אישור תכנית שיקום ללא רוב באסיפות סוג מכוח סעיף 87 לחוק חדלות פירעון

עולה איפוא, מלשון סעיף 87 לחוק חידלות פרעון, כי ניתן לאשר הצעה לתכנית שקום כלכלית גם אם לא אושרה בכל אחת מאספות הנושים ברוב הדרוש, אם שוכנע בית משפט כי אם לא תאושר התכנית לא יהיה מנוס מפירוק התאגיד והתמורה שהוצעה לכל נושה אינה נמוכה מהתמורה שהיה מקבל בהליך פירוק; ההצעה אינה מבטיחה תמורה כלשהיא לחברי התאגיד ובכלל זה אינה מתירה בידיהם נכס שיש להם זכות בו מכוח היותם חברי התאגיד; לכל אחד מהנושים המובטחים באספה מיתנגדת, הובטחה תמורה שערכה אינו נמוך משווי הנכס המשועבד לטובתו או מהחוב הכולל שלטובת פרעונו משועבד הנכס לפי הנמוך.

מן האמור יוצא איפוא, כי גם אם לאחר חקיקת חוק חידלות פרעון ניתן לאשר תכנית שקום, גם אם לא זכתה לרוב הנידרש על פי הוראות סעיפים 85 ו- 86 לחוק חידלות פרעון, בתנאי שבית המשפט שוכנע על יסוד שווי החברה כי תכנית השקום וההסדר הוגנים וצודקים ביחס לכל סוג לרבות סוג שלא הסכים להם; בתנאי שהחלופה להיעדר אישור התכנית לשקום כלכלי היא פירוק החברה וכאשר התמורה במסגרת אישור ההסכם אינה פחותה מהתמורה המתקבלת במסגרת חלופת הפרוק.

...

לאחר ששבתי ושקלתי את תכנית השיקום הכלכלית שהוצגה לי על ידי החברה והערבים סבורני כי אכן יתרונותיה רבים.

לאור האמור מקובלת עליי עמדת הנאמן והממונה, כי העברת החברה להליכי פירוק חלף אישור תכנית השיקום, תפגע באינטרס הנושים לפירעון, באינטרס הציבורי ובכלל ציבור העובדים, שעה שהערבים אכן העמידו הצעה ראויה ומטיבה עם כלל הנושים.

לאור כל האמור, ולאחר שעולה מן המפורט כי תכנית השיקום הכלכלית המוצעת עומדת גם בהוראות סעיף 87 לחוק חדלות פירעון, הנני מאשרת את התכנית לשיקום כלכלי כמפורט בנספח א' לבקשת הנאמן ולהסכמות הנוספות שפורטו בפרוטוקול הדיון מיום 23/02/20.

עולה איפוא, מלשון סעיף 87 לחוק חידלות פרעון, כי ניתן לאשר הצעה לתכנית שקום כלכלית גם אם לא אושרה בכל אחת מאספות הנושים ברוב הדרוש, אם שוכנע בית משפט כי אם לא תאושר התכנית לא יהיה מנוס מפירוק התאגיד והתמורה שהוצעה לכל נושה אינה נמוכה מהתמורה שהיה מקבל בהליך פירוק; ההצעה אינה מבטיחה תמורה כלשהיא לחברי התאגיד ובכלל זה אינה מתירה בידיהם נכס שיש להם זכות בו מכוח היותם חברי התאגיד; לכל אחד מהנושים המובטחים באספה מיתנגדת, הובטחה תמורה שערכה אינו נמוך משווי הנכס המשועבד לטובתו או מהחוב הכולל שלטובת פרעונו משועבד הנכס לפי הנמוך.

מן האמור יוצא איפוא, כי גם אם לאחר חקיקת חוק חידלות פרעון ניתן לאשר תכנית שקום, גם אם לא זכתה לרוב הנידרש על פי הוראות סעיפים 85 ו- 86 לחוק חידלות פרעון, בתנאי שבית המשפט שוכנע על יסוד שווי החברה כי תכנית השקום וההסדר הוגנים וצודקים ביחס לכל סוג לרבות סוג שלא הסכים להם; בתנאי שהחלופה להיעדר אישור התכנית לשקום כלכלי היא פירוק החברה וכאשר התמורה במסגרת אישור ההסכם אינה פחותה מהתמורה המתקבלת במסגרת חלופת הפרוק.

...

לאחר ששבתי ושקלתי את תכנית השיקום הכלכלית שהוצגה לי על ידי החברה והערבים סבורני כי אכן יתרונותיה רבים.

מכל המקובץ עולה כי ככל שינקטו הליכים אישיים כנגד הערבים, ספק אם יניבו תקבולים שיעלו על המוצע בתכנית, כך שהתמורה שתתקבל בפועל לנושים בעלי הערבות אישית לו תופנה החברה לפירוק ללא אישור התכנית לשיקום כלכלי, הינה נמוכה לאין ערוך מזו שתתקבל לידיהם לו תאושר התכנית.

לאור האמור מקובלת עליי עמדת הנאמן והממונה, כי בנסיבו תהעניין יש לאשר את תוכנית השיקום אשר עומדת במלוא תנאיו של סעיף 87 לחוק חדלות פרעון, משרתת את האינטרסים של הנושים ומתיישבת עם האינטרס הציבורי ובכלל זה ציבור העובדים בפרט שעה שהערבים העמידו כאמור אף הם תרומה משמעותית לטובת הנושים שממצה את פוטנציאל הפרעון.

בעל השליטה והנאמן ביקשו כי בית המשפט יעשה שימוש בסמכותו לפי סעיף 87 לחוק חידלות פרעון לאשר את הצעות ההסדר לחברה ולבעל השליטה, אף שלא היתקבל הרוב הדרוש בכל אספות הסוג.

כפי שציינתי בהחלטתי הראשונה, תכנית השקום לא נועדה להשיב את החברה לפעילות, אלא לאפשר את מכירתה לרוכש לצורך מימוש הזכויות הנובעות מהסיווג הקבלני של החברה.

סעיף 84 לחוק חידלות פרעון קובע: (א) אישור הצעה לתכנית לשקום כלכלי יהיה באספות שייערכו בנפרד לכל סוג של נושים או חברי התאגיד (בסימן זה – אספות סוג), שיכנס הנאמן לפי הוראת בית המשפט; לעניין זה, "סוג" – קבוצת נושים או חברי תאגיד שלהם עניין משותף בנוגע לתכנית לשקום כלכלי, המובחן באופן מהותי מעניינם של שאר הנושים או חברי התאגיד ומצדיק קיום אסיפה נפרדת.

הוראות נוספות שעשויות לחול על אספות סוג הן הוראות תקנה 29 לתקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), תשס"ב - 2002, אשר יחולו מכוח סעיף 378 לחוק חידלות פרעון, כל עוד לא תקבע הוראה אחרת.

...

באת כוח בנק המזרחי הוסיפה וטענה כי ההצעה לאפשר רק למזמיני העבודות לנקוט הליכים אישיים כנגד בעל השליטה, אם ייקבע שהוא חייב, מהווה העדפת נושים אסורה, ולכן אין להיעתר לחלק זה של ההצעה.

בנסיבות אלו, ואף שאין החלטה מפורשת המסמיכה את הנאמן לקבוע את כוח ההצבעה, אין מקום לבטל את החלטתי רק מטעם זה. ויודגש, גם בהחלטתי מיום 29/6/2020 בה הוריתי כי אם בעל השליטה יגיש הצעת הסדר אישית היא תובא לאסיפת הנושים, וגם בהחלטותיי מיום 29/10/2020 ו-5/1/2021, לא מצאתי פסול בהסמכת נאמן להכריע בקביעת כוח ההצבעה של הנושים, וניתן היה להסיק מכך כי הסמכות הוענקה לו. בהחלטתי מיום 5/1/2021, ולאחר שעיינתי בדו"ח שהגיש הנאמן, קבעתי כי "[...] יש עיגון בקביעתו כ ניתן לקצוב את כוח ההצבעה של מזמיני העבודות בשלושת הפרויקטים (אלחריזי, הסיבים ונחלים) כ-0, כלומר להתעלם מהצבעתם". איני מוצא מקום לשנות מהחלטה זו. מזמיני העבודות הגישו תביעות חוב כנגד החברה, והחברה מצדה טוענת כי מזמיני העבודות חייבים לה סכומים נכבדים.

אין ספק כי נפלה שגגה בעמדתה זו של נורד, שהרי אין חולק כי בהסדר המוצע יחולק דיבידנד גם לנושים הרגילים, דיבידנד שלא צפוי בהליכי פירוק (ראו החלטתי מיום 29/10/2020).על כן, מבקש הנאמן להתעלם מהצבעתה של נורד.

סיכום לאור כל האמור, ועל אף שנמצאו פגמים בדרך אישורם של תכנית השיקום והסדר החוב של בעל השליטה, דומה שבנסיבות שנוצרו אין חלופה טובה יותר לנושים.

על כן, אני מאשר את ההסדר על כל תיקוניו.

עוד אני מורה לנאמן לפעול למימוש זכויות החברה בתביעה שהגישה כנגד נסראלדין סעיד, וככל שיש צורך ינקוט בהליכים לאיתור המסמכים הדרושים לתמיכה בתביעה.

מכאן שבאסיפה זו לא זכתה התכנית לא לרוב מנין וגם לא לרוב ערך של 75% כנדרש על פי דין והתכנית לא אושרה על ידה.

בקצירת האומר, הנאמן טען שיש להיתעלם מאספת התאגידים הקשורים בשל ניגוד העניינים בו נגועים כלל חבריה, ולחלופין, שיש לאשר את התכנית חרף העובדה שלא אושרה על ידי אסיפה זו, וזאת מכח הסמכות הנתונה לבית המשפט לכפות תכנית על אסיפה מיתנגדת, לפי סעיף 87 לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, תשע"ח- 2018 (להלן: "החוק").

סעיף 87 לחוק קובע: "על אף האמור בסעיפים 85 ו-86(א), בית המשפט רשאי לאשר הצעה לתכנית לשקום כלכלי גם אם לא אושרה בכל אחת מאספות הסוג ברוב הדרוש לפי סעיף 85, אם שוכנע, במידת הצורך על יסוד הערכת שווי של התאגיד שהגיש מומחה מטעמו או מטעם הצדדים הנוגעים לעניין, כי ההצעה הוגנת וצודקת ביחס לכל נושה או חבר התאגיד באספת סוג שלא אישרה אותה (בסעיף זה – אסיפה מיתנגדת), ובכלל זה שוכנע כי מיתקיים המפורט להלן:

...

דיון והכרעה לאחר עיון בטיעוני הצדדים בכתב ובעל פה, באתי לכלל מסקנה כי דין בקשתו של הנאמן להתקבל, וכי יש מקום לאשר את תכנית השיקום חרף התנגדותה של אסיפת התאגידים הקשורים.

קשר מסוג כזה, שהלכה למעשה יגרום לו להצביע בעד הצעות הסדר גרועות שכאלו, ששום נושה רציונלי הפועל משיקולי כדאיות אמיתיים בנוגע להסדר עצמו לא יתמוך בו." ראה גם פר"ק (מחוזי מרכז) 15269-07-15 התחנה המרכזית החדשה בתל-אביב בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי בפסקה 43 (נבו 13.01.2016)‏‏: "במקרה הנוכחי, על פי החלטת בית המשפט מיום 11.10.15, קבוצת נצבא לא השתתפה באסיפות הסוג (של הנושים ושל בעלי המניות) שהתכנסו לשם דיון בהסדר הנושים, שכן הרוכשת נמנית על קבוצת נצבא, עובדה היוצרת ניגוד עניינים אינהרנטי ביחס לחברות הנמנות על קבוצה זו אשר מטבע הדברים צפויות היו לתמוך בהסדר הנושים." נוכח המסקנה כי יש לפסול את הצבעתה של הקרן, אין צורך להידרש לטענה נוספת של המתנגדות, לפיה מלכתחילה לא היה מקום לצרף את הקרן לאותה אסיפה בה השתתפו המתנגדות, משום שלקרן ולהן אין "ענין משותף בנוגע לתכנית" כנדרש לפי סעיף 84(א) לחוק כתנאי לכך שניתן יהיה לסווג את המתנגדות ואת הקרן גם יחד תחת אותו סיווג של נושים.

על כך אשיב כי הנאמן הצביע על שלל פגמים בהצעתו של סהר, ועמדתו של הנאמן מקובלת עליי לחלוטין.

יצויין כי כתבי ההצבעה הללו נשלחו עוד לפני שניתנה החלטתי לאפשר לסהר את זכות הטיעון באסיפות, ולכן אין בכך משום נסיון פסול להימנע מביצוע אותה החלטה.

סיכומו של דבר, מכל הטעמים אשר פורטו לעיל, תכנית השיקום מאושרת בזאת.

יחד עם זאת ולנוכח העובדה שמנהלת ההסדר המליצה בדו"ח שהוגש על ידה לאשר את הצעת הסדר החוב מכח הוראת סעיף 87 לחוק חידלות פרעון, ואף ב"כ הממונה נתנה המלצתה לאשר את הצעת הסדר החוב כבר עתה, לפי הוראת סעיף 87 לחוק חידלות פרעון, סבורני כי אינני נידרשת להכריע בסוגיה זו הנוגעת לטיב היתנגדותו של בנק מזרחי טפחות להצעת הסדר החוב.

ראה: פר"ק (ים) 1455-02-14 הסתדרות מדיצינית הדסה (חלד) בהקפאת הליכים נ'Hadassah Women's Organiztaion of America inc (22/05/11) סעיף 87 לחוק חידלות פרעון קובע כדלקמן: "87. על אף האמור בסעיפים 85 ו-86(א), בית המשפט רשאי לאשר הצעה לתכנית לשקום כלכלי גם אם לא אושרה בכל אחת מאספות הסוג ברוב הדרוש לפי סעיף 85, אם שוכנע, במידת הצורך על יסוד הערכת שווי של התאגיד שהגיש מומחה מטעמו או מטעם הצדדים הנוגעים לעניין, כי ההצעה הוגנת וצודקת ביחס לכל נושה או חבר התאגיד באספת סוג שלא אישרה אותה (בסעיף זה – אסיפה מיתנגדת), ובכלל זה שוכנע כי מיתקיים המפורט להלן:

...

בנסיבות אלה ומבלי לחזור על עמדת ב"כ החברות, לפיהן התנגדות בנק מזרחי טפחות להצעת ההסדר, הינה הצבעה בחוסר תום לב ונועדה להביא לכך, שעוד טרם הכרעה בתביעת החוב יאושר החוב המלא לבנק מזרחי טפחות כנשייה מובטחת, סבורני כי לא עלה בידי בנק מזרחי טפחות להצביע כיצד הוא עשוי להיפגע כתוצאה מאישור הצעת הסדר החוב ובכל מקרה חזקה כי מנהלת ההסדר תכריע בתביעת החוב של בנק מזרחי טפחות במקצועיות, תוך ששמורה לבנק מזרחי טפחות הזכות להגיש ערעור על הכרעתה, ככל שזו לא תישא חן בעיניו.

אנו סבורים כי בית המשפט קמא היה מוסמך לאשר את הסדר הנושים הכולל הפטר למשיב 2 אף בהעדר של חקירת יכולת של המשיב 2, מששוכנע כי ההפטר משרת את מטרת הבראתה של החברה ובהתחשב, בין היתר, בתרומתו הכספית של המשיב 2 לחברה".

לאור כל האמור סבורה אני, כי הסדר החוב שהוצג לחברת בוריס טורס על עיקריו ובכלל זה, מתן עיכוב הליכים כנגד כל ההליכים המתנהלים כנגד בעלי המניות ו/או הערבים בקשר לערבותם לחובות חברת בוריס טורס ואשר לא יאפשר נקיטת הליכים כנגד בעלי המניות והערבים כל עוד הם עומדים בהתחייבויותיהם וכן מתן פטור לבעלי המניות והערבים מחובותיהם וערבויותיהם העסקיים, ככל שיעמדו בהצעת הסדר החוב של חברת בוריס טורס הינו הוגן וסביר.

לפני סיום, לעניין טענות העובדים כפי שקבלו ביטוים בפרוטוקול הדיון, אציין כי הטענות ביחס להתנהלות הכספית הקשורה בחשבון אמו של בעל המניות, נבדקה ולובנה על ידי מנהלת ההסדר בדוחות ובתגובות שהוגשו על ידה לבית המשפט ומפאת צנעת הפרט, אסתפק ואומר, כי לא נמצא כל דופי בהתנהלות בעל המניות בהקשר זה. לאור אישור הצעת ההסדר הנני מורה כדלקמן: עו"ד ליאת צרפתי שלום ששמשה כמנהלת ההסדר, תשמש כנאמנת לביצוע הסדר החוב של חברת בוריס טורס, ומוקנות לה כל הסמכויות הדרושות לצורך ביצוע תפקידה כנאמנת לביצוע הסדר החוב.