בהתאם לעובדות המוסכמות התובעת מורה לאנגלית המלמדת 6-7 כיתות לימוד, הממוקמות בשני בניינים בני שלוש קומות כך שבעת שעברה התובעת בין כיתות הלימוד בהן היא לימדה היא נדרשה לעלות או לרדת במדריגות - בהתאם לעובדות אלו, האם ניתן לקבוע שמדובר בעסוק הכרוך במאמץ גופני?
וזו התשובה שנתן המומחה:
וגם:
כן היתייחס המומחה למחקרים שונים המופעים בספרות הרפואית "החלוקים בתוצאות ובמסקנות לגבי סוגי עבודה שונים והשפעתם על מהלך ההריון".
המומחה גם ציין כי "אין קווים מנחים אחידים לנושא של עבודה מאומצת בהריון".
וזו שאלת ההבהרה השניה עליה התבקש להשיב המומחה:"קיימת המלצה של אורטופד לפיה על התובעת להימנע מעמידה ומישיבה ממושכת - האם אין בהמלצה שכזו כדי ללמד על מצבה הרפואי של התובעת ועל הקושי בפעולות פשוטות יומיומיות כגון קימה, ישיבה? ואם התשובה לכך חיובית - האם תוכל להסכים כי בנסיבות אלה ההמלצה על שמירת הריון כן היתה מוצדקת?
וכן נקבע בעב"ל 1035/04 דינה ביקל - המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם):
"המומחה הרפואי המתמנה על ידי בית הדין מחזיק בידיו את הכלים והמומחיות לקבוע מהו הליקוי שממנו סובל המבוטח והאם יש קשר סיבתי בין ליקוי זה לבין עבודתו. בשל כך אם לא נימצאו בחוות הדעת פגמים גלויים לעין והיא אינה בלתי סבירה על פניה, אין כל בסיס לפסילתה ויש לקבלה".
ועוד נקבע כי:
"בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות דעתו של המומחה מטעמו, שכן האובייקטיביות של המומחה מטעם ביה"ד גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית מעצם העובדה, כי אין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל את שכרו מידי בעלי הדין". (ראה לעניין זה דב"ע 411/97 דחבור בוטרוס - המל"ל, לא פורסם וכן עב"ל 341/96 מליחי - המל"ל, פד"ע לד 377).
התובעת לא הצביעה לטעמנו על טעם ממשי בשלו יש לסטות מעמדת המומחה ולא הראתה כי קיימת הצדקה עובדתית או משפטית שלא לאמץ את חוות דעתו, כאשר העובדה כי בתיק אחר (בל. 25804-03-21 מזל אסור- המוסד לביטוח לאומי) (להלן - ענין מזל אסור) קבעה המומחית שמונתה שם (היא פרופ' טלי זילברשטיין) כי יש הצדקה לשמירת הריון בעיניינה של התובעת שם לא מוכיחה כי המומחה כאן אוחז באסכולה מחמירה שהרי מדובר בתובעות שונות אשר העובדות שנקבעו ביחס לכל אחת מהן אינן זהות.
כאשר בהקשר זה מן הראוי לשים לב לאשר נקבע בסעיף 15 בענין מזל אסור:
"מעיון בחוות דעת המומחית ותשובותיה לשאלות ההבהרה עולה כי קביעותיה מבוססות על הנתונים הרפואיים הקונקרטיים של התובעת, תוך הפנייה ופירוט תוכן כל פנייה לקבלת טפול רפואי, על ממצאיה, ומתן מענה מפורט ומנומק לשאלות אשר הופנו אליה. עמדת המומחית ברורה ומנומקת, ולפיה התובעת סבלה מסימפיזיוליזיס אשר אומנם אין בו כדי להוות מצב רפואי אשר יש בו כדי לסכן אותה או את עוברה, כאמור בסעיף 58(1) לחוק, אך בשל מקום ביצוע עבודתה אשר הצריך עלייה של 2 קומות כל יום, מוצדקת שמירת הריון תעסוקתית כאמור בסעיף 58(2) לחוק".
הינה כי כן, גם המומחית שמונתה בענין מזל אסור קבעה למעשה כי אין בסימפיזיוליזיס כדי להוות מצב רפואי אשר יש בו כדי לסכן את המבוטחת או את עוברה אלא שמומחית זו מצאה כי מקום ביצוע עבודתה של גב' אסור מצדיק שמירת הריון מכח סעיף 58(2) לחוק, אלא שגם בהקשר זה יש לשים לב שלהבדיל מהתובעת שהמשרד בו עבדה כמתמחה היה במיקום שלא ניתן היה לשנותו, הרי שהתובעת לא הראתה כי ביקשה ממנהל בית הספר שיפעל לשם כך שאותן כיתות מסויימות בהן לימדה ואשר לא היו ממוקמות בקומת הקרקע יועברו לשם כדי להקל עליה.
...
בנסיבות המקרה שלפנינו ובהתאם להלכה הפסוקה יש לקבל את תביעתה של התובעת לגמלת שמירת הריון , שכן האישור הרפואי שניתן לה מעיד על הצורך בשמירת הריון שכן היא היתה במצב העונה על הגדרת סעיף 58 לחוק.
התובעת לא הצביעה לטעמנו על טעם ממשי בשלו יש לסטות מעמדת המומחה ולא הראתה כי קיימת הצדקה עובדתית או משפטית שלא לאמץ את חוות דעתו, כאשר העובדה כי בתיק אחר (בל. 25804-03-21 מזל אסור- המוסד לביטוח לאומי) (להלן - ענין מזל אסור) קבעה המומחית שמונתה שם (היא פרופ' טלי זילברשטיין) כי יש הצדקה לשמירת הריון בעניינה של התובעת שם לא מוכיחה כי המומחה כאן אוחז באסכולה מחמירה שהרי מדובר בתובעות שונות אשר העובדות שנקבעו ביחס לכל אחת מהן אינן זהות.
הווה אומר, העובדה שמומחית אחת מצאה לנכון לקבוע שיש הצדקה לשמירת הריון, ביחס לתקופה מסויימת ובקשר למבוטחת הסובלת מסימפיזיוליזיס, לא צריכה להוביל למסקנה כי מקום שמומחה אחר קובע, ביחס לנתונים ספיציפיים של מבוטחת אחרת, כי מצבה לא הצדיק שמירת הריון, מדובר במומחה האוחז באסכולה מחמירה.
סוף דבר -
לנוכח כל האמור לעיל הרינו מורים על דחיית תביעתה של התובעת.
