכום: הנתבע ישלם לידי התובעת למזונות הקטינות וחלקן בהוצאות החזקת המדור סך של 1,800 ₪ לחודש עד הגיען לגיל שש שנים.
התביעה למזונות אישה – נדחית.
בשים לב למהות ההליכים, וכן הואיל וראוי להימנע מפסיקת הוצאות בסכומים נכבדים על מנת שלא להעצים את גובה הלהבות ולאפשר לצדדים לכונן יחסים טובים עם סיום ההליכים המשפטיים אשר ישרתו את הקטינות; ומנגד, בשים לב לתוצא בשני ההליכים שנדונו בפסק דין זה וכן להתנהלות התובעת בין היתר כמפורט בסעיפים 17 (פסקה ראשונה), 25, 26, 33, 34 ו- 35, אני מורה כי התובעת תשלם לנתבע הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 25,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו