אישור עסקה חריגה לחברה ציבורית

מכל מקום, ההבחנה בין סוגי העיסקאות לעניין הקף וטיב האישורים הדרושים להן, מבטאת גישה מידתית של החוק: "זה [חוק החברות-ע'ב'] ביקש ליצור הסדר מידתי, המתאים את עלויות הליכי האישור, לסכנת הפגיעה של עסקת בעלי העניין בחברה, ו/או בבעלי מניות המיעוט. ככל שסכנת הפגיעה בחברה ו/או בבעלי המניות היא חמורה יותר, כן, מחייב הדין בהליך אישור מכביד יותר, ולהיפך. בהתאם לכך, הבחין החוק בין עיסקאות חריגות לבין עיסקאות לא חריגות; בין פעולות מהותיות לבין פעולות לא-מהותיות; בין עיסקאות לקביעת תנאי ההעסקה של האורגן בחברה לבין עיסקאות עם בעלי עניין אחרות; בין עיסקאות ישירות בין החברה לבין האורגן שלה לבין עיסקאות עם צדדים שלישיים, שיש בהם לחברה עניין אישי; ובין חברות ציבוריות לחברות פרטיות." (חביב-סגל, עמ' 565).

...

משכון מוסווה משנסתם הגולל על טענת המנהל המיוחד שלפיה יש להורות על ביטול עסקאות הגב-אל-גב ועסקת הנדסה לפי סעיפים 281 ו-256(ג) לחוק החברות; וכן נדחתה הטענה בדבר היותן של עסקאות הגב-אל-גב חוזה פסול; נותר עוד לתת את הדעת לטענה החלופית, שלפיה העסקאות שנערכו עם בנק מזרחי בטלות בהיעדר רישומו של "משכון מוסווה". ייאמר מיד כי גם טענה זו דינה להידחות.

וזאת יש להבהיר: בעניין אי.סי.אם נמנע בית המשפט בסופו של דבר מלהחיל את אותה ידיעה קונסטרוקטיבית של נושי הלקוח בנוגע לזכות המשכון העומדת לבנק.

סוף דבר אם תישמע דעתי, נדחה את טענות המנהל המיוחד שלפיהן עסקאות הגב-אל-גב ועסקת הנדסה ניתנות לביטול לפי סעיפים 281 ו-256(ג) לחוק החברות; וכך גם את הטענות שלפיהן עסקאות הגב-אל-גב בטלות בהיותן חוזה פסול, וכי עסקת BTB מזרחי ועסקת הנדסה בטלות בהיותן מגבשות משכון מוסווה שלא נרשם במרשם החברות.

לגופו של עניין, הכללת הצעת התיקון בסדר היום הנה במהותה הצעה לאישור עסקה חריגה של חברה ציבורית עם בעל שליטה או עם אדם אחר שלבעל השליטה יש בה עניין אישי.

...

בחינת העובדות הרלוונטיות במקרה שלפניי מביאה למסקנה חד משמעית כי ניהול התביעה באותם שני נושאים שפורטו לעיל, בגינם קמה לכאורה עילת תביעה לחברה – אינו לטובת החברה.

המסקנה העולה בבירור מכל האמור לעיל, נראה בבירור כי לא יהיה זה לטובתה של השותפות לנהל את התביעה הנגזרת בשתי העילות בגינן קמה לה לכאורה עילת תביעה.

בית המשפט העליון קבע "במקרה הנדון החלטת בית המשפט המחוזי שלא להעביר את הסכסוך לבוררות היא מבוססת ואינה מגלה פגם המצדיק התערבות שיפוטית חריגה של ערכאת הערעור". התוצאה היא, כי מתן אישור לניהול תביעה נגזרת על פי הבקשה שלפניי - בעילות התביעה לכאורה המוקנות לשותפות - יהווה הסטה למחוזות בלתי רלוונטיים, יקרים ותיאורטיים – שאינם לטובתה של החברה.

כך כתבה המלומדת חביב-סגל לעניין זה: "סעיף 280(א) לחוק החברות הולך על-פי הגישה הפורמלית, וקובע שלא יהא תוקף לעסקה של חברה עם נושא משרה בה או לעסקה חריגה של חברה ציבורית עם בעל שליטה בה, אם זו 'לא אושרה בהתאם לקבוע בפרק זה לרבות אם נפל בהליך האישור פגם מהותי, או אם העסקה נעשתה בחריגה מהותית מן האישור.' לעומת זאת, כל עסקה אחרת הנדרשת לאישור על־פי הוראות החוק, למעט עסקה כאמור בסעיף 271, אינה בטלה אוטומאטית, אלא על־פי סעיפים 256(ג) ו־281, ה'חברה רשאית' לבטל את הפעולה" [חביב-סגל, 576].

...

לסיכום, בלוטרייך הפר את חובת האמונים אותה חב לחברה הן כשנמנע מגילוי המידע ערב ההקצאה הפרטית, הן כאשר פעל למקסם את רווחיו על חשבון רווחי החברה.

סוף דבר בהתאם להסדר הדיוני אליו הגיעו הצדדים, מצאתי לקבוע שבלוטרייך אכן הפר את חובותיו כבעל שליטה וכנושא משרה בחברה, בדגש על חובת ההגינות וחובת האמונים בהם חב בלוטרייך כלפי החברה.

אני פוסק הוצאות לשלב זה בסכום של 60,000 ש"ח, בתוספת מע"מ כדין, אותן ישלם הנתבע לתובעת.

לטעמי, עמדה זו עולה בקנה אחד עם עמדת המחוקק ביחס להחלטה על אישור עסקה חריגה עם בעל השליטה בחברה ציבורית, שלגביה יצר המחוקק מנגנון אישור מיוחד, המכונה "האישור המשולש" (סעיף 275(א) לחוק החברות).

...

יחד עם זאת, למען הזהירות אני קובע כי השימוש במסמכים שיימסרו למבקש ייעשה לצורך ההליך דנן בלבד ולא לכל מטרה אחרת וכי התחייבות המבקש ובא כוחו לשמירה על סודיות דוח הוועדה תחול, בשינויים המחויבים, גם לגבי המסמכים שיגולו ויימסרו לעיונם.

סוף דבר בקשת הגילוי מתקבלת ברובה ונדחית בחלקה, הכל כמפורט לעיל.

החברה תמסור למבקש תצהיר גילוי מסמכים ערוך כדין לגבי המסמכים שהוריתי על גילויים ועל מתן העיון בהם בתוך 21 ימים ממועד החלטתי זו, קרי עד ליום 19.9.2023.

נטען כי במועדים הרלוואנטיים הייתה חברת הניהול בעלת השליטה בחברה ומשכך, ההיתקשרות בהסכם הניהול שבין החברה לחברת הניהול, מחודש ספטמבר 2013, מהוה עסקה חריגה של חברה ציבורית עם בעל שליטה ו/או עסקה בין החברה לבין בעל השליטה בנוגע לתנאי כהונתו כנושא משרה, ומשכך חייבת הייתה לקבל "אישור מיוחד", היינו, אישור משולש של ועדת הבקורת, הדירקטוריון והאסיפה הכללית, שעל פי הנטען לא היתקבל.

...

אני מאשרת את בקשת ההסתלקות של המבקש ומורה על מחיקת הבקשה ללא צו להוצאות.

בכל הנוגע לבקשה לקבלת החזר האגרה אני סבורה כי חרף הצורך בקבלת אישור בית המשפט להסתלקות, יש לראות את ההליך כהליך שבוטל או נמחק בידי מגישו, כאמור בתקנה 6(ב)(1) לתקנות האגרות.

בהתאם, ובהתקיים יתר התנאים לכך בהתאם לתקנה 6(ב) לתקנות האגרות, אני מורה על החזרת האגרה לידי משלמה, בניכוי הסכום הנקוב בפרט 35 בתוספת לתקנות ובתוספת הפרשי הצמדה על היתרה כאמור בתקנה 17 לתקנות.