אישור תביעה נגזרת באגודה עותומנית: תחולת חוק החברות

כפי שהוזכר בראשית הדברים, בית המשפט המחוזי הגדיר את השאלה המונחת לפתחו באופן הבא: "האם יש לאפשר הגשת בקשה לאישור תביעה נגזרת בשם אגודה עותומאנית על ידי חבר באותה אגודה, ובכך להחיל על אגודה עותומאנית את הוראות חוק החברות, תשנ"ט-1999, בשינויים המחויבים, בכל הנוגע להליך התביעה הנגזרת?" (עמ' 1 להחלטתו).

...

סיכום וסוף דבר פתחנו את דברינו בהבחנה בין דין מצוי לדין רצוי, ובכך שהשניים לא תמיד מתמזגים האחד עם רעהו.

במישור הדין המצוי, לאחר שעמדנו על ההסדרים החוקיים החלים על קופות החולים, מצאנו כי אין "לייבא" מחוק החברות אל חוק ביטוח בריאות ממלכתי - בדרך של פסיקה - את הפרק העוסק בתביעה נגזרת.

מסקנה זו נשענת על מספר נדבכים השלובים זה בזה: החל ממעמדן הציבורי הייחודי של קופות החולים; דרך המשטר הרגולטורי המקיף החל עליהן מכוח הוראות החוק; דרך ההבדלים המשמעותיים בין בעל מניות בחברה לבין חבר קופת חולים; וכלה בכוונת המחוקק, כפי שזו נשקפת מסעיף 37ה לחוק, כמו גם מהשוואה לשורה של מקורות נוספים.

בית-המשפט העליון (כב' השופט מ' חשין) הסביר כי - "במקום שבו מצויים האורגנים המוסמכים (הועד, האסיפה הכללית וכו') במצב של ניגוד עניינים, ראוי כי תנתן זכות לחבר לטעון בשם האגודה – כ'נציגה' של האגודה – מחשש שמא לא תממש האגודה באמצעות האורגנים המוסמכים שבה – בשל 'בעיית הנציג' – זכות שבמהלך הדברים הרגיל הייתה נידרשת לממשה... כך יצרה ההלכה את זכות התביעה הנגזרת המוקנית בנסיבות מסוימות לבעל מניות בחברה – זכות שהפכה לחוק חרות בחוק החברות שלשנת תשנ"ט-1999 – ולא נמצא לי טעם טוב וראוי שלא להקיש מדין החברות לדין האגודות השיתופיות... עם זאת נזכור כי תביעה נגזרת היא החריג, וכי בית-משפט יכיר בה רק במקרים שהצדק מחייב זאת". בת"א 1931/00 (מחוזי ת"א) שטרית נ' אריסון השקעות בע"מ (20.8.2002) (להלן: "עניין שטרית"), התבקש אישור של תביעה נגזרת בשם הסתדרות העובדים הכללית החדשה, שהיא אגודה עותומאנית.

בית-המשפט המחוזי (כב' השופט נ' ישעיה) קבע, בהתבסס על הילכת נוימן האמורה, כי – "יש להחיל, או ליישם, על דרך ההקש ומכוח סעיף 1 לחוק יסודות המשפט, התש"ם-1980, את הדין הקיים לגבי תביעות נגזרות בחברות (חוק החברות) גם על אגודות עותומאניות (ועמותות שבאו במקומן לפי חוק העמותות) באותו אופן ומטעמים דומים לאלה שהניעו את בית המשפט העליון להחיל את דין התביעה הנגזרת על אגודות שיתופיות (ראה פרשת נוימן)". בית-המשפט המחוזי (כב' השופט נ' ישעיה) הסביר כי "בעיית הנציג" וניגודי אינטרסים עלולים להווצר גם בעמותות, ובפרט בעמותות עם חברים רבים, שחלקו של כל אחד מהם בשליטה בעמותה הוא זניח.

...

כאמור לעיל, אני סבורה כי אין מקום להתערב בהחלטות מסוג זה, וזאת מכל הטעמים שהובהרו בפירוט לעיל.

יתרה מכך, כאמור לעיל אני סבורה שהסכמי הפשרה שנערכו עם חלק מהנתבעים והסכם הפשרה עם הראל, ממילא אינם חוסמים את הגשת התביעה בעילות הרלוונטיות (ובפרט עילות המרמה) בקשר לפרשת רימונים.

סוף דבר הבקשה לאישור תביעה נגזרת – נדחית.

יחד עם זאת, בכמה פסקי דין של בית המשפט העליון ובתי המשפט המחוזיים לא נשללה האפשרות, מבחינה עקרונית, "לייבא" מדיני החברות את מנגנון התביעה הנגזרת אל עמותות ואגודות שיתופיות (לעניין אגודות שיתופיות ר' בג"ץ 6627/98 ישראל נוימן נ' רשם האגודות השיתופיות ואח' פ"ד נד(5) 299 (ניתן ביום 5.12.2000); לעניין אגודה עותמאנית ר' ע"א 9491/04 שמעון שטרית נ' אריסון השקעות בע"מ (ניתן ביום 23.8.2006) (יצוין כי בעיניין שטרית נדחתה הבקשה להגיש תביעה נגזרת לגופה, והדחייה אושרה בעירעור בבית המשפט העליון - ע"א 9491/04, ניתן ביום 23.8.2006)).

לטעמי, העידר סעיף חוק מפורש המסמיך הגשת תביעה נגזרת בשם עמותה, אין בו כדי לשלול את מנגנון התביעה הנגזרת על עמותות וניתן לבחון בקשה לאישור תביעה נגזרת בדרך של היקש מחוק החברות (ר' סעיף 1 לחוק יסודות המשפט, תש"ם – 1980 והדיון בו אצל בן ציון גרינברגר, נחמיה בן תור, דיני עמותות להלכה ולמעשה, מהדורה שנייה, כרך א' (2013), 470; דוד א' פרנקל, דיני עמותות בישראל, מהדורה שנייה מורחבת, (2012), 202-206).

החלת מנגנון התביעה הנגזרת על עמותה, בדרך של היקש, מתחילה בסעיף 194 לחוק החברות, הקובע תנאים מקדמיים להגשת תביעה נגזרת, כדלקמן: "(א) כל בעל מניה וכל דרקטור בחברה (בפרק זה – תובע) רשאים להגיש תביעה נגזרת אם היתקיימו הוראות סימן זה.

...

מתוך החומר שלפניי, באתי לכלל מסקנה כי קיימת תשתית ראייתית ראשונית לגבי התקיימותם לכאורה של שלושת הרכיבים של סעיף 198 לחוק.

במצב דברים זה, יש הצדקה להיעתר לבקשה לגילוי מסמכים.

אשר על כן, אני נעתרת לבקשה למתן צו לגילוי מסמכים.

בהחלטה שניתנה על ידי ביום 11.6.2015 בסוגיה שעמדה בבסיס עתירת המשיבות, קבעתי שאין מניעה לאפשר הגשת בקשה לאישור תביעה נגזרת בשם אגודה עותומאנית על ידי חבר באותה אגודה, ובכך למעשה הוחלו על האגודות העותומניות הוראות חוק החברות, תשנ"ט-1999, בשינויים המחויבים, בכל הנוגע להליך התביעה הנגזרת.

...

ללמדך, שמעת מתן החלטתי המקורית שבה הוריתי ליועץ המשפטי להגיש עת עמדתו חלפו למעלה משישה וחצי חודשים.

היום הוגשה לבית המשפט הודעה מטעם פרקליטות המחוז, חתומה על ידי מנהל המחלקה המסחרית עו"ד וינבאום, שבה זה מתייחס להחלטות שניתנו על ידי בית המשפט תוך שהוא מציין שבהיעדרו של הפרקליט המטפל מבקש הוא לעדכן כי: "הגורמים המוסמכים במשרדי הממשלה השונים, שעמדתם נדרשה לצורך גיבוש והגשת עמדתו של היועץ המשפטי בתיק דנן, לצערנו, לא גיבשו את עמדתם ביחס לשאלות שעלו בהליך שבכותרת, ומכאן שנבצר אפוא, מהפרקליטות להגיש את עמדתו של היועץ המשפטי בתיק זה". למותר לציין שקבלת הודעה זו, היום, 1.2.2016, שישה וחצי חודשים לאחר מתן החלטתי המקורית מיום 14.7.2015 בה הוריתי ליועץ המשפטי להגיש את עמדתו שמבוססת, מן הסתם, על עמדת הגורמים המקצועיים המוסמכים במשרדי הממשלה השונים, הינה מאכזבת בלשון המעטה.

בסופו של דבר, ב"כ היועץ המשפטי יתייצב לדיון הקבוע ויערך למסור דיווח מפורט על כל שנעשה עד שלב זה. המזכירות תעביר החלטתי זו לב"כ היועץ המשפטי בדחיפות.

האם יש לאפשר הגשת בקשה לאישור תביעה נגזרת בשם אגודה עותומאנית על ידי חבר באותה אגודה, ובכך להחיל על אגודה עותומאנית את הוראות חוק החברות, תשנ"ט-1999, בשינויים המחויבים, בכל הנוגע להליך התביעה הנגזרת? זו השאלה המתעוררת במסגרת הבקשה שבפניי.

...

קביעה לפיה אין לאפשר הגשת תביעה נגזרת בשם אגודות עותומניות, תיצור למעשה מצב של רִיק, מצב בו קופות החולים יוותרו ללא כל פיקוח ובקרה עליהן מצד חבריהן, מצב בו מנהלי קופות החולים יוכלו לפעול ככל העולה על רוחם.

נוכח האמור לעיל סבור אני כי יש לאפשר לחברים באגודה עותומנית להגיש בקשה תביעה נגזרת בשם האגודה, זאת תוך יישום הוראות חוק החברות לעניין תביעה נגזרת, בשינויים המחויבים.

סוף דבר הבקשה נדחית.