מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אישור רפואי על שמירת הריון מטעם המוסד לביטוח לאומי

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הינך מתבקש להשיב באם נוכח החולשה המלווה בהתעלפויות וסחרחורות כמתועד במסמכים הרפואיים הנ"ל מ 12.5.20, לא היה מקום לאשר לתובעת שמירת הריון עד הלידה ואם לא, האם לא היה מקום לאשר שמירת הריון עד 20.7.20 שרק אז נרשם ברשומה הרפואית "חשה טוב"? שאלות ההבהרה מטעם הנתבע האם לדעתך ההמלצה הרטרואקטיבית לשמירת הריון (ניתנה ביום 12.5.20) עומדת בתקנה 9 לתקנות הביטוח הלאומי אשר קובעת: "לא תשולם גמלה לתקופה העולה על שבועיים שקדמו ליום שבו נערכה לתובעת הבדיקה הרפואית הראשונה שבה נקבע כי היא זקוקה לשמירת הריון?. אנא נמק.
דיון והכרעה הלכה פסוקה היא כי: "אין המומחה- היועץ הרפואי בא במקום בית הדין לפסיקה. אך הפוסק הוא בית הדין וחוות-הדעת אינה באה אלא להדריך ולייעץ בתחום שאינו בידיעתו המקצועית של המשפטן, היינו בתחום ידיעתו המקצועית של הרופא. לפי שיטת המשפט בישראל חוות-דעת כזאת אף היא בבחינת ראיות ויש להתייחס אליהם בהתאם לכך. השוני העקרי שבין חוות-דעת רפואית מטעם מומחה-יועץ רפואי הפועל מטעם בית-הדין לבין חוות-הדעת של רופא המעיד מטעם צד להתדיינות, הוא במשקל אשר בית-הדין ייחס לחוות הדעת. אך טבעי הדבר שבית-הדין ייחס משקל מיוחד לחוות-דעת המוגשת על ידי מומחה הפועל מטעמו ולא מטעם אחד הצדדים" (דב"ע לו/8/0 סימון דוידוביץ –המוסד לביטוח לאומי, פד"כ 374).
סוף דבר: אנו מקבלים את מסקנות המומחה לפיה התובעת זכאית לשמירת הריון חלקית מיום 26.1.20 ועד ליום 21.3.20, אולם לנוכח הוראות תקנה 9 לתקנות הביטוח הלאומי אין בקביעה זו כדי לייצר לתובעת זכאות כספית בפועל מאחר שהאישור על שמירת הריון הוא מיום 12.5.20.
...
" בנסיבות המקרה דנן, וחרף טענות הנתבע כנגד מסקנות המומחה, לא מצאנו הצדקה יוצאת דופן לסטות ממסקנות המומחה הסבור שיש לאשר לתובעת שמירת הריון חלקית.
לטעמנו, החוק מנוסח באופן ברור בדבר הצורך באישור רפואי על הצורך בשמירת הריון ומקובלת עלינו עמדת הנתבע לפיה כל פרשנות אחרת תעקר את תכליתו ועלולה להוביל לחוסר ודאות בכל הנוגע לזכאות נשים ולתמריץ שלילי לגשת לבדיקה רפואית בזמן אמת.
סוף דבר: אנו מקבלים את מסקנות המומחה לפיה התובעת זכאית לשמירת הריון חלקית מיום 26.1.20 ועד ליום 21.3.20, אולם לנוכח הוראות תקנה 9 לתקנות הביטוח הלאומי אין בקביעה זו כדי לייצר לתובעת זכאות כספית בפועל מאחר שהאישור על שמירת הריון הוא מיום 12.5.20.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

הדברים מקבלים ביטוי גם בדברי ההסבר להצעת החוק שעיגנה זכות זו [הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 10), התש"ן-1990, ה"ח 1999], בה נכתב כך: "התיקון המוצע בחוק הביטוח הלאומי מתייחס למצב בו אישה הנה בהריון בעל סיבוך גבוה ונזקקת להשגחה תמידית, מצב הידוע כ'שמירת הריון'. המטרה היא, להגן על העובדת ולהבטיח לה הכנסה בתקופת שמירת ההריון". "לצורך עמידה בדרישות סעיף 58 הנ"ל, על מבוטחת הטוענת לזכאותה לגימלה לשמירת היריון להוכיח שני רכיבים בקשר למצבה הבריאותי: ראשית – שמדובר במצב רפואי הנובע מההיריון; ושנית – שאותו מצב רפואי מסכן אותה או את עוברה. לצורך הוכחת רכיבים אלה נידרשת המבוטחת להמציא אישור רפואי בכתב למוסד לביטוח לאומי, כאשר אישור זה "יש לו מעמד כבד משקל, בדומה לתעודת אי כושר בתאונה בעבודה... האישור יוצר חזקה הנתנת אומנם לסתירה, של קיום התנאים המצדיקים שמירת הריון" ראו עב"ל (ארצי) 479/97 המוסד לביטוח לאומי – לימור גבאי (3.2.02), עב"ל 1087/04 המוסד לביטוח לאומי – אסנת יוקר, מיום 2.3.05, עב"ל (ארצי) 28211-10-18 מרגלית ברוך – המוסד (26.11.19).
" עוד נפסק שם כי "כל מקרה צריך להבחן בהתאם לנסיבותיו ועל סמך הנתונים הרפואיים הקונקרטיים של האישה או העובר. משכך, מטבע הדברים עשויה להתקיים שונות בין נשים ואף במהלך ההריון עצמו של אותה האישה" באישור רופא נשים מיום 26.12.2018 שצרפה התובעת לתביעה לנתבע, הסתמך הרופא על אישר רופא אורטופד מיום 18.12.2018, בקשר לכאבי הגב מהם סבלה התובעת והמליץ על שמירת הריון מיום 1.1.2019 ועד הלידה לפי חלופה 2 בסעיף 58 לחוק – סיכון " הנובע ממקום העבודה או סוג העבודה והמהווה סכנה לה או לעוברה". הרופא לא סימן את החלופה הראשונה.
חוות דעתו של המומחה היא בבחינת "אורים ותומים" לבית הדין בתחום הרפואי וככלל, בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות הדעת המוגשת לו ע"י המומחה מטעמו, יסמוך ידו עליה ולא יסטה מקביעותיה אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן (ראו: עב"ל 1035/2004 דינה ביקל נ' המוסד לביטוח לאומי).
...
במקרה דנן ד"ר נורמן מתאר "כאב חריג וקושי משמעותי". משכך אנו סבורים כדעת המומחה כי קיימת הצדקה לשמירת היריון החל מהשבוע 28 להיריון.
משכך, אנו מקבלים את התביעה בהתאם למסקנות המומחה וקובעים כי התובעת זכאית לתשלום גמלת שמירת היריון בתקופה מיום 25.1.2019 ועד 5.3.2019.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

בהתאם לעובדות המוסכמות התובעת מורה לאנגלית המלמדת 6-7 כיתות לימוד, הממוקמות בשני בניינים בני שלוש קומות כך שבעת שעברה התובעת בין כיתות הלימוד בהן היא לימדה היא נדרשה לעלות או לרדת במדריגות - בהתאם לעובדות אלו, האם ניתן לקבוע שמדובר בעסוק הכרוך במאמץ גופני? וזו התשובה שנתן המומחה: וגם: כן היתייחס המומחה למחקרים שונים המופעים בספרות הרפואית "החלוקים בתוצאות ובמסקנות לגבי סוגי עבודה שונים והשפעתם על מהלך ההריון". המומחה גם ציין כי "אין קווים מנחים אחידים לנושא של עבודה מאומצת בהריון". וזו שאלת ההבהרה השניה עליה התבקש להשיב המומחה:"קיימת המלצה של אורטופד לפיה על התובעת להימנע מעמידה ומישיבה ממושכת - האם אין בהמלצה שכזו כדי ללמד על מצבה הרפואי של התובעת ועל הקושי בפעולות פשוטות יומיומיות כגון קימה, ישיבה? ואם התשובה לכך חיובית - האם תוכל להסכים כי בנסיבות אלה ההמלצה על שמירת הריון כן היתה מוצדקת?
וכן נקבע בעב"ל 1035/04 דינה ביקל - המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם): "המומחה הרפואי המתמנה על ידי בית הדין מחזיק בידיו את הכלים והמומחיות לקבוע מהו הליקוי שממנו סובל המבוטח והאם יש קשר סיבתי בין ליקוי זה לבין עבודתו. בשל כך אם לא נימצאו בחוות הדעת פגמים גלויים לעין והיא אינה בלתי סבירה על פניה, אין כל בסיס לפסילתה ויש לקבלה". ועוד נקבע כי: "בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות דעתו של המומחה מטעמו, שכן האובייקטיביות של המומחה מטעם ביה"ד גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית מעצם העובדה, כי אין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל את שכרו מידי בעלי הדין". (ראה לעניין זה דב"ע 411/97 דחבור בוטרוס - המל"ל, לא פורסם וכן עב"ל 341/96 מליחי - המל"ל, פד"ע לד 377).
התובעת לא הצביעה לטעמנו על טעם ממשי בשלו יש לסטות מעמדת המומחה ולא הראתה כי קיימת הצדקה עובדתית או משפטית שלא לאמץ את חוות דעתו, כאשר העובדה כי בתיק אחר (בל. 25804-03-21 מזל אסור- המוסד לביטוח לאומי) (להלן - ענין מזל אסור) קבעה המומחית שמונתה שם (היא פרופ' טלי זילברשטיין) כי יש הצדקה לשמירת הריון בעיניינה של התובעת שם לא מוכיחה כי המומחה כאן אוחז באסכולה מחמירה שהרי מדובר בתובעות שונות אשר העובדות שנקבעו ביחס לכל אחת מהן אינן זהות.
כאשר בהקשר זה מן הראוי לשים לב לאשר נקבע בסעיף 15 בענין מזל אסור: "מעיון בחוות דעת המומחית ותשובותיה לשאלות ההבהרה עולה כי קביעותיה מבוססות על הנתונים הרפואיים הקונקרטיים של התובעת, תוך הפנייה ופירוט תוכן כל פנייה לקבלת טפול רפואי, על ממצאיה, ומתן מענה מפורט ומנומק לשאלות אשר הופנו אליה. עמדת המומחית ברורה ומנומקת, ולפיה התובעת סבלה מסימפיזיוליזיס אשר אומנם אין בו כדי להוות מצב רפואי אשר יש בו כדי לסכן אותה או את עוברה, כאמור בסעיף 58(1) לחוק, אך בשל מקום ביצוע עבודתה אשר הצריך עלייה של 2 קומות כל יום, מוצדקת שמירת הריון תעסוקתית כאמור בסעיף 58(2) לחוק". הינה כי כן, גם המומחית שמונתה בענין מזל אסור קבעה למעשה כי אין בסימפיזיוליזיס כדי להוות מצב רפואי אשר יש בו כדי לסכן את המבוטחת או את עוברה אלא שמומחית זו מצאה כי מקום ביצוע עבודתה של גב' אסור מצדיק שמירת הריון מכח סעיף 58(2) לחוק, אלא שגם בהקשר זה יש לשים לב שלהבדיל מהתובעת שהמשרד בו עבדה כמתמחה היה במיקום שלא ניתן היה לשנותו, הרי שהתובעת לא הראתה כי ביקשה ממנהל בית הספר שיפעל לשם כך שאותן כיתות מסויימות בהן לימדה ואשר לא היו ממוקמות בקומת הקרקע יועברו לשם כדי להקל עליה.
...
בנסיבות המקרה שלפנינו ובהתאם להלכה הפסוקה יש לקבל את תביעתה של התובעת לגמלת שמירת הריון , שכן האישור הרפואי שניתן לה מעיד על הצורך בשמירת הריון שכן היא היתה במצב העונה על הגדרת סעיף 58 לחוק.
התובעת לא הצביעה לטעמנו על טעם ממשי בשלו יש לסטות מעמדת המומחה ולא הראתה כי קיימת הצדקה עובדתית או משפטית שלא לאמץ את חוות דעתו, כאשר העובדה כי בתיק אחר (בל. 25804-03-21 מזל אסור- המוסד לביטוח לאומי) (להלן - ענין מזל אסור) קבעה המומחית שמונתה שם (היא פרופ' טלי זילברשטיין) כי יש הצדקה לשמירת הריון בעניינה של התובעת שם לא מוכיחה כי המומחה כאן אוחז באסכולה מחמירה שהרי מדובר בתובעות שונות אשר העובדות שנקבעו ביחס לכל אחת מהן אינן זהות.
הווה אומר, העובדה שמומחית אחת מצאה לנכון לקבוע שיש הצדקה לשמירת הריון, ביחס לתקופה מסויימת ובקשר למבוטחת הסובלת מסימפיזיוליזיס, לא צריכה להוביל למסקנה כי מקום שמומחה אחר קובע, ביחס לנתונים ספיציפיים של מבוטחת אחרת, כי מצבה לא הצדיק שמירת הריון, מדובר במומחה האוחז באסכולה מחמירה.
סוף דבר - לנוכח כל האמור לעיל הרינו מורים על דחיית תביעתה של התובעת.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

זאת ועוד "ככלל, על בית הדין האיזורי להעדיף את חוות דעתו של המומחה הרפואי מטעמו על פני חוות דעת או אישור רפואי של הרופא המטפל של המבוטח,... כידוע, חוות דעתו של המומחה הרפואי היא בבחינת 'אורים ותומים' לבית הדין בתחום הרפואי ויש לה משקל רב, וזאת בשל האובייקטיביות של המומחה הנובעת מכך שאינו מעיד לבקשת צד ואינו מקבל את שכרו מידי בעלי הדין..." (עב"ל 7921-05-11 המוסד לביטוח לאומי - ולדימיר דחטיאר, (6.11.2012)).
ברור לנו הקושי כאשר בעת הריון מומלץ למבוטחת ע"י רופאיה על שמירת הריון והיא אכן נוהגת כמצוות רופאיה אך בדיעבד לא מוכרת התקופה לצורך קבלת גמלת שמירת הריון וזאת נוכח חוות דעת מומחה מטעם בית הדין ברם אם לא כן, די היה בקבלת אישור הרופא המטפל או המטפלים לצורך קבלת הגימלה ללא מינוי מומחה מטעם ביה"ד והכרעת בית הדין.
...
מצאנו את חוות דעתו של המומחה קוהרנטית ומנומקת.
המומחה חולק על דעת הרופא המטפל של התובעת אשר בחן את מכלול הבעיות ומגיע למסקנה שונה ולא הייתה הצדקה להמלצה לשמירת היריון.
סוף דבר התביעה נדחית.

בהליך סכסוך עבודה (ס"ע) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הטופס לביטוח לאומי שעליו חתמה העדה מטעם הנתבעת, הוצג לתיק.
מכל מקום, הוכח שהמוסד לביטוח לאומי אישר שמירת הריון מיום 26/6/19 וכי הדבר היה בידיעה מלאה של הנתבעת.
כמובא לעיל, התובעת יצאה לשמירת הריון, בידיעה מליאה של הנתבעת אשר מילאה עבורה טפסים לביטוח לאומי וקיבלה אישור רפואי על שמירת הריון.
...
לאחר ששמענו את העדויות, אני מוצאת לנכון לחייב את הנתבעת בפיצוי בגין התנהלותה, הכוללת התעלמות מהתובעת אשר יצאה לשמירת הריון, ילדה וביקשה לחזור מחופשת הלידה.
סוף דבר התביעה מתקבלת.
הנתבעת תשלם לתובעת: פיצוי אי הפרשה לפנסיה בסך 178 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו