אישור פיטורים בהריון בשל קשיים כלכליים

מכך יש להסיק כי התובעת לא פוטרה בשל קושי כלכלי של העסק.

התובעת פוטרה לאחר שניתן היתר כדין מטעם הממונה, אשר קבעה כי אין קשר בין הפיטורים להיריון, ומשכך דין הטענות ביחס לפיטורים בגין ההיריון השלישי – להדחות.

...

הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים, בגין הרכיבים שבהם התקבלה התביעה כדלקמן: בגין אי מתן הודעה לעובד סך של 3,500 ₪.

לאחר ששקלנו בכובד ראש את השתלשלות הליך זה וגלגוליו, ההחלטות בו והפסיקה .

וכן את העובדה שהנתבעת פעלה על פי חוק ועל פי החלטת הממונה שנתנה כדין, מצאנו כי הייתה הצדקה לחייב את התובעת לשאת בשכ"ט ב"כ הנתבעת .

איסור על פיטורי עובדת במהלך הריון סעיף 9(א) לחוק עבודת נשים אוסר על מעסיק לפטר עובדת בהריון ללא קבלת היתר לפיטורים מאת שר העבודה והרווחה כדלקמן: "לא יפטר מעסיק עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לתקופת לידה והורות אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר להריון; הוראות סעיף קטן זה יחולו הן על עובדת קבועה והן על עובדת ארעית או זמנית ובילבד שהעובדת עבדה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה ששה חודשים לפחות". בפסיקת בתי הדין נקבע כי תכלית איסור פיטורי עובדת בהריון היא להגן על פרנסתה ולאפשר לה בטחון כלכלי בתקופת ההריון מתוך הכרה בקושי הזמני שמעוררת תקופה זו על יכולת תיפקודה וכפועל יוצא מכך גם על שביעות רצון המעסיק שלה.

כאמור לעיל, יש טעם של ממש לפנות בבקשה להתיר את הפיטורים במהלך ההריון מהטעם שלממונה ניתן שיקול דעת רחב לידון בבקשות להתיר פיטורים במהלך הריון גם אם אלו אינם קשורים להריון.

...

פיצוי בלתי ממוני זה, בדומה לנפסק בהקשרים אחרים שבהם נפסק פיצוי בגין נזק שאינו ממוני בחקיקה או בפסיקה, אינו צריך להיות נגזרת משכרה של העובדת, שכן הפסול בהתנהגות המעסיק, כמו גם עוגמת הנפש וצערה של העובדת, אינו מושפע מגובה שכרה בנסיבות העניין ובשים לב לתכליתו הרחבה של החוק החלטנו להעמיד את הפיצוי על 70,000 ₪.

בנסיבות שלפנינו מצאנו כי יש להפחית את ההוצאות שנפסקו לחובת המערערת באופן ששכר הטרחה שנפסק לטובת המשיב 3 יופחת לסכום של 5,000 ₪.

סוף דבר הערעור מתקבל בחלקו באופן שעל המשיבה 1 לשלם למערערת פיצוי בגין הפרת חוק עבודת נשים בסך של 70,000 ₪ נכון להיום.

ש. לא הצענו לך מקום חילופי בשום שלב לטענתך? ת. לא. אם הייתם מציעים, הייתי לוקחת את זה. (פרוטוקול עמ' 2 ש' 16 – עמ' 3 ש' 14) לעומת זאת הנתבע העיד כי: "ישבנו איתה במסעדת היקב, זאת אחרי שמסעדת השובע (צ"ל הסובה – ח.ט.) ניסגרה, כל העובדים פוטרו שם. המסעדה ניסגרה בעקבות קשיים כלכליים והפסדים והצענו לתובעת אופציה שהיא לא רצתה בה.

"החוק מחייב מעסיק לקבל היתר לפיטורי עובדת בהריון גם במצב בו לא ידע כלל על ההריון בעת ההחלטה על הפיטורים וגם אם הפיטורים אינם קשורים להריון". (ע"ע 285/09 פרופ' אריאל בן עמר רפואת שיניים והשקעות בע"מ – עדה פלדמן, 28.12.10).

...

סעיף 13 א(ב)(1) לחוק עבודת נשים קובע: "מצא בית הדין האזורי לעבודה כי העובד או העובדת שהגישו תובענה, פוטרו בניגוד להוראות סעיף 9, יפסוק פיצויים שסכומם לא יפחת מ- 150% מהשכר שהיה מגיע להם במהלך התקופה המזכה; ואולם רשאי בית הדין מטעמים מיוחדים שירשמו, לפסוק פיצויים בסכום אחר שיקבע...". לטעמנו בנסיבות המקרה יש להעמיד את סכום הפיצוי על 100% מהשכר, וזאת לאור הנסיבות המיוחדות בהן המסעדה נסגרה מספר חודשים לפני הלידה, והיה בעובדה זו כדי לשמש טעם למתן היתר לו היתה הנתבעת פונה כדין לממונה.

בנוסף תשלם הנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 10,000 ₪.

התביעה כנגד הנתבעים 2-3 נדחית.

על אף האמור, ישלם הנתבע לתובעת הוצאות בסך של 7,000 ₪.

לפנינו תביעתה של גב' אילנית רחמינוב (להלן: "התובעת") ששמשה כסייעת בגן "הפרח בגני" (להלן: "הגן") בניהולה של הגב' איריס גבע (להלן: "הנתבעת") אשר טוענת לפיטורים בנגוד לדין בזמן הריונה ועותרת לקבל זכויות הנובעות מתקופת העסקתה ואופן סיומה.

הבקשה למתן היתר פיטורים מהתמ"ת הוגשה באיחור, ביום 27.2.2017, לאחר שהנתבעת מסרה את הגן לרוכשים, כאשר הרוכשים לא היו מוכנים להעסיק את התובעת משיקולים כלכליים.

הנתבעת מוסיפה וטוענת כי לא רק הקשיים הכלכליים הביאו אותה למכור את הגן, אלא גם ההתמודדות מול התובעת ואורטל, אשר היו חלק מצוות הגן, והחליטו לעשות הכל על מנת לגרום לנתבעת לפטרן.

בפרוטוקול השימוע מיום 15.1.2017 (נספח ז' לתצהיר נתבעת) צוין תחת הכותרת: "נימוקי המעסיק לקיום השימוע" כי השימוע מיתקיים עקב קשיים כלכליים; סגירת הגן והעברה לבעלים חדשים; בירור עם התובעת אם מעוניינת להמשיך לעבוד בגן".

...

בנסיבות אלה, סבורים אנו כי יש להעמיד את הפיצוי בגין הוצאת לשון הרע, על סך 8,500 ₪.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים שנפסקו לעיל, תוך 30 יום אחרת הסכומים יישאו ה"ה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

התובעת תשלם לנתבעת סך של 8,500 ₪ פיצוי ללא הוכחת נזק בגין פרסום לשון הרע כהגדרתו בחוק לשון הרע, שישולם תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין, אחרת הסכום יישא ה"ה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

תמצית טענות הצדדים לטענת התובעת היא פוטרה מעבודתה עת הייתה בטיפולי פוריות ובהיריון, ללא היתר מהממונה בנגוד לחוק עבודת נשים.

במהלך שיחה זו הסביר מר יחיאל לתובעת כי נוכח הקשיים הכלכליים בעקבות נגיף הקורונה, הוא נאלץ לפטר את העובדים מחברת בית המשקאות, ומי שיהיה מעוניין להמשיך לעבוד בחנות יועסק באמצעות חברת ג.י משקאות בתנאים אחרים (ע' 4 לתמליל השיחה, ש' 9-18).

אף בהודעתה של התובעת עצמה ביום 22.10.20 בפני עובד אגף ההסדרה במשרד העבודה, במסגרת בקשת הנתבעת לקבל היתר לפיטורים, ציינה התובעת כי הכנסות החנות אכן ירדו בתקופת הקורונה, וכי ההסבר שניתן לה על ידי מר יחיאל לפיטוריה היה "כי הוא לא יכול להחזיק אותי, כי זה לא כלכלי" לאור משכורתה הגבוהה ביחס לשאר העובדים (נספח ו' לתצהיר מר יחיאל, ש' 41 ו – 65).

...

סוף דבר לאור כל המפורט לעיל, התביעה מתקבלת באופן חלקי, ועל הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: פיצוי בגין פיטורים בניגוד לחוק עבודת נשים בסך 25,500 ₪.

התביעה לפיצוי לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה נדחית.

כמו כן, תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 7,000 ₪.