בתוך כך נטען כי הנתבעת מגבילה ומונעת ממנו את זמני השהות עם הקטינה, כדי להקים טענת הגנה כוזבת מפני התובענה או כדי לאלצו להגיש תובענה בעיניין זמני שהות בישראל ובכך להכתיב בכפייה את מקום מושבה של הקטינה בעוד הוא ייאלץ להיתמודד עם התדיינויות ארוכות בישראל, בה בעת כשהוא הגיש תביעת גירושין, זמני שהות ומזונות בבית המשפט לעינייני מישפחה במיאמי.
בחודש ספטמבר 2020 טסו בשנית לארצות הברית לזמן מוגבל, לאחר שהנתבעת קיבלה הצעת עבודה דיפלומטית זמנית והתובע קיבל אשרה דיפלומטית לשנה.
14.9 כאן המקום להדגיש כי הטענה שעלתה בעדות התובע ולפיה אין מניעה שהנתבעת תיוותר בישראל ואילו הקטינה תשוב עמו לארצות הברית (עמוד 20 ש' 29-30), לא די שאינה מתיישבת עם מקום המגורים הרגיל של הקטינה, אלא שהיא אינה עולה בקנה אחד עם עדות היועצת הזוגית שזומנה לעדות לבקשת התובע וזאת במענה לשאלות ב"כ הנתבעת:
"ש. תאשרי לנו שר' חזר הרבה פעמים על האמירה שהוא לא מעלה על דעתו להפריד בין נ' לש' וגם לא בין ש' למשפחה שלה.
...
הסכמה
16.2 טענת הנתבעת כי תנאי ההסכמה מתקיים, נדחית.
נסיבות אלה מצמיחות את המסקנה כי הוא השלים עם המגורים של הנתבעת והקטינה בישראל.
סופו של דבר, שלשם הוכחת הגנת ההשלמה נדרשות ראיות ברורות ומשכנעות.
לנוכח המפורט לעיל ובשים לב לנסיבות העובדתיות נמצא שהנתבעת עמדה בנטל זה. לכן, אף לו נקבע כי מקום המגורים הרגיל אינו ישראל אזי התביעה הייתה נדחית משום שיסוד ההשלמה מתקיים.
בהתאם לטיבו של ההליך כאשר נדחית תובענה בנדון בתי המשפט נוטים בתי המשפט לפסוק הוצאות בסדרי גודל של 40,000 ₪ ולמעלה מכך, בהתחשב בין היתר בהוצאות הצד שכנגד המצריך ייצוג מיוחד בסד זמנים קצוב ומהיר.
בהמשך בית המשפט נאלץ לקטוע את עדות הנתבעת בשל קריאות ביניים שהשמיע התובע כלפי הנתבעת והתובע אף יצא למספר דקות מהאולם ושב אליו מטעם זה.
לסיכום, באיזון שבין דחיית התובענה שלא היה מקום להגישה על כל המשתמע מכך לבין התנהלות הדיונית כמתואר, נמצא כי על התובע לשאת בהוצאות מופחתות בסך של 9,360 ₪.
