מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אישורים כוזבים בבקשה לקבלת ויזה לארה"ב

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בנוסף, צירפה המבקשת אישורים אודות חיסונים שהיא קיבלה בשנת 1949 ע"י הרופא ד"ר מנסור בבומבי שבהודו.
אכן, הסיבה לכך שהמבקשת הגישה כעת את התביעה נובעת מכך שהמבקשת מעוניינת לקבל ויזה לארצות הברית ורשויות ההגירה בארצות הברית מערימות קשיים על מתן ויזה לאנשים שנולדו באירן.
סביר מאוד שבחורה צעירה שמבקשת תעודת זהות, תצהיר הצהרת אמת על מקום לידתה ולא הגיוני שהיא תשקר בדבר מקום לידתה, כשאין שום סיבה הנראית לעין להצהיר הצהרת כזב בדבר מקום לידתה.
...
האם יש להיעתר לבקשת המבקשת ולהצהיר כי היא ילידת הודו ולא ילידת אירן? תמצית טענות המבקשת המבקשת נולדה בשנת 1947 בהודו ובשנת 1949 היא עלתה יחד עם הוריה ואחיותיה לישראל מהודו.
אני סבור כי במקרה דנן, הרימה המבקשת את הנטל הנדרש, דהיינו מעל ל- 51% להוכיח שהיא אכן נולדה בהודו ולא באירן.
סיכומו של דבר: אני נעתר לתביעה ומצהיר בזאת כי הגב' רחל בצלאל ת.ז. 005026885 נולדה בהודו ולא באירן.

בהליך תיק הסגרה (תה"ג) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

פורט כי מראיות נוספות עולה כי המשיב ושותפיו הינחו עובדים ישראליים אחרים לשקר בבקשה לקבלת הוויזה וכך גם לגבי עובדים בלתי חוקיים שנשארו בארה"ב מעבר לתקופה המותרת לפי ויזת התייר.
בעיניין עבירת העסקה שלא כדין לפי סעיף 2(א)(2) לחוק עובדים זרים נטען כי המשיב אכן העסיק עובדים בארה"ב שלא כדין כאשר תנאי העסקתם כללו בין היתר שיכונם בדירות עובדים ובנסיבות אלו ההלנה מגולמת בתוך ההעסקה, כאשר לא הועלתה כל טענה לגבי עבירה אחרונה זו. אשר לעבירת הלבנת הון נטען כי עבירת המקור לעניין הלבנת ההון היא קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות וקשירת קשר לבצוע פשע שכן הרווחים שהושגו עקב המירמה הם בגדר רכוש אסור.
על פי אישומים 8-2 במועדים שפורטו בהם הביאו המשיב ואחרים את הזרים ששמותיהם צויינו לארצות הברית, כאשר הוויזות בהן נעשה שימוש לצורך כניסה לארה"ב או שהייה בה הושגו או נעשה בהן שמוש באמצעות מצג כוזב.
...
אין בידי לקבל את טענת ב"כ המשיב ולפיה משמעות הדברים היא כי הסוכן המיוחד גרים בעצמו אומר שתצהירו אינו משקף את הראיות שצורפו באופן מאוזן ומהימן והוא דאג להציג את הראיות המפלילות התומכות בעמדת התביעה בלבד.
בענייננו לא הורם נטל זה. גם טענת ב"כ המשיב ולפיה בהיעדר ראיות פרטניות בנוגע לגיוסם של עובדים בלתי חוקיים פרט לשניים, לא ניתן לקבוע כי קיימת "אחיזה לאישום" בנוגע לעובדים אחרים, דינה להידחות.
לנוכח כל האמור, טענתו של ב"כ המשיב לעניין צו המעצר נדחית.
סוף דבר בעתירה נטען כי העבירות בגינן מתבקשת ההסגרה הן עבירות הסגרה לפי חוק ההסגרה, כאשר תנאי סעיף 2א לחוק מתקיימים ואילו הסייגים הקבועים בסעיף 2ב אינם מתקיימים.
לאחר שמצאתי כי קיימת תשתית ראייתית מספקת לבקשת ההסגרה, כי נתקיימו יתר התנאים הנדרשים בחוק ולא מתקיים סייג שיש בו כדי למנוע את ההסגרה בחריג של אישומים 28-19 (מתן מחסה לשוהים בלתי-חוקיים) שאינם מהווים עבירה בת הסגרה, אני קובעת כי המשיב הוא בר - הסגרה לארצות הברית בגין אישומים 18-1, 29 על מנת שיעמוד לדין בארצות הברית על יתרת העבירות שפורטו בבקשת ההסגרה.

בהליך ערעור פלילי גזר דין (עפ"ג) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

כמו כן הוציאה המערערת מן המתלונן א' ואימו במירמה סכומי כסף שהצטברו לכדי 80,000 ₪ ו-3,000 אירו במטבעות קריפטוגרפים לשם הסדרת ויזה לארצות הברית ודרכון בריטי.
לפי עובדות האישום השלישי, המערערת ביקשה להוציא דרכון ותעודת זהות ישראליים ראשונים על שמה של אחותה, ולשם כך הציגה בשלוש הזדמנויות שונות לפקידות בלישכת משרד הפנים דרכון בריטי מזויף ופרטים כוזבים שונים.
המערערת אף לא הססה להשתמש במצגי שוא ומסמכים מזויפים על מנת לקבל מן הרשויות המוסמכות תעודת זהות ודרכון ישראליים מקוריים אך כוזבים, וגם בכך גילתה נחישות ודבקות, בין היתר תוך נקיטה בתלונה למשרד מבקר המדינה.
...
לא מצאנו כי המקרה הנדון בא בגדר מקרים אלה המצדיקים התערבות ערכאת הערעור.
נוכח כלל הטעמים האמורים אף לא סברנו כי יש להיעתר לבקשת ב"כ המערערת לקבל תסקיר שירות מבחן בעניינה של המערערת.
לאור כל האמור, לא מצאנו כי יצאה בכך שגגה מלפני הערכאה הדיונית, בוודאי שלא כזו המצדיקה התערבות בית משפט זה. לפיכך הערעור נדחה.

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בפסק הדין נדחה עררו של המערער על החלטת המשיבה מיום 3.11.20 בה נדחתה בקשתו של המערער לקבלת מעמד בשל היותו מחוסר אזרחות, בין השאר בהעדר שתוף פעולה בהוכחת זהותו, והמערער נצטווה לצאת מישראל.
במועדים שונים מסר המערער כי הוא יליד 1986 וכי הוא בעל דרכון צרפתי שאבד לו (ע' 18 לנספחי התשובה לערעור); כי רוב משפחתו בארצות הברית (ע' 23 לנספחי התשובה לערעור); כי אינו מוכן שאמו תנסה להשיג לו אשרה ליפן (ע' 33 לנספחי התשובה לערעור, בלא שטען באותה היזדמנות שאין לו קשר עימה); כי בעת שהיה בספרד היה לו אישור שהייה שם ואף ניסה לקבל אשרת כניסה לישראל דרך הקונסוליה הישראלית בספרד (ע' 35 וע' 19 לנספחי התשובה לערעור).
בית הדין עמד על החשש כי מתן מעמד למסתנן המציג את עצמו כנטול מסמכים וכנטול היסטוריה ביוגרפית עלול לפתוח פתח רחב לניצול לרעה ולבקשות כזב של מי שלא ניתן יהיה לבדוק את גירסתם.
...
על יסוד כלל האמור, ואף בהתעלם מהמידע בדבר מעורבות המערער בעבר בפעילות בעלת מאפיינים פליליים, הגיע בית הדין למסקנה כי דין הערר להידחות.
תמצית הטענות בערעור טענותיו העיקריות של המערער בערעור הן כי הסתירות שיוחסו לו מינוריות, בטלות בשישים, מובָנות נוכח התמשכות ההליכים בעניינו לאורך שנים ובעבר נמצא שאין בהן כדי להביא למסקנה שאינו משתף פעולה; כי המערער שיתף פעולה ככל יכולתו עם הניסיונות לברר את זהותו בפניות לרשויות וגורמים שונים וכי קביעותיו של בית המשפט בעמ"נ 20507-09-18, למצער חלקן, שגויות; כי עמדת משרד החוץ שלא הצליח לאמת את זהותו של המערער אין בה כדי לבסס קביעה כי המערער אינו משתף פעולה והמערער אף מסר טביעות אצבע כפי שהתבקש.
בנסיבות אלה לא הונחה תשתית לכך שבהחלטת המשיבה בדבר העדר שיתוף פעולה כנדרש מצד המערער או בפסק דינו של בית הדין שאישר אותה, נפל פגם במידה המצדיקה התערבות של בית משפט זה. סיכום ותוצאה נוכח כל האמור לעיל הערעור נדחה.

בהליך תמ"ש (תמ"ש) שהוגש בשנת 2023 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

בתוך כך נטען כי הנתבעת מגבילה ומונעת ממנו את זמני השהות עם הקטינה, כדי להקים טענת הגנה כוזבת מפני התובענה או כדי לאלצו להגיש תובענה בעיניין זמני שהות בישראל ובכך להכתיב בכפייה את מקום מושבה של הקטינה בעוד הוא ייאלץ להיתמודד עם התדיינויות ארוכות בישראל, בה בעת כשהוא הגיש תביעת גירושין, זמני שהות ומזונות בבית המשפט לעינייני מישפחה במיאמי.
בחודש ספטמבר 2020 טסו בשנית לארצות הברית לזמן מוגבל, לאחר שהנתבעת קיבלה הצעת עבודה דיפלומטית זמנית והתובע קיבל אשרה דיפלומטית לשנה.
14.9 כאן המקום להדגיש כי הטענה שעלתה בעדות התובע ולפיה אין מניעה שהנתבעת תיוותר בישראל ואילו הקטינה תשוב עמו לארצות הברית (עמוד 20 ש' 29-30), לא די שאינה מתיישבת עם מקום המגורים הרגיל של הקטינה, אלא שהיא אינה עולה בקנה אחד עם עדות היועצת הזוגית שזומנה לעדות לבקשת התובע וזאת במענה לשאלות ב"כ הנתבעת: "ש. תאשרי לנו שר' חזר הרבה פעמים על האמירה שהוא לא מעלה על דעתו להפריד בין נ' לש' וגם לא בין ש' למשפחה שלה.
...
הסכמה 16.2 טענת הנתבעת כי תנאי ההסכמה מתקיים, נדחית.
נסיבות אלה מצמיחות את המסקנה כי הוא השלים עם המגורים של הנתבעת והקטינה בישראל.
סופו של דבר, שלשם הוכחת הגנת ההשלמה נדרשות ראיות ברורות ומשכנעות.
לנוכח המפורט לעיל ובשים לב לנסיבות העובדתיות נמצא שהנתבעת עמדה בנטל זה. לכן, אף לו נקבע כי מקום המגורים הרגיל אינו ישראל אזי התביעה הייתה נדחית משום שיסוד ההשלמה מתקיים.
בהתאם לטיבו של ההליך כאשר נדחית תובענה בנדון בתי המשפט נוטים בתי המשפט לפסוק הוצאות בסדרי גודל של 40,000 ₪ ולמעלה מכך, בהתחשב בין היתר בהוצאות הצד שכנגד המצריך ייצוג מיוחד בסד זמנים קצוב ומהיר.
בהמשך בית המשפט נאלץ לקטוע את עדות הנתבעת בשל קריאות ביניים שהשמיע התובע כלפי הנתבעת והתובע אף יצא למספר דקות מהאולם ושב אליו מטעם זה. לסיכום, באיזון שבין דחיית התובענה שלא היה מקום להגישה על כל המשתמע מכך לבין התנהלות הדיונית כמתואר, נמצא כי על התובע לשאת בהוצאות מופחתות בסך של 9,360 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו