יחד עם זאת, בכמה פסקי דין של בית המשפט העליון ובתי המשפט המחוזיים לא נשללה האפשרות, מבחינה עקרונית, "לייבא" מדיני החברות את מנגנון התביעה הנגזרת אל עמותות ואגודות שיתופיות (לעניין אגודות שיתופיות ר' בג"ץ 6627/98 ישראל נוימן נ' רשם האגודות השיתופיות ואח' פ"ד נד(5) 299 (ניתן ביום 5.12.2000); לעניין אגודה עותמאנית ר' ע"א 9491/04 שמעון שטרית נ' אריסון השקעות בע"מ (ניתן ביום 23.8.2006) (יצוין כי בעיניין שטרית נדחתה הבקשה להגיש תביעה נגזרת לגופה, והדחייה אושרה בעירעור בבית המשפט העליון - ע"א 9491/04, ניתן ביום 23.8.2006)).
לטעמי, העידר סעיף חוק מפורש המסמיך הגשת תביעה נגזרת בשם עמותה, אין בו כדי לשלול את מנגנון התביעה הנגזרת על עמותות וניתן לבחון בקשה לאישור תביעה נגזרת בדרך של היקש מחוק החברות (ר' סעיף 1 לחוק יסודות המשפט, תש"ם – 1980 והדיון בו אצל בן ציון גרינברגר, נחמיה בן תור, דיני עמותות להלכה ולמעשה, מהדורה שנייה, כרך א' (2013), 470; דוד א' פרנקל, דיני עמותות בישראל, מהדורה שנייה מורחבת, (2012), 202-206).
החלת מנגנון התביעה הנגזרת על עמותה, בדרך של היקש, מתחילה בסעיף 194 לחוק החברות, הקובע תנאים מקדמיים להגשת תביעה נגזרת, כדלקמן:
"(א) כל בעל מניה וכל דרקטור בחברה (בפרק זה – תובע) רשאים להגיש תביעה נגזרת אם היתקיימו הוראות סימן זה.
...
מתוך החומר שלפניי, באתי לכלל מסקנה כי קיימת תשתית ראייתית ראשונית לגבי התקיימותם לכאורה של שלושת הרכיבים של סעיף 198 לחוק.
במצב דברים זה, יש הצדקה להיעתר לבקשה לגילוי מסמכים.
אשר על כן, אני נעתרת לבקשה למתן צו לגילוי מסמכים.